נעמה (מיתולוגיה)

נעמה היא דמות שֵׁדָה במיתולוגיה היהודית, המקושרת לפעמים עם נעמה, אחות תובל-קין, המוזכרת בספר בראשית.^[1] היא נחשבת לאחת מעוזרותיה של לילית, ולאחת מארבע אימהות השדים, ואף מוזכרת כ"אם כל השדים" וכאימו של אשמדאי, מלך השדים.^[2] בדומה ללילית, היא נחשבת שדה פתיינית, המפעילה את קסמיה על גברים.^[2]

משמעות שמה

מספר הסברים שונים, ואף סותרים, ניתנו לשם נעמה. הוא מופיע בכמה מקומות במקורות, עבור נשים שונות. לכן ניתן לשער שלא כל המשמעויות יתאימו לכל אחת מהדמויות. הסבר אחד לשם נעמה מתקשר לנועם ונעימות, במובן 'מי שמעשיה נעימים'. הסבר אחר קושר את השם עם נגינה, שהנעימה במנגינות לכוכבים, כלומר מציעה שעסקה בעבודת אלילים.^[3] הסבר נוסף מדבר על יופייה הרב, וכאן נכנס גם מובן שדי, כיוון שיש שזיהו את נעמה עם אותן נשים יפיפיות שבפרק בראשית ו', גרמו למלאכים לבחור לרדת לארץ ולחיות איתן^[4]: "וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ".^[5]

דמותה של נעמה

נעמה מופיעה בספר הזוהר כאחת מארבע אימהות השדים, בנוסף ללילית, מחלת ואגרת, ומוזכרת ספציפית כאמו של מלך השדים אשמדאי.^[6] היא מצומדת פעמים רבות עם לילית, ושתיהן מתוארת כשדות פתייניות, המובילות גברים לחטא, וכן כסכנה לתינוקות כיוון שהן יכולות לגרום מוות עריסה.^[7]

אמצעי הפיתוי המזוהה עם נעמה הוא חלומות. היא מופיעה בחלומותיהם של גברים וגורמת להם עוררות מינית. העוררות יכולה להתבטא במחשבות מיניות, המוגדרות בהלכה כהרהורי עבירה ולגרום לקרי לילה או אוננות ובכך להוצאת זרע לבטלה, שנתפסת כחטא ביהדות. בנוסף, העוררות המינית יכולה לגרום לגבר לחוש תשוקה כלפי אישתו ולשכב עימה, וכיוון שנעמה היא שעוררה את התשוקה, הילד הנולד יהיה תחת שליטתה ושליטת לילית.^[8] במקרים אחרים, נעמה נוקטת גישה ישירה יותר, מפתה גברים ויולדת שדים לעולם בעצמה.^[9]

במדרשים תלמודיים מוזכרת נעמה כפילגשו של אדם הראשון לפני בריאת חוה^{[דרוש מקור]} (אם כי במקורות אחרים תפקיד זה מיוחס ללילית).^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

• עמית נאור, הכירו את "אם כל השדים" נעמה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2020