שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

סולומון ברק

זמר אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סולומון ברק
Remove ads

סולומון בֶּרק (באנגלית: Solomon Burke;‏ 21 במרץ 1940 - 10 באוקטובר 2010) היה מטיף דת, זמר יוצר בתחומי מוזיקת נשמה, גוספל ורית'ם אנד בלוז אמריקאי.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Thumb
סולומון ברק, אוגוסט 2010
Remove ads

חייו

סכם
פרספקטיבה

ברק כתב שירים רבים שהפכו ללהיטים בפי אחרים, בראשם השיר "Everybody Needs Somebody To Love" שהתפרסם בסרט האחים בלוז והשיר "Cry To Me" שהתפרסם בסרט ריקוד מושחת. למרות שלא היה זמר מפורסם עבור רוב האוכלוסייה, זכה להערכה רבה על ידי מוזיקאים שראו בו את אחד ממניחי היסוד למוזיקת הנשמה. המפיק ג'רי וקסלר אמר עליו שהוא "זמר הנשמה הגדול מכולם"[1], שדרן רדיו הכתיר אותו ל"מלך הרוק-אנד-סול" (הלחם של רוקנרול ומוזיקת נשמה (סול)), כינוי שהפך לאחד החביבים עליו ועל מעריציו, כמו כן כונה "המלך סולומון" ובישוף מוזיקת הנשמה". בין האמנים שנקבו בשמו כהשראה נמנים אלביס קוסטלו, טום ווייטס, בוב דילן, ואן מוריסון, בריאן וילסון ועוד. בשנת 2002 יצא תקליטו זוכה פרס גראמי "Don't Give Up on Me", שנתן פרשנות לשיריהם[2]. בשנת 2001 נבחר להיכל התהילה של הרוקנרול.

בהופעותיו ובהקלטות נהג לעמוד מאחורי דוכן של מטיף בכנסייה וההופעות נערכו כעין דרשה ארוכה, חלקה מחורזת, מלווה בחטיבת קצב, אורגן המונד וכלי נשיפה ממתכת, שהטיפה לאהבה, לשלום ולראייה אופטימית של המציאות. במהלך ה"דרשה" שולבו שירים קצביים. בשנות חייו האחרונות, כאשר שקל כ-150 ק"ג וסבל מבעיות בריאות, נהג להופיע כשהוא ישוב על כורסא שעוצבה ככס מלכות.

ברק נפטר מדום לב בנמל התעופה סכיפהול שבהולנד, לאחר טיסה מארצות הברית לקראת הופעה באמסטרדם. הוא הותיר 21 ילדים (ממספר נשים), 90 נכדים ו-19 נינים.

בנוסף להיותו זמר ויוצר, היה ברק, שכבר בגיל 12 התפרסם כ"ילד הפלא המטיף" גם מטיף וארכיבישוף של כנסיית "בית האל לכל בני האדם" (The House of God For All People).

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולומון ברק בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads