נרבתא

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו. זיהוי מיקומה שנוי כיום במחלוקת.

זיהוי המקום

תקופת המקרא

התאולוג וחוקר המקרא הגרמני אלברכט אלט העלה השערה כי שמו הארמי של יישוב זה היה ארבתא, והציע לזהות אותה עם אֲרֻבּוֹת הנזכרת כעיר מחוז של הנציבות השלישית של ממלכת שלמה המלך.^[1][2]

אדם זרטל ^[3] בעקבות סקר הר מנשה וחפירה באתר קושר בין ארובות של אלט ונרבתא של בן מתתיהו מימי המרד הגדול וממקם אותם בח'רבת אל-חמאם שבשומרון^[4], בין ההתנחלויות חרמש למבוא דותן, בה נמצאו שרידי ביצורים של העיר וכן שרידי דייק ומחנות, המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. בשל מרחק נקודה זו מקיסריה (כ-25 ק"מ), ומאחר שלפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב', י"ח, י') העיר נפלה בפשיטה ללא מצור, יש שהטילו ספק בזיהוי זה. זרטל מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המזרחי של המחוז, הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, לאורך דרך הים^[5]. לעניין המצור, אף כי אינו נזכר אצל בן מתתיהו, מציע זרטל לראות בו את הסיבה לעיכוב ולנסיגה של קסטיוס גאלוס מירושלים (מלחמות היהודים, ב', י"ט, ז')^[6].

ימי החשמונאים

שמואל קליין זיהה את נרבתא גם עם ארבתויס הנזכרת בנוסח היווני של ספר חשמונאים א' (ה', כ"ג) כיישוב יהודי בזמן מרד החשמונאים.

תקופת המרד הגדול

נרבתא מרוחקת 60 ריס (כ-12 ק"מ) מקיסריה על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב' י"ד, ה'). על סמך זה בנימין מזר זיהה אותה עם תל נרבתה (בערבית: ח'ירבת בַּידוּס) (32°27′17″N 35°01′52″E), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של קיבוץ מענית, במרחק של כ-14 ק"מ מקיסריה. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מאז התקופה הרומית, ממצא התומך בזיהוי מקום זה עם נרבתא הקדומה.

יוסף בן מתתיהו מספר על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים^{[דרושה הבהרה]} שהתנכלו להם בחודש אייר של שנת 66. לשיאו הגיע הסכסוך בתגרה שהתחוללה ביום שבת, לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. שר הרוכבים הרומאי במקום ניסה להשלים בין הצדדים, אולם היוונים לא שעו אליו, "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא - היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה".^[7] עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול.

מאוחר יותר, בעת מסעו של קסטיוס גאלוס לדיכוי המרד, הוא שלח רוכבים רבים למחוז נרבתא, שהחריבו את הארץ ובזזו אותה, והרגו את רוב יושביה.^[8]

לאחר החורבן

יש המזהים את נרבתא עם גדווד, מקום הנזכר במשנה, שבו נפגש רבי עקיבא עם רבן גמליאל ורבי יהושע.^[9] בתיאור אותו מקרה בספרא (נגעים א') קרוי המקום "נדבת", ובנוסחים אחרים של המשנה הוא נקרא "נרווד" או "נרבת". לפיכך יש פרשנים הסבורים כי גדווד היא נרבתא שממזרח לקיסריה^[10].

זיהוי נוסף של נרבתא וארובות, שהוצע בעבר ואינו מקובל היום, הוא בתל אֱסוּר (בערבית: תל אל-אסאוויר) ליד מושב עין עירון.

קישורים חיצוניים

• צבי אילן, נרבתא, פרשת גילויה של עיר עלומה, דבר, 23 בינואר 1981
• שאול הון, תעלומת הפרק החסר, מעריב, 13 באוקטובר 1982
• מידע על נרבתא בקטלוג הספרייה הלאומית