ארבע בבות

ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות^[1]), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד. מעשרת "הניגונים המכוונים" והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד^[2].

עובדות מהירות סוגה, לחן ...

הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע.

ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט^[3]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.

בספר הניגונים חב"ד, "ארבע בבות" הוא ניגון מספר א' (1).

Remove ads

זמני נגינתו

נהוג בחסידות חב"ד לנגנו בזמנים מיוחדים כמו חודש אלול, ימי הסליחות וגם בשמחת תורה. כמו כן ביום האחרון של שלוש הרגלים, פורים, חג הגאולה (בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא) ביום כיפור ובימים טובים נוספים. וכן בעת הובלת החתן והכלה לחופה, האחרון נהוג גם בחסידויות אחרות.

אדמו"רי חב"ד הקפידו לנגנו בראש השנה, בחודש אלול, בברית מילה, בחתונה ובבר מצווה, וכן בי"ט בכסלו שנחשב "ראש השנה" לניגון זה^[4]. אצל הרבי מלובביץ' ניגנו זאת רבות^[5].

בלובביץ', עיירת הערש ומרכז חסידות חב"ד במשך כמאה שנים, היו מנגנים ניגון זה רק בזמנים קבועים, כמו י"ט כסלו, ובשמחות כמו ברית מילה, בר-מצווה, חתונה וגם בחודש אלול בתפילה (כשמתפללים ביחידות באריכות)^[^{דרוש מקור: לכל הזמנים האלה]}.

מקובל בשם הצמח צדק, שבימים רגילים ללא סיבה מיוחדת, נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים^[6].

מקובל בחב"ד, בהתוועדויות שקודם לשירת הניגון, מנגנים את "ניגון הכנה", של אדמו"ר הרש"ב. ולאחריו מנגנים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"^[7].

בל"ג בעומר מקובל לנגן ניגון זה לפני ההדלקה המרכזית בקבר רבי שמעון.

Remove ads

דייקנות וזהירות בנגינתו

נהוג לשיר כל בית פעמיים (כך הוא מופיע גם בכל התקליטים)^[8].

הפעם האחרונה ששרו ניגון זה בפומבי בנוכחות הרבי מנחם מנדל שניאורסון הייתה בשבת פרשת שמות ה'תשמ"ט. באותה התוועדות דיבר הרבי על הזהירות המיוחדת שצריכה להיות בניגון והורה ש"ינגנו עתה באופן יוצא מן הכלל".

מסגולות הניגון

אחדים מאדמו"רי חב"ד התבטאו בסגולותיו של הניגון:

המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדרגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"^[9].

עיבודים מוזיקליים

בשנות ה-70 הופיע באלבום "ערב חב"ד 2" של ניח"ח^[10], ב־1996 הופיע השיר כמנגינת רקע ברצועת השיר "התוועדות" באלבום "ניגוני בית אבא" של מרדכי בן-דוד^[11], בשנת 2000 הופיע באלבום 'נעימות חב"ד ליובאוויטש' של משה מונה רוזנבלום^[12], ב־2015 הופיע באלבום "צמאה 2" על ידי חיליק פרנק וסימפונט רעננה^[13], ובאלבום "עצם הנשמה 1" של הרב יאיר כלב^[14], ב־2020 הופיע באלבום "לחיים טיש – חב"ד" של יוסף משה כהנא בביצוע של מוטי ויזל^[15] ועוד.