נערי העיתונים

נערי העיתונים (באנגלית: Newsies) הוא סרט מוזיקלי משנת 1992 שהופק על ידי חברת וולט דיסני, בכיכובם של כריסטיאן בייל, רוברט דובאל, דייוויד מוסקו וביל פולמן. עלילת הסרט, אשר משלבת בתוכה שירים וריקודים בעלי כוריאוגרפיה מורכבת, מבוססת באופן רופף על השביתה בה פתחו הנערים מחלקי העיתונים בניו יורק בשנת 1899, בעקבות ההרעה בתנאי העסקתם. בעת יציאתו לאקרנים נכשל הסרט בקופות, אך בהמשך הפך לסרט פולחן ואף עובד למחזמר בברודוויי.

נערי העיתונים
Newsies

כרזת הסרט "נערי העיתונים"
בימוי	קני אורטגה
הופק בידי	מייקל פינל
תסריט	בוב צודיקר, נוני וייט
עריכה	ויליאם ה' ריינולדס
שחקנים ראשיים	כריסטיאן בייל רוברט דובאל דייוויד מוסקו ביל פולמן
מוזיקה	אלן מנקן
צילום	אנדרו לזלו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי וולט דיסני, Michael Finnell Productions, Touchwood Pacific Partners
חברה מפיצה	חברת וולט דיסני
שיטת הפצה	הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 באפריל 1992
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מוזיקלי, סרט ילדים, דרמה היסטורית
מקום התרחשות	ניו יורק
תקציב	15,000,000‏$
הכנסות	2,819,485‏$
הכנסות באתר מוג'ו	newsies
פרסים	פרס פטל הזהב לשיר המקורי הגרוע ביותר (ג'אק פלדמן, אלן מנקן)
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

הסרט נפתח בהצגת הקשיים בחיי נערי העיתונים, הנאלצים לקום בכל בוקר ולצאת למכור עיתונים ברחבי ניו יורק כדי להרוויח את לחמם. ג'ק קלי, המנהיג חבורה של מחלקי עיתונים, פוגש בדייוויד ובאחיו הצעיר לס. שני האחים יצאו למכור עיתונים כדי לפרנס את משפחתם, לאחר שאביהם נפצע ואיבד את מקום עבודתו. ג'ק ודייוויד נהפכים לשותפים, ולאחר שג'ק מלמדם כיצד למכור עיתונים הם מארחים אותו בביתם, שם הוא פוגש באחותם שרה אשר מוצאת חן בעיניו. לאחר שג'ק עוזב את ביתם הוא שר על חלומו לברוח מניו יורק אל סנטה פה.

ג'וזף פוליצר, בעליו של העיתון אותו מוכרים נערי העיתונים, מחליט להעלות את המחיר בו קונים מחלקי העיתונים את עיתוניו, ובכך להגדיל את רווחיו על חשבונם של נערי העיתונים. למחרת, כשנערי העיתונים שומעים את הבשורה המרה, ג'ק ודייוויד מחליטים לפתוח בשביתה במטרה לבטל את הגזרה. נערי העיתונים משחיתים את עמדת החלוקה של העיתונים והורסים את כל העיתונים שבה כמחאה, אך במהלך האירוע קראצ'י, נער עיתונים נכה שאינו מסוגל לברוח, נתפס ונשלח לבית מחסה לעבריינים צעירים. המחאה של נערי העיתונים תופסת את תשומת לבו של עיתונאי בשם דנטון, אשר מסקר את מהלך האירועים ומסייע לנערים.

נערי העיתונים מארגנים אספה באולם שבו מופיעה מדה לרקסן, כוכבת וודוויל המיודדת עם ג'ק קלי, אך המשטרה אורבת להם מחוץ לאספה ומצליחה לעצור רבים מנערי העיתונים במהומה שמתפתחת. ג'ק נאלץ לבחור בין מאסר בבית המחסה לעבריינים, או הצטרפות לאנשיו של פוליצר במטרה לשבור את השביתה. נערי העיתונים מאוכזבים מכך שג'ק בוחר לבגוד בהם ומצטרף אל פוליצר, אולם בשעה שחייו של דייוויד בסכנה הוא נחלץ לעזרתו ובכך מפר את הבטחתו לפוליצר וצפוי לחזור למאסר.

ג'ק, דייוויד, שרה, לס ודנטון מפיצים כרוזים במטרה לארגן הפגנה של אלפי ילדים ונערים עובדים כנגד ניצולם. להפגנה אכן מגיעים אלפים רבים, ולמול מפגן כוח שכזה נאלץ פוליצר לקבל את דרישותיהם של נערי העיתונים. בנוסף, מנהל בית המחסה לעבריינים נעצר בגין התעללות, וכל העצירים משוחררים, לרבות קראצ'י. ג'ק זוכה לחנינה, ומחליט לבסוף להגשים את חלומו ולנסוע לסנטה פה. בעוד נערי העיתונים עצובים ומנסים להתרגל לחיים בלי ג'ק, הוא מפתיע אותם כשהוא מחליט לחזור למען מי שהוא השאיר בניו יורק. הוא ושרה חולקים נשיקה, וחיי נערי העיתונים שבים למסלולם.

שחקנים ודמויות

שם השחקן/ית	שם הדמות	אודות הדמות
כריסטיאן בייל	ג'ק קלי	מכונה קאובוי, מנהיג נערי העיתונים.
דייוויד מוסקו	דייוויד ג'ייקובס	שותפו של ג'ק קלי ו"המוח" מאחורי השביתה.
ביל פולמן	בריאן דנטון	עיתונאי המסייע לנערי העיתונים.
רוברט דובאל	ג'וזף פוליצר	איל עיתונות והאנטגוניסט הראשי.
אן-מרגרט	מדה לרקסן	כוכבת וודוויל החביבה על נערי העיתונים.
לוק אדוארדס	לס ג'ייקובס	אחיו הצעיר של דייוויד.
אלי קיטס	שרה ג'ייקובס	אחותו של דייוויד ומושא אהבתו של ג'ק קלי.
מקס קאסלה	רייסטראק היגינס	נער עיתונים המנגן במפוחית, מחבריו של ג'ק קלי.
אהרון לור	מאש מאיירס	נער עיתונים מחבריו של ג'ק קלי.
מרטי בלאפסקי	קראצ'י	נער עיתונים נכה הנעזר במקל הליכה, מחבריו של ג'ק קלי.

פסקול

מס'	שם	משך
1.	"Carrying the Banner"	6:15
2.	"Santa Fe"	4:18
3.	"My Lovey-Dovey Baby"	1:30
4.	"The World Will Know"	3:20
5.	"Seize the Day"	2:01
6.	"King of New York"	2:25
7.	"High Times, Hard Times"	2:54
8.	"Once and for All"	2:24

השירים והפסקול של הסרט הולחנו על ידי המלחין אלן מנקן, ומילות השירים נכתבו על ידי ג'ק פלדמן.
השיר "High Times, Hard Times" זכה בפרס פטל הזהב לשיר הגרוע ביותר בשנת 1992.

המחזמר

בשנת 2012 עלתה על במת ברודוויי גרסת המחזמר של הסרט, כשאת העיבוד בגרסת התיאטרון למוזיקה ולמילים ביצעו גם הפעם אלן מנקן וג'ק פלדמן, עם לברית מאת הארווי פירסטיין. בניגוד לסרט, המחזמר קצר שבחים ואף זכה בשני פרסי טוני של שנת 2012, על הפסקול ועל הכוריאוגרפיה.

קישורים חיצוניים

• "נערי העיתונים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "נערי העיתונים", באתר נטפליקס
• "נערי העיתונים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "נערי העיתונים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "נערי העיתונים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "נערי העיתונים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "נערי העיתונים", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "נערי העיתונים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)