ניק ברומפילד

ניק ברומפילד
Nick Broomfield

לידה	30 בינואר 1948 (בן 77) לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	National Film and Television School אוניברסיטת אסקס אוניברסיטת קארדיף בית הספר סידקוט
www.nickbroomfield.com

ביוגרפיה

ניק ברומפילד הוא בנו של הצלם מוריס ברומפילד (אנ') וסוניה לגוסובה, יהודייה צ'כית.^[1]^[2] ברומפילד התחנך בפנימייה פרטית לבנים בשם "סידקוט" (אנ') הקשורה לאגודת הקווייקרים, בדרום מערב אנגליה. למד משפטים באוניברסיטת קארדיף ומדעי המדינה באוניברסיטת אסקס. לאחר מכן למד קולנוע ב-NFTS (אנ') בלונדון.^[3] סגנונו המוקדם היה "סינמה וריטה" (אנ') ("קולנוע האמת") קונבנציונלי.

קריירה

סכם

פרספקטיבה

אחרי יותר מעשור שבו עבד כקולנוען, ברומפילד שינה את סגנון הקולנוע שלו, והחל להופיע בעצמו על המסך בסרט Chicken Ranch(אנ') מ-1983. אחרי דיונים בתקציבו וטבעו של הסרט, החליט ברומפילד שישלים את הסרט רק אם יוכל לצלם גם את תהליך הפקתו – הדיונים, הראיונות הכושלים והמבויים הסתומים.^[4]

מעבר סגנוני זה הושפע מקשייו של ברומפילד להפיץ את סרטו הקודם, "לילי טומלין", שתיעד את מופע הקומדיה האמריקאי "The Search for Signs of Intelligent Life in the Universe" (אנ') בכיכובה של לילי טומלין. זו טענה שהסרט היווה ספוילר לתוכניתה והגישה תביעה לפיצויים על סך 7 מיליון דולר. הסרט הוצג בטלוויזיה אך לא הופץ מעבר לכך.

ברומפילד נודע בסגנון היצירה הרפלקטיבי שלו, וסרטיו עוסקים לא רק בנושא הסרט לכאורה, אלא גם בעשייה עצמה. השפעתו בתחום הקולנוע הדוקומנטרי ניכרת בעבודותיהם של קולנוענים צעירים בתחילת המאה ה-21 כגון מייקל מור, לואי ת'רו ומורגן ספרלוק.^[5]

סרטו של ברומפילד Soldier Girls (אנ') מ-1981 זכה בפרס BAFTA לסרט תיעודי.^[6] הסרט קורט & קורטני (אנ'), על המוזיקאים האמריקאיים קורט קוביין וקורטני לאב, שנוצר לאחר מותו של קוביין, נבחר ב-1998 להקרנה בפסטיבל סאנדנס, אך ההקרנה בוטלה אחרי שקורטני לאב איימה לתבוע בגלל זכויות היוצרים על השירים.^[7]

קולנוע ישיר

ב-2006 ברומפילד שינה שוב את סגנונו שוב ואימץ טכניקות של מה שהוא כינה כ"קולנוע ישיר": שימוש במי שאינם שחקנים שיגלמו את עצמם בדרמות עם תסריט. הסרט Ghosts (אנ') שיצר עבור ערוץ 4 בעקבות אסון מפרץ מורקאם (אנ'), בו לפחות 21 מהגרים סינים שעבדו באיסוף צדפות טבעו בים. הסרט עזר לגייס קרוב ל-500,000 פאונד כדי לעזור למשפחות הקורבנות.

ב"הקרב על חדיתה" (אנ') מ-2007, ברומפילד עבד עם נחתים אמריקאים לשעבר ופליטים עיראקיים כמו גם עם שחקנים ידועים. הסרט צולם ברצף שאיפשר לצוות לבנות את הדמויות עם התפתחות העלילה. הוא גם צולם בלוקיישנים אמיתיים, ועם צוות קטן. אף על פי שעבד מתסריט מפורט, ברומפילד נתן לשחקנים לאלתר ולהוסיף דיאלוגים.^[8] ברומפילד ביסס את התסריט שלו על מחקר שערך עם נחתים שלחמו באותו יום ועם ראיונות עם ניצולים מהטבח, כמו גם על דו"ח של 6000 עמודים של שירות החקירות הפליליות של הצי.^[9] הסרט זכה בפרס "סיגניס" (אנ') בסרי לנקה ובפרס צדף הכסף לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל סן סבסטיאן בספרד.^[10]

Remove ads

חיים אישיים

לניק שני בנים, ברני וצ'ארלי ברומפילד. בראיון ל-BBC הצהיר ברומפילד כי הוא אינו מאמין באלוהים ואמר: "אני מאמין שיש טוב בחוץ, ואני חושב שיש טוב בכל אחד. כולנו צריכים כנראה לצאת לחפור כדי למצוא אותו."^[11]

קישורים חיצוניים