נולדתי בירושלים ואני עדיין חי

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי (באנגלית: Born in Jerusalem and Still Alive) הוא סרט קומדיה רומנטית שחורה ישראלי משנת 2019 שבוים על ידי יוסי עטיה ודוד אופק. עטיה גם כתב את התסריט ומשחק בתפקיד הראשי. הסרט הוקרן בבכורה ארצית בפסטיבל הקולנוע ירושלים במסגרת התחרות לקולנוע ישראלי עלילתי^[1] בו זכה בפרס לסרט הביכורים הטוב ביותר^[2].

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי

נולדתי בירושלים ואני עדיין חי
בימוי	יוסי עטיה דוד אופק
הופק בידי	איתן מנצורי, יהונתן דובק, רוני לוי
תסריט	יוסי עטיה
עריכה	נואית גבע
שחקנים ראשיים	יוסי עטיה ליהי קורנובסקי אליק שמעונוב איתמר רוז
מוזיקה	ברוך בן יצחק, אלי לולאי, מרק לזר
צילום	שי גולדמן
מדינה	ישראל ישראל
הקרנת בכורה	ישראל 29 ביולי 2019
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית, אנגלית
פרסים	סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

רונן מטלון (יוסי עטיה) שנולד וגדל בירושלים, מתחיל להעביר סיור בעקבות פיגועים מפורסמים ברחוב יפו. במהלך אחד הסיורים הוא פוגש את אסיה מולאן (ליהי קורנובסקי) ירושלמית לשעבר תאבת חיים שגרה בברצלונה. השניים מתאהבים ורונן נקרע בין כוחות החיים והמוות שסובבים אותו.

משחק ודמויות

שם	דמות
יוסי עטיה	רונן מטלון
ליהי קורנובסקי	אסיה מולאן
איתמר רוט	סיימון האריס
טאישי טנאקה	שוחאי
אליק שמעונוב	אבא רונן
אנה סגן כהן	תמרה קראוס

פרסים ומועמדויות

שנה	ארגון	קטגוריה	פרס	מועמד/ים	תוצאה	סימוכין
2018	סם שפיגל	החממה הבינלאומית לקולנוע	Work in Progress	דוד אופק, יוסי עטיה	זכייה	[3][4]
			פרס חברת ההפצה ARP Sélection		זכייה
2019
	פסטיבל הקולנוע ירושלים	קולנוע ישראלי עלילתי	סרט הביכורים הטוב ביותר	נולדתי בירושלים ואני עדיין חי	זכייה	[5][2]
			התסריט הטוב ביותר	יוסי עטיה	מועמדות
			השחקן הטוב ביותר	יוסי עטיה	מועמדות
			חביב הקהל	נולדתי בירושלים ואני עדיין חי	מועמדות

הנגשה

"נולדתי בירושלים ואני עדיין חי" הוא הסרט הראשון שהונגש לעיוורים וכבדי ראיה בתולדות פסטיבל ירושלים; הקרנת הבכורה הונגשה על ידי ארז טודרס^[6].

הפקה

בשנת 2012 יצר עטיה סיור פרפורמטיבי בשם "מטראומה לפנטזיה", במסגרת "פסטיבל מתחת להר" בירושלים. הסיור נערך ברחוב יפו והתחקה אחרי פיגועי ההתאבדות שהתרחשו באזור בין השנים 2005–2010. הסיור תועד בסרטון קצר^[7] שזכה בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015; הוא שימש בסיס לסרט קצר בן שמונה דקות בעל אותו שם שעטיה כתב וביים בשנת 2015^[8][9].

הסרט צולם בסגנון תיעודי בהשתתפות תיירים אמיתיים^[10]. הוא הופק על ידי איתן מנצורי, יהונתן דובק, רוני לוי וחברת ספירו סרטים; ויצא בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי, משרד התרבות והספורט, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, סם שפיגל ו-ARP.

קישורים חיצוניים

• נולדתי בירושלים ואני עדיין חי, ברשת החברתית פייסבוק
• "נולדתי בירושלים ואני עדיין חי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "נולדתי בירושלים ואני עדיין חי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• נולדתי בירושלים ואני עדיין חי, קדימון הסרט באתר יוטיוב (אורך: 0:47)

ביקורות

• מתן שירם, פסטיבל הקולנוע ירושלים 2019 - רשמים מוקדמים, באתר פנס רחוב, ‏16 ביולי 2019
• איתן ווייץ, פסטיבל ירושלים 2019: נולדתי בירושלים ואני עדיין חי, באתר קולנוע בראש צלול, ‏30 ביולי 2019
• נתנאל שלומוביץ, "נולדתי בירושלים ואני עדיין חי": סיפור קטן על נשיקה ראשונה בצל פיגוע, באתר הארץ, 31 ביולי 2019
• ארז דבורה, אכזבות ובעיות: "מאמי" לא עומד בציפיות והסרט על ליברמן מעליב את הצופה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2019