סוכן הימורים

סוכן הימורים (באנגלית בריטית: Bookmaker) הוא ארגון או אדם שמנהל ומארגן הימורים על אירועי ספורט ואירועים אחרים.

סוכני הימורים במסלול מרוץ כלבים, בעיר רידינג

סוכן ההימורים מציע למהמר יחס הימורים עבור כל אירוע עליו הוא יכול להמר, לדוגמה ניצחון של סוס מסוים במרוץ סוסים או ניצחון של קבוצת כדורגל בתוצאה מסוימת במשחק מסוים.

מגוון אירועים

סוכני הימורים במדינות רבות מתמקדים בקבלת הימורים על ספורט מקצועני, במיוחד מרוצי סוסים ומשחקי כדורגל או קריקט. עם זאת, רבים מציעים מגוון רחב יותר של אפשרויות הימורים, כולל הימורים תוצאות של בחירות^[1], טקסי פרסים כגון האוסקר או פרס נובל^[2]. הימורים על אירועים איזוטרים מוצעים על ידי סוכני ההימורים במדינות מסוימות^[3].

תהליכים תפעוליים

על ידי "התאמת הסיכויים" לטובתם (הצעת יחס הימורים תוך שימוש בסיכויים הנמוכים מהסיכויים האמיתיים) או על ידי פיזור סיכויים על ידי השגת 'ספר מאוזן', או על ידי קבלת מספר שווה של הימורים עבור כל תוצאה אפשרית. כאשר מתקבל הימור גדול, סוכן ההימורים עשוי גם לנסות לפזר את הסיכון על ידי קניית הימורים מחברות הימורים אחרות על אותו אירוע. סוכני ההימורים אינם מנסים בדרך כלל להרוויח כסף מההימורים עצמם, אלא על ידי פעילות כעושי שוק בה הם מרוויחים מהאירוע ללא קשר לתוצאה. שיטות העבודה שלהם דומות לאלו של אקטואר, שעושה איזון דומה של תוצאות פיננסיות של אירועים עבור חברות ביטוח.

תעשיית ההימורים בבריטניה

סוכן ההימורים הראשון בבריטניה נחשב להארי אוגדן, שפתח עסק בשנות ה-90 של המאה ה-18, אף על פי שפעילויות דומות היו קיימות בצורות אחרות מוקדם יותר במאה השמונה עשרה.

בעקבות חוק משנת 1845, ההימורים היחידים שהיו מותרים בבריטניה היו במסלולי מרוצים לסוסים. כניסה של שירותי רכבות טיולים מיוחדות הביאה לכך שכל שכבות החברה יכלו לבקר במסלולי המרוצים החדשים שנפתחים ברחבי המדינה. חנויות הימורים היו לא חוקיות ונקנסו, אך חלקן פעלו ללא הפרעה ונראה שהמשטרה העלימה עין מהם. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעלו כ-20,000 איש כסוכני הימורים על מרוצי סוסים בהיפודרומים, ואחרי מלחמת העולם השנייה החל לשגשג גם ענף מרוצי הכלבים^[4]. הימורים על משחקי כדורגלי נערכו על ידי מספר חברות, שהפעילו סוכנים שעברו מדלת לדלת, ואספו את תלושי ההימורים של המשתתפים ואת התשלום עבורם^[5].

בשנת 1961, ממשלתו השמרנית של הרולד מקמילן איפשרה בחקיקה פתיחה של חנויות הימורים, עם אסדרה שנועדה להבטיח שסוכני ההימורים יפעלו בהגינות ויושר. מאז צמחה התעשייה במהירות ובשיאה הפעילה 15,000 חנויות הימורים. מספר זה ירד ל-6,219, נכון למרץ 2022, בעיקר הודות לעלייה באפשרות ההימורים באינטרנט. אחד הפעילים הגדולים בענף חנויות ההימורים היה הנדבן היהודי-בריטי סיריל שטיין, שהפעיל כ-2,000 חנויות ברחבי בריטניה^[6].

בשנת 2001 החלו להופיע בחנויות הימורים גם מכונות הימורים מסוג Fixed odds betting terminal (אנ')^[7], שאת רובן מספקת חברה־בת של תאגיד בבעלות איש העסקים האמריקאי רונלד פרלמן^[8]. אולם קמו להן מתנגדים רבים שטוענו שהמכונות ממכרות ומוציאות מיליארדים מכיסי התושבים העניים ביותר בבריטניה, וביקשו לאסור על הפעלתן^[9]. בעקבות המאחה החולט להגביל את סכום כל הימור במכונה ל-2 ליש"ט, החל מאפריל 2019^[10].

גרמניה

בגרמניה הוקמה סוכנות הימורים על ספורט בבעלות ממשלתית, בשם Oddset, בשנת 1999. החברה החלה לפעול גם באינטרנט וב-2006 חסמה ממשלת גרמניה פעילות של אתרים פרטיים^[11].

ב-1 ביולי 2012 נכנס לתוקף חוק ההימורים על מרוצי סוסים והגרלות, לאחר שאושר בבית המחוקקים הגרמני. מאז מותר לסוכנויות הימורים פרטיות לפעול במדינה, אך יש לשלם מס של 5% לרשויות המס עבור כל הימורי הספורט. מ-2018 נדרש רישיון לאתרי הימורי ספורט באינטרנט. וחברה הרוצה לקבל רישיון רשאית לפעול רק בסוג אחד של פעילות הימורים בלבד, לדוגמה, רק הימורי ספורט, או רק הימורים במשחקי קלפים^[12].

קנדה

החוק הבסיסי המסדיר את פעילות ההימורים בקנדה הוא הקוד הפלילי הפדרלי, סעיפים 201 עד 206, לרבות סעיף 206, הופכים את כל סוגי ההימורים, ההימורים וההגרלות לבלתי חוקיים ברחבי קנדה, למעט חריגים מוגבלים מאוד, כגון הימורים הדדיים על מרוצי סוסים. בעוד שחוק האוסר הימורים הוא פדרלי, כל התקנות (וגופי הפיקוח) הן ברמת הפרובינציות והטריטוריות של קנדה, למעט חריג אחד - הימורים על מרוצי סוסים, המוסדרים על ידי הסוכנות הפדרלית הקנדית Pari-Mutuel. עם זאת, לחוק זה יש מבקרים רבים, שכן מאמינים ששוק הימורי הספורט הקנדי יכול להניב הכנסות של 25 מיליארד דולר בשנה.

ארצות הברית

במאי 2018, בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל את האיסור הפדרלי על הימורי ספורט^[13], זאת בעקבות פניה של מדינת ניו ג'רזי לאפשר הימורי ספורט בשטחה^[14]. מדינות רבות מיהרו להסדיר את הימורי הספורט בשטחן^[15], ותוך כמחש שנים התעשייה הספיקה לגלגל מחזור של יותר מ-300 מיליארד^[16]. בעקבות השינוי גם קבוצות הספורט שינו את הגישה שלהם לגבי הימורים. ההגבלות על פרסום בתי הימורים באצטדיונים ובטלוויזיה הוסרו, ומספר אצטדיונים הקימו תחנות הימורים בתוכם^[17]. בנוסף החסויות של חברות ההימורים לקבוצות וליגות באמריקה גדלו במהירות. בספטמבר 2001 מדינת ניו ג'רזי הפכה לראשונה בארצות הברית שחצתה את רף מיליארד הדולר בהכנסות מהימורי ספורט בחודש אחד^[18].

הימורים באינטרנט

ערך מורחב – הימורים מקוונים

במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמו תוך שנים ספורות מאות אתרי הימורים באינטרנט. סוכנויות ההימורים הבריטיות הוותיקות, החלו לפעול מגיברלטר, שם היו מיסי הימורים נמוכים. חלקם החלו לפעול תחילה באמצעות הימורים טלפוניים^[19]. כיוון שמעמדם החוקי של הימורים מקוונים לא היה ברור, אתרי הימורים באינטרנט גייסו לקוחות מכל רחבי העולם, כולל ממדינות בהם הימורים אינם חוקיים או מוגבלים, דוגמת ארצות הברית^[20]. הזמינות הקלה של אתרי הימורים הביאה לעלייה מהירה בעולם של בעיית הימור פתולוגי^[21], ומדינות רבות החלו לפעול נגדם^[22].

גם בישראל אתרי הימורים בינלאומיים החלו להעסיק סוכנים לגיוס מהמרים^[23]. אחת סוכנויות ההימורים הגדולות בבריטניה, "ויקטור צ'נדלר", אף הקימה מחלקה מיוחדת עבור לקוחות מישראל, ובה היו 20 עובדים שהתגוררו סמוך למשרדי החברה בגיברלטר וספקו למהמרים שירות בעברית^[24]. יזמים ישראלים גם היו פעילים בהקמת אתרי הימורים בינלאומיים^[25]. באוגוסט 2010 נעשה ניסיון לחסום אתרי ההימורים בישראל, בהוראת המשטרה^[26]. הניסיון נכשל מבחינה טכנית^[27], וגם בית המשפט קיבל את עתירת איגוד האינטרנט וקבע כי צווי המשטרה שהורו לספקיות האינטרנט לחסום גלישה לאתרי הימורים פוגעים בחופש הביטוי והוצאו בחוסר סמכות^[28].

ראו גם

• משחק מכור (ספורט)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוכן הימורים בוויקישיתוף