שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

סיסי יוסטון

זמרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיסי יוסטון
Remove ads

אמילי דרינקרד (באנגלית: Emily Drinkard; ‏30 בספטמבר 1933 – 7 באוקטובר 2024), הידועה בשמה המקצועי סיסי יוסטון (באנגלית: Cissy Houston), הייתה זמרת גוספל, מוזיקת נשמה וסול אמריקאית. יוסטון הקימה והייתה חברה בלהקת הבנות R&B The Sweet Inspirations (אנ') וזמרת רקע וליווי לאמנים כמו דיון וורוויק, אלביס פרסלי, אריתה פרנקלין וצ'אקה חאן. יוסטון פתחה בקריירת סולו ב-1970, וזכתה בשני פרסי גראמי בקטגוריית אלבום הגוספל המסורתי הטוב ביותר (אנ').

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

יוסטון הייתה אמה של הזמרת והשחקנית וויטני יוסטון וסבתה של בתה היחידה של וויטני, בובי קריסטינה בראון וכן דודתם של הזמרות דיון וורוויק ודי די וורוויק (אנ'), בת דודה של זמרת האופרה לאונטין פרייס.

Remove ads

רקע

יוסטון נולדה ב-30 בספטמבר 1933 ונקראה בשם אמילי למשפחת דרינקרד, בניוארק, ניו ג'רזי,[1][2] לניקולאס דרינקרד (1952-1895) ולדליה מיי דרינקרד, לבית McCaskill והייתה הילד השמיני והאחרון במשפחה.[3] אמו של ניקולאס הייתה ממוצא הולנדי ואפרו-אמריקאי ואביו ממוצא אינדיאני.[3] אמה מתה עליה בגיל 8.[4] בראיון עמה סיפרה שמשפחתה הייתה דתית ומעורבת בקהילה שסביב הכנסייה. היא עצמה "מצאה את אלוהים" בגיל 14 והדבר השפיע על חייה וגם על שירתה.[5]

Remove ads

קריירה

זמרי דרינקרד

קריירת השירה של יוסטון החלה בשנת 1938 כאשר הצטרפה לאחותה אן והאחים לארי וניקי בלהקת הגוספל "ארבעת הדרינקרד" (Drinkard Four) ששרו א-קפלה. מאוחר יותר הצטרפו ללהקה אחים נוספים והקבוצה שינתה את שמה ל"זמרי הדריקרד" (אנ') והם המשיכו לשיר ללא ליווי מוזיקלי.[6]

הלהקה הופיעה בקביעות בכנסיה הבפטיסטית - ניו הופ (אנ') והקליטו אלבום חי עבור חברת RCA שנקרא "A Joyful Noise", ובכך הפכו לאחת מלהקות הגוספל הראשונות שהוציאו אלבום גוספל בחברת תקליטים גדולה.[7] הלהקה זכתה להצלחה בהופעותיהם בקרנגי הול ובפסטיבל הג'אז של ניופורט. במקביל, סיסי יוסטון ערכה את הופעת הבכורה שלה בטלוויזיה בתוכנית "TV Gospel Time".

Remove ads

The Sweet Inspirations

סכם
פרספקטיבה

בשנת 1963, כשעמדה ללדת את הבת ויטני יוסטון, היא הקימה את להקת "Sweet Inspirations" עם אחייניתה די די וורוויק והזמרת דוריס טרוי (אנ') .

מאוחר יותר, תחת חוזה עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס, ההרכב הורחב. במהלך אמצע שנות ה-60, הלהקה שרה קולות רקע למגוון אמנים וביניהם אוטיס רדינג, וילסון פיקט, לו רוולס (אנ'), "הדריפטרס" (אנ'), דאסטי ספרינגפילד, ואחייניתה של יוסטון - דיון וורוויק. בנוסף, הלהקה הופיעה בסינגל של ואן מוריסון "Brown Eyed Girl" וב-1967, הם שרו קולות רקע עבור The Jimi Hendrix Experience בשיר "Burning of the Midnight Lamp".[8]

יוסטון ביצעה את ה"descant" (הוספת קונטרפונקט למלודיה הבסיסית) בלהיט של ארת'ה פרנקלין "Ain't No Way".[9]

במהלך יולי ואוגוסט 1969, הם שרו קולות רקע לאלביס פרסלי בלאס וגאס[10] והוא נהג להציג אותם: "הם באמת עומדים בשמם, גבירותיי ורבותיי: The Sweet Inspirations!"[11] חלק ניכר מהביצועים הללו ניתן לשמוע בתקליטים החיים של All Shook Up ו- Live In Las Vegas.[11] לאחר ההופעה עם אלביס פרסלי

החליטה יוסטון להתמקד במשפחתה ובקריירה האישית שלה כאמנית הקלטות.[11]

קריירת סולו

יוסטון הוציאה את שני התקליטים ה"חילונים" הראשונים תחת השם ססילי בלייר (Cecily Blair)

  1. בשנת 1963 התקליט "This Is My Vow" בחברת M'n'M Records
  2. בשנת 1966 "Bring Him Back", יחד עם "World Of Broken Hearts" בחברת Congress.

הסינגל האחרון שלה (לפני שהחלה להקליט עם "The Sweet Inspirations") "Don't Come Running To Me" שיצא בחברת Kapp Records, בשנת 1967, נכתב שמה באופן שונה: Sissie Houston.

בשנת 1969, חתמה יוסטון על חוזה הקלטות עם חברת Commonwealth United Records והקליטה את אלבום הבכורה שלה, כזמרת סולו: "Presenting Cissy Houston", שיצא לאור בשנת 1970. האלבום כלל מספר סינגלים שזכו להצלחה וביניהם גרסאות כיסוי ל-"I'll Be There" ול-"Be My Baby", שנכנסו למצעד ה-R&B.[12]

בשנת 1977, יוסטון הוחתמה על ידי Private Stock Records, ועבדה עם המעבד והמפיק מייקל זגר בשלושה אלבומים. השני נקרא על שם להיט הדיסקו הגדול שלה "Think It Over".[13]

בשנת 1979 יוסטון ייצגה את ארצות הברית בפסטיבל השירים הפופולרי העולמי עם השיר "You're the Fire" וזכתה בפרס "הביצועים המצטיינים ביותר". שיר זה הופיע גם באלבומה מ-1980, Step Aside for a Lady, שיצא ב־Columbia Records (ב-EMI בבריטניה).[14]

זמרת ליווי

Thumb
סיסי יוסטון ב-1996

הסגנון הרב-גוני של יוסטון, ששילב ז'אנרים שונים, הפך אותה למבוקשת מאוד כמוזיקאית ליווי אצל כמה מהאמנים המצליחים ביותר בעולם, כמו:

בריאיון עמה סיפרה שהיא לא ראתה פחיתות כבוד בשירת ליווי "נשכרתי לעבודה. ידעתי מי אני. ידעתי מה אני יכולה לעשות... לא הייתה לי כל בעיה עם זה... האגו שלי במצב מצוין".[12]

מסוף שנות ה-70 ועד שנות ה-80 סיסי הופיעה לעיתים קרובות במועדונים בניו יורק, כולל Mikell's, Sweetwaters, Seventh Avenue South ו-Fat Tuesday.

בתה, הזמרת וויטני יוסטון, החלה להופיע כזמרת רקע של אמה ובהמשך שרה כמה שירים, סולו עם הלהקה. הם שיתפו פעולה ב-" Ain't No Way ", שיר שהיא שרה, במקור, עם ארת'ה פרנקלין. בביצוע המחודש וויטני שרה את חלקה של ארת'ה.

סולנית גוספל ודואטים

ב-1966 יוסטון ובתה וויטני הקליטו דואט בשם "I Know Him So Well", גרסת כיסוי לביצוע המקורי של Barbara Dickson ואיליין פייג'. השיר היה חלק מהאלבום של וויטני שנקרא: Whitney.[22]

באותה שנה, היא שרה שיר אחד בפסקול הסרט The Preacher's Wife, שבו כיכבה בתה וויטני.[23]

מקהלת הנוער של הכנסייה הבפטיסטית ניו-הופ

במשך יותר מחמישים שנה, יוסטון שרה בכנסייה הבפטיסטית - ניו הופּ בניוארק והיא הייתה הכוח המניע מאחורי להקת הנוער מקדונלד'ס גוספלפסט (אנ'). היא הופיעה עמם בקביעות, כדי לשמש השראה לבני הנוער.[24]

Remove ads

חייה האישיים ומותה

סכם
פרספקטיבה

ב-1955, יוסטון נישאה לפרדי גרלנד ונולד להם בן גארי גרלנד (אנ') (יליד 1957), שחקן כדורסל ב־NBA.[25][26]

בתחילת 1958, בגיל 24, פגשה יוסטון את ג'ון ראסל יוסטון ג'וניור (John Russell Houston Jr) והרומן ביניהם הביא ללידתם של הבן מייקל (Michael ; יליד 1961), והבת ויטני (1963–2012).[27][28] במהלך השנים הראשונות של הקשר, ג'ון עדיין היה נשוי לאשתו הראשונה. חודש לאחר שהתגרשו, באפריל 1964, סיסי וג'ון התחתנו. ג'ון שירת בצבא במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן עבד כנהג מונית ומשאית. ב-1959 הוא נכנס לראשונה לעסקי הבידור, כשניהל להקה ווקאלית של אחייניותיו. לאחר הקמת "The Sweet Inspirations" הוא שימש כמנהל הלהקה עד שסיסי עזבה כדי להתחיל את קריירת הסולו שלה. נישואיהם של ג'ון וסיסי היו "הפכפכים" וב-1977 הם הסכימו להתגרש, אך בפועל נשארו נשואים עד 1991.

יחסיה עם בתה

יוסטון ליוותה את הקריירה של בתה וויטני יוסטון ועזרה לה בתחילת דרכה בייעוץ, ליווי ונסיעות ברחבי ארצות הברית והעולם.[29]

יחד עם וויטני היא הקימה קרן לסיוע לילדים באינדיאנה והן החליטו שלא לתת פרסום לדבר, למטרת יחסי ציבור (פורסם בזיכרונותיה של סיסי).[29]

בסוף שנות ה-90, כאשר בתה וויטני החלה להיאבק בהתמכרות לסמים, סיסי ניסתה לסייע לה ולהכניס אותה לתוכניות שיקום. באחת הפעמים היא השיגה צו בית משפט ובסיוע של אנשי חוק היא שכנעה את וויטני לעבור טיפול באטלנטה, ג'ורג'יה.[30]

ב-11 בפברואר 2012 מתה הבת וויטני יוסטון,[31] סיסי הביעה את סלידתה מהסיקור התקשורתי: "התקשורת איומה. אנשים הגיעו מפה ומשם... לא יודעים על מה הם מדברים... [הם] חושבים שהם יודעים הכל, אבל זה לא נכון. אבל לאלוהים יש את הדרך שלו לטפל בכל זה, ואני שמחה שאני יודעת זאת".[32]

סיסי יוסטון מתה בביתה בניוארק ב-7 באוקטובר 2024, בגיל 91.[24] קודם לכן היא סבלה ממחלת אלצהיימר.[33][34]

Remove ads

דיסקוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

עם זמרי דרינקארד

מידע נוסף שנה, אַלבּוֹם ...

עם Sweet Inspirations

ראו: דיסקורפיה מלאה בערך: The Sweet Inspirations

מידע נוסף שנה, אַלבּוֹם ...

סולו

מידע נוסף שנה, אלבום ...

אוספים

מידע נוסף שנה, אלבום ...

שיתופי פעולה

מידע נוסף שנה, שם / כותרת ...

פסקולים

מידע נוסף שנה, סרט ...

עיבודים מוזיקליים

מידע נוסף שנה, כותרת ...

יצירות מוזיקליות

מידע נוסף שנה, שיר ...
Remove ads

הוקרה ופרסים

  • בשנת 1966 יוסטון זכתה בפרס הגראמי על האלבום Face to Face כאלבום הגוספל המסורתי הטוב ביותר. האלבום כלל גרסת גוספל לשיר "How Sweet It Is (to Be Loved by You)".
  • ב-1998, היא זכתה בגראמי השני שלה עבור האלבום He Leadeth Me.

ראו גם

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיסי יוסטון בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים

Remove ads

ביאורים

    הערות שוליים

    Loading related searches...

    Wikiwand - on

    Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

    Remove ads
    Remove ads