נאזים חכמת

נאזים חכמת (בטורקית: ‏Nâzım Hikmet^ⓘ‏^Ⓘ‏; 20 בינואר 1902 - 3 ביוני 1963) היה משורר ומחזאי טורקי. הוא נחשב למייסד השירה הטורקית החדשה ואחד המשוררים הטורקים החשובים ביותר.

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: עברית, ארגון, תרגמת.

נאזים חכמת
Nâzım Hikmet

נאזים חכמת, 1956
לידה	15 בינואר 1902 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה	3 ביוני 1963 (בגיל 61) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מדינה	האימפריה העות'מאנית
שם עט	Orhan Selim
שפות היצירה	טורקית, טורקית עות'מאנית, פרסית, רוסית, ערבית
השכלה	בית הספר התיכון של הצי הטורקי (1920) תיכון גלאטסראיי אוניברסיטת מוסקבה האוניברסיטה הקומוניסטית של פועלי המזרח Turkish Naval Academy
השקפה דתית	אתאיזם
בן או בת זוג
חתימה
www.nazimhikmet.org.tr

ביוגרפיה

חכמת נולד בסלוניקי, שם שימש אביו כפקיד ממשל עות'מאני. מצד אימו הוא היה ממוצא צ'רקסי, גרמני ופולני. סבה של אימו היה מהמט עלי פאשה. הוא למד בבית הספר היסודי ברובע גוזטפה באיסטנבול ובגיל 11 החל לכתוב את שיריו הראשונים. כנער למד בבית הספר התיכון היוקרתי גלאטסראיי ברובע ביוגלו, שם החל ללמוד צרפתית. בשנת 1918 סיים את לימודיו בבית הספר הימי העות'מאני בהייבליאדה, באחד מאיי הנסיכים הממוקם בים מרמרה. במשך תקופה קצרה שירת כקצין חיל הים העות'מאני; אולם בשנת 1919 הוא חלה במחלה קשה ולא החלים לחלוטין, ולכן קיבל פטור משירות בשנת 1920.

חכמת הושפע ממהפכת אוקטובר, והצטרף לתנועת השחרור. ב-1921 הוא נסע עם חבר לאורכה ולרוחבה של אנטוליה במטרה לחיות "עם העם הפשוט". הם נשלחו לאינבולו(אנ') על חוף הים השחור, ובסוף השנה נכנסו באופן לא-חוקי לברית המועצות הצעירה, שם חוו את זוועות הרעב בערבות דרום אוקראינה. חכמת הגיע למוסקבה ולמד באוניברסיטה הקומוניסטית של המזרח ויצר קשר עם פוטוריסטים רוסיים. שירתו הושפעה במיוחג מסרגיי יסנין וולדימיר מאיאקובסקי. מאז 1924 היה חבר במפלגה הקומוניסטית הטורקית, וב-1925 שוב ברח מטורקיה למוסקבה. ב-1928 ניסה לחזור לטורקיה, נאסר וישב בכלא במשך שמונה חודשים. כתביו החלו להתפרסם.

בשנים 1933 עד 1935 ישב בכלא בבורסה. שם יצר את האפוס "שיח בדרדין". בשנת 1938 הוא נשפט למאסר של 28 שנים, אך הוא לא הפסיק ליצור. בין היתר תרגם את "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי לטורקית. בשנות הארבעים מצב בריאותו החל להידרדר. בשנת 1950 החל שביתת רעב^[1], שהצליחה והוא שוחרר.

לצורך פרנסה החל לכתוב תסריטים. אולם, שוב ברח למוסקבה, כאשר נשלח אליו בגיל 49 צו גיוס לצבא. במוסקבה הוא חי כאינטלקטואל מפורסם, נסע לארצות שונות במזרח אירופה, עד שנפטר בגיל 61^[2]. הוא קבור בבית העלמין נובודוויצ'יה. עד שנת 1965 נאסר בטורקיה לפרסם את כתביו. ורק בשנת 2009 הוחזרה לו בדיעבד אזרחותו שנלקחה ממנו.

תרגום יצירתו לעברית

• מבחר שירים, מרחביה: ספרית פועלים, תרגם מצרפתית ומאנגלית: ט. כרמי, 1955.
• ענק כחול עיניים, מבחר השירים, תרגום: עפרה בנג'ו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
• החיים יפים, אחי, תרגום: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2017^[3].

בתרבות:

• בשנת 2004 ביים ניקו ניתאי בתיאטרון קרוב את המחזה של חכמת "מדוע התאבד בנרג'י?"
• בשנת 2005 הוציא אנסמבל אבידין תקליט עם שיריו.

ראו גם

• סבהאטין אלי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נאזים חכמת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נאזים חכמת (בטורקית, באנגלית, בספרדית וברוסית)

• נאזים חכמת, ברשת החברתית פייסבוק
• נאזים חכמת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רשימת תרגומים לשירים של נאזים חכמת באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
• עזה צבי, העצים של נאזים חיכמת, באתר הארץ, 30 במאי 2002
• ב"צ, יומן - מצב לבו של נאזים חיכמת, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2009
• יובל בן-עמי, חיפוש אחרי כתביו של המשורר הטורקי הגדול נאזים חיכמת ברחובות איסטנבול, באתר "העוקץ", 16 ביולי 2011
• על תרגום שיריו החדש
• דב חנין על "ענק כחול עיניים" תרגום שיריו
• נאזים חכמת (1902-1963), דף שער בספרייה הלאומית
• מריה דל מאר בונט וזולפו ליבנלי בשיר על נאזים חיכמת ומראות מלווייתו, בערוץ יוטיוב

משיריו בתרגום לעברית של רמי סערי:

• "שהעננים לא יהרגו את האדם"
• "הרשת"
• "במסע"
• "מלמול בדבר תמונתו של אבידין דינו 'הליכה'"
• "מעל לים"