עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצווה אחת פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן. למשל, מי שעוסק במצוות השבת אבידה אינו מחויב בזמן זה לתת צדקה^[1].

מקור הדין

בתלמוד הבבלי^[2] נלמד הדין בדרשה משני מקורות שונים:

א. מהפסוק ”בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ” (ספר דברים, פרק ו', פסוק ז'), העוסק במצוות קריאת שמע, חז"ל דייקו מהדגשת המקרא "בשבתך ובלכתך" שדווקא בשֶבת ובלֶכת שלך כלומר שאדם עוסק בעיסוקיו - הוא מחויב במצוות קריאת שמע, אבל כאשר אדם אינו עוסק בעיסוקיו הפרטיים אלא הוא עוסק במצווה הוא פטור מקריאת שמע. מפטור זה למדו חז"ל פטור כללי ממצוות לעוסק למי שעוסק במצווה.

ב. מדין פסח שני שהוא הזדמנות שנייה לחגוג את הפסח עבור אלו שנבצר מהם לחגוג את חג הפסח במועד המקורי משום שהיו טמאים. חז"ל דייקו מן המקרא כי הסיבה לכך שהם נטמאו הייתה העובדה שהם עסקו בקבורת מת מצווה, ומכאן שמותר להיטמא למת מצווה אף על פי שבעקבות כך לא יתאפשר לאדם לקיים את מצוות קרבן פסח. כלומר, העיסוק במצווה אחת (טיפול במת מצווה) פטר ממצוות אחרות. ומכאן נלמד פטור כללי ממצוות לעוסק במצווה^[3][4].

הרחבות

• פטור 'העוסק במצוה פטור מן המצווה' מתקיים במקרים מסוימים אפילו שלא בזמן ביצוע המצווה בפועל, כאשר האדם טרוד מקיום מצווה. לדוגמה, חתן פטור מקריאת שמע בכל ליל החתונה^[5]. ובשונה מאדם הטרוד בטרדה שאינה של מצווה שהוא חייב בכל המצוות^[3].
• הרחבה נוספת לפטור העוסק במצווה פטור מן המצווה נאמרה ביחס לפעולות עקיפות לקיום מצווה כגון הליכה בדרך לצורך קיום מצווה, ולא רק בשעת קיום המצווה בעצמה^[6].

הסתייגויות

• הראשונים סייגו את הפטור של העוסק במצווה רק למקרים בהם קיימת השפעה כל שהיא של מצווה אחת שהאדם עושה על האחרת, לדוגמה אדם העוסק במצוות השבת אבידה שאינו מחויב לעצור מעיסוקו זה ולתת צדקה לעני. אך כאשר אין כל השפעה של מצווה האחת על השנייה לדוגמה אדם הלובש ציצית או שיש לו מזוזה בפתח ביתו אינו פטור מכל המצוות מדין 'עוסק במצווה פטור מן המצווה'^[7].
• במקרה שהעיסוק בביצוע מצווה האחרת לא יבטל לחלוטין את קיום המצווה בה עוסק האדם אלא רק יגרום לעיכובה נחלקו הראשונים: לדעת התוספות^[8] והרא"ש^[9] האדם חייב בביצוע המצווה השנייה, ואילו לדעת הר"ן ופוסקים נוספים הוא פטור^[10].
• הפטור למי שעוסק במצווה הוא רק מקיומה של מצווה אחרת אך הוא אינו מתיר לעבור על מצוות לא תעשה^[11] כגון אכילת אוכל לא כשר או גנבה^[12].
• יש שאמרו שהעוסק במצווה שבין אדם למקום אינו נפטר ממצוות שבין אדם לחברו, כיוון שהוא נפטר רק ממצווה דומה למצווה שעוסק בה^[13].

הגדרות המצווה הפוטרת

• לפי דעות מסוימות אף העוסק במצווה דרבנן פטור ממצווה דאורייתא^[14].
• יש שסוברים שהעוסק במצווה שפטור ממנה (כגון זקן שעוסק בהשבת אבידה, למרות שלפי כללי מצוות השבת אבידה הוא פטור מלקיימה), אינו נפטר באמצעותה ממצוות אחרות^[15]. אך יש חולקים ופוטרים את מקיים המצווה ממצוות אחרות אפילו אם אינו חייב^[16].
• הפוסקים נחלקו בעוסק בספק מצווה, האם היא פוטרתו מקיום מצוות אחרות. לפי דעת השאגת אריה^[17] אינו פטור, ולפי דעת שו"ת הר צבי עדיין יהיה פטור, מכיוון שחייב לקיים גם ספק מצווה^[18].
• אף במקרה שמקבל שכר על המצווה, כגון סוחר בתפילין, יהיה פטור^[19]. לעומת זאת אם עיקר כוונתו לקבל שכר, יהיה חייב^[20].

הגדרת הפטור

האחרונים דנים בשאלה האם העוסק במצווה אחת לא חייב כלל בקיומה של מצווה אחרת, או שהוא פטור רק מאחר שהוא נחשב לאנוס, ועדיין נחשב לעושה מצווה אם בכל זאת קיים את המצווה^[21], לפי צד זה אם האדם קיים את המצווה השנייה על אף הפטור, יצא ידי חובתו, והוא לא יצטרך לחזור ולקיימה כשיגמור לעסוק במצווה הראשונה. למשל, אם אדם עסק בצורכי ציבור, אך הצליח למרות הטרחה לקרות קריאת שמע, הוא לא יהיה חייב לחזור ולקרות קריאת שמע^[22].

ראו גם

• עשה דוחה לא תעשה

לקריאה נוספת

• עוסק במצוה פטור מן המצוה; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה י, עמ' קמד-קסב.

קישורים חיצוניים

• הערך "עוסק במצוה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הערך "העוסק במצווה פטור מן המצווה", באתר ויקישיבה (מבוסס על קובץ יסודות וחקירות)
• אוסף מאמרים בעניין העוסק במצווה פטור מן המצווה, באתר ספריית אסיף