נשות טרויה

נשות טרויה (ביוונית עתיקה: Τρῳάδες) היא טרגדיה יוונית מאת המחזאי היווני אוריפידס. המחזה הועלה לראשונה בשנת 415 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית, ומביע ביקורת על כיבוש האי מילוס על ידי אתונה באותה שנה.

נשות טרויה
Τρῳάδες

מות אסטיאנאקס
כתיבה	אוריפידס
סוגה	טרגדיה יוונית
הצגת בכורה	415 לפנה״ס
שפה	יוונית עתיקה

המחזה מהווה חלק מטרילוגיה, ביחד עם המחזות אלקסנדרוס ופאלאמדס ושלושתן הוצגו יחד בפסטיבל הדיוניסיה הדתי, יחד עם מחזה סטירים בשם סיסיפוס. אוריפדס לא זכה בתחרות, והזוכה היה המחזאי קסנוקלס.

ארבע הנשים הטרויניות - גיבורות הטרגדיה, הן אותן דמויות המופיעות בפרק הסופי של האיליאדה ומבכות את גופתו של הקטור.

תקציר העלילה

מחזהו של אוריפידס מתאר את גורלן של נשות טרויה לאחר שעירן נכבשה ונבזזה, ובני משפחותיהן שנותרו בחיים נלקחו לעבדים.

המחזה מתחיל בשיחה בין האלים אתנה ופוסידון הדנים בדרכים להעניש את היוונים על כך שהם סלחו לאיאקס הקטן לאחר שזה אנס את קסנדרה במקדשה של אתנה.

השליח היווני טאלתיביוס מגיע למלכת טרויה, הקובה, על מנת לבשר לה בדבר ההחלטה מה יעשו היוונים לה ולילדיה. היוונים החליטו כי הקובה תהפוך שפחתו של אודיסיאוס ובתה קסנדרה תהפוך לשפחתו של אגממנון. קסנדרה המסוגלת לראות את העתיד (אף שאיש אינו מאמין לה) שמחה מאחר שהיא חוזה שעם הגיעם לארגוס תהרוג קליטמנסטרה אשת אגממנון את בעלה (וגם אותה).

הנסיכה אנדרומאכה מגיעה והקובה לומדת כי בתה הצעירה פוליקסנה הועלתה לקורבן על קברו של הלוחם היווני אכילס, וכי אנדרומאכה עצמה צפויה להפוך שפחתו של בנו של אכילס - נאופטולמוס.

טאלתיביוס מגיע שוב ומבשר להקובה כי הוחלט שנכדה אסטיאנאקס, בנה של אנדרמאכה, יוצא להורג (מאחר שהיוונים חוששים שהילד יגדל וינקום את מות אביו, הקטור).

הלנה, אף שאינה טרוינית, צפויה להיענש - הוחלט כי היא תילקח על ידי מנלאוס ליוון ושם תוצא להורג. הלנה מתחננת על חייה אולם בעלה מסרב לחון אותה.

• יש לציין שבמחזה המקורי, מנלאוס מחליט לתת להלנה חנינה בשל יופייה ולא להעניש אותה.

בסוף המחזה מגיע טאלתיביוס ומביא עמו את גופת אסטיאנאקס על מגינו של הקטור. אנדרומאכה רוצה לקבור את בנה לפי הדת הטרויאנית אולם ספינתה מגיעה והיא נאלצת לנסוע. טאלתיביוס מביא את הגופה להקובה, הקוברת אותו לפי מנהגי טרויה, לפני שגם היא עוזבת עם אודסאוס.

במהלך המחזה מקוננות נשות טרויה על אובדן ארצן ובני משפחותיהן.

עיבודים מודרניים

הבמאי היווני מייקל קקויאניס ביסס על המחזה את סרטו משנת 1971 "נשות טרויה" בכיכובן של קתרין הפבורן האמריקאית כהקובה, ונסה רדגרייב הבריטית כאנדרומכה, בריאן בלסד הבריטי כטאתיביאוס, ז'נבייב בוז'ולד הקנדית כקסנדרה, אירין פפס היוונית כהלנה ופטריק מגי האירי כמנלאוס.

ז'אן-פול סארטר כתב את המחזה המבוסס על נשות טרויה, עם רמזים וביקורת כנגד האימפריאליזם האירופי באסיה, ועם תמות מיוון העתיקה.

חנוך לוין כתב את המחזה הנשים האבודות מטרויה, שעלה בקאמרי ב-1984, טרגדיה שהאלים נעדרים ממנה ושנשקפת ממנה המלחמה במלוא זוועתה. בולט במחזה גם הקשר שבין מלחמה והיחסים בין המינים^[1].

תרגומים

המחזה תורגם לעברית בידי אהרן קמינקא ותורגם על ידי אהרן שבתאי, התרגום יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 2011.

• שמעון בוזגלו, הוצאת אור-עם, 2011 (בתרגום בוזגלו, המחזה נקרא "הנשים מטרויה").

תרגומים לאנגלית

• The Trojan Women - טקסט מלא של המחזה באנגלית, בוויקיטקסט (באנגלית)
• אדוורד פץ קולריג', 1891: טקסט מלא
• גילברט מוריי, 1911: טקסט מלא
• אדית המילטון, 1937
• ריצ'מונד לאטימר, 1947
• י.ק. ראוביצ'ק, 1954
• פיליפ ולאקוט, 1954
• ניקולד רודל, 1999
• ג'יימס מורווד, 2000

לקריאה נוספת

• תרגום מלא של "הנשים מטרויה", באתר המשורר שמעון בוזגלו
• מידע על המחזה נשות טרויה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשות טרויה בוויקישיתוף

• נשות טרויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יצחק לאור, מלחמה בזויה, באתר הארץ, 8 באפריל 2011