שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
על המלחמה
ספר מאת קרל פון קלאוזביץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
על המלחמה (בגרמנית: Vom Kriege [הגייה: פום קריגֶה]) הוא ספר העוסק במלחמה ובאסטרטגיה צבאית, מאת המייג'ור גנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ (1780–1831). רובו נכתב לאחר המלחמות הנפוליאוניות, בין השנים 1816 ל־1830, ופורסם לאחר מותו בידי אלמנתו, מארי פון בריהל, שערכה את כתביו והוציאה לאור את הספר בשנת 1832.
הספר נחשב לאחת המסות החשובות ביותר שנכתבו אי-פעם בתחום הניתוח הפוליטי-צבאי והאסטרטגיה,[1] ועד היום הוא נותר שנוי במחלוקת ובעל השפעה רבה על החשיבה האסטרטגית הצבאית.[2][3] הספר מנתח באופן פילוסופי-מדעי את תופעת המלחמה על כלל היבטיה בהם מהותה של המלחמה, בניין הכוח, הפעלת הכוח, מנהיגות ועוד. הספר נחשב לספר המפורסם ביותר שנכתב אודות תופעת המלחמה, וכן לאחד המסמכים המכוננים של המחשבה הצבאית והלוחמה המודרנית.
Vom Kriege תורגם לאנגלית מספר פעמים בשם On War ("על המלחמה"). מדובר ביצירה לא גמורה – קלאוזביץ החל לערוך את כתביו המצטברים בשנת 1827, אך לא הספיק להשלים את המלאכה לפני מותו. אשתו ערכה את כתביו והוציאה אותם לאור בין השנים 1832–1835.
אוסף כתביו המקובץ, הכולל עשרה כרכים, מכיל את רוב כתיבתו ההיסטורית והתאורטית המקיפה, אך לא את מאמריו הקצרים, את מסמכיו הקצרים או את חליפת המכתבים הענפה שלו עם מנהיגים פוליטיים, צבאיים, אינטלקטואלים ותרבותיים בפרוסיה.
"על המלחמה" מהווה את שלושת הכרכים הראשונים באוסף, ומציג את עיוניו התאורטיים המרכזיים.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה

קרל פון קלאוזביץ נולד בפרוסיה בשנת 1770, ובגיל 12 הצטרף לצבא הפרוסי, בשורותיו לחם במלחמת צרפת עם אוסטריה ופרוסיה, וב-1801 יצא ללמוד באקדמיה הצבאית הפרוסית למשך שנתיים. במלחמות הנפוליאוניות נשבה ואף ערק כאשר הצבא הפרוסי נאלץ להילחם לצידו של נפוליאון. לאחר המלחמה, ב-1818, מונה למנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. בשנת 1831 נקרא לשוב לצבא בשל מרד נובמבר, ובמהלך שירותו זה נדבק בכולרה ומת, והותיר את ספרו בלתי גמור.
קלאוזביץ נמנה עם אותם הוגים אשר התפעלו מהאופן שבו מנהיגי המהפכה הצרפתית, ובמיוחד נפוליאון, שינו את מהות ניהול המלחמה. הם עשו זאת באמצעות יכולתם לעורר מוטיבציה בקרב העם ולרתום את כלל משאבי המדינה – ובכך שחררו לחופשי מלחמה בקנה מידה שמעולם לא נראה כמותו באירופה עד אז.
קלאוזביץ האמין כי לכוחות מוסריים ונפשיים בקרב יש השפעה מכרעת על תוצאותיו.
הוא היה איש אשכולות, בעל השכלה רחבה, והתעניין רבות באמנות, היסטוריה, מדע וחינוך. במקצועו היה חייל, אשר הקדיש חלק ניכר מחייו ללחימה נגד נפוליאון. במהלך חייו חווה הן את התלהבותו של צבא המהפכה הצרפתי (1792–1802), והן את שיטות הגיוס הכפוי שנקטו בהן מלכי צרפת.
התובנות שצבר משירותו הצבאי ומהתנסויותיו הפוליטיות, בשילוב הבנה עמוקה של ההיסטוריה האירופית, שימשו בסיס ליצירתו.[4][5]
הספר עשיר בדוגמאות היסטוריות, שנועדו להמחיש את רעיונותיו השונים. נפוליאון ופרידריך הגדול תופסים מקום מרכזי כאנשים שניצלו ביעילות רבה את התנאים הטופוגרפיים, התנועה והכוחות שעמדו לרשותם.
באשר לרקעו התרבותי-אינטלקטואלי של קלאוזביץ, טוען החוקר עזר גת כי קלאוזביץ ביטא בתורתו הצבאית את רעיונות היסוד של התנועה הרומנטית כנגד השקפת עולמה של תנועת הנאורות. הוא דחה עקרונות אוניברסליים והדגיש את הגיוון ההיסטורי ואת כוחות הרוח האנושית.[6]
עמדה זו, שמקורה בתנועה התרבותית הרומנטית הגדולה, מסבירה את עוצמת טיעוניו ואת ערכם, אך גם את הרטוריקה התקיפה שאפיינה את ביקורתו כלפי קודמיו.
Remove ads
כתיבת הספר
סכם
פרספקטיבה

ישנו קונצנזוס מדעי באשר לטענה שכתיבת הספר החלה בשנת 1816, בעת שקלאוזביץ שהה בעיר קובלנץ, וכיהן כראש מטה קורפוס תחת פיקודו של אוגוסט ניידהרדט פון גנייזנאו. גרסתו הראשונה של הספר הייתה אסופה של כ-177 אפוריזמות העוסקות באסטרטגיה ובמחשבה הצבאית. אותן אפוריזמות פורסמו בין השנים 1833–1835 בסדרת מאמרים שכותרתה "אפוריזמות על המלחמה והלוחמה" (Aphorismen über den Krieg und die Kriegführung). חלק קטן מהאפוריזמות הופיעו כלשונן בגרסה הסופית של על המלחמה, וחלק נוסף הופיע בניסוח דומה.[7][8]
בשנת 1818 החל קלאוזביץ לשמש כמנהל האקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. ככל הנראה, בתקופה זו החל לכתוב את גרסתו השנייה של "על המלחמה". בניגוד לגרסה הראשונה, כתב היד הזה לא היה מורכב מאפוריזמות. כתב היד התגלה בארכיון של קלאוזביץ', ופורסם בשם "טיוטות ועבודות הכנה ל'על המלחמה'". בטיוטה זו שתי הקדמות ומספר פרקים שאינם קשורים אחד לשני, אשר עוסקים באמנות המלחמה, ולא באסטרטגיה.[8]
בשנות ה-20 של המאה ה-19, ככל הנראה ב-1825, כתב קלאוזביץ את הגרסה השלישית של "על המלחמה", ואף הגדיר את כתב היד של ששת הספרים הראשונים כטיוטה סופית. אף על פי כן, קלאוזביץ לא היה מרוצה מהתוצר וכינה אותו "מסה חסרת צורה", וטען כי עליו לעבד את הספר.[8] ב-1827 החל קלאוזביץ את תהליך עיבוד כתב היד.
לאחר מותו של קלאוזביץ ב-1831, ערכה אלמנתו, מרי פון ברוהל, את כל כתביו ופרסמה אותם בעשרה כרכים, בשם "עבודותיו הנותרות של גנרל קרל פון קלאוזביץ על המלחמה והלוחמה". מתוך כל אותם כתבים, "על המלחמה" מורכב משלושת הכרכים הראשונים.[8]
Remove ads
תוכן הספר
סכם
פרספקטיבה
הספר נפתח בהקדמות מאת מרי פון ברוהל ומאת קלאוזביץ עצמו. הספר כולל שמונה פרקים, שתוכנם מפורט להלן.
ספר ראשון - על טבעה של המלחמה
הספר הראשון עוסק בטבעה של המלחמה, והוא מכיל את שורשי הגותו של קלאוזביץ. קלאוזביץ מגדיר בדיוק רב את המלחמה, ומפרט את מטרתה. הפרק הראשון בספר, "מהי מלחמה?", הוא הפרק היחיד אליו התייחס קלאוזביץ כאל תוצר מוגמר.[9]
הספר כולל שמונה פרקים העוסקים במהות המלחמה, באמצעי המלחמה, בגאונות הנדרשת במלחמה, בסכנות המלחמה, במאמץ הגופני במלחמה, במידע במלחמה ובתופעת החיכוך.
בספר זה מוצגים כמה מהרעיונות המזוהים ביותר עם קלאוזביץ, בהם השילוש הקלאוזביציוני, תופעת החיכוך, ערפל הקרב ועוד.[10]
ספר שני - על התיאוריה של המלחמה
הספר השני עוסק בתאוריה של המלחמה, ופרקיו עוסקים בענפי אמנות המלחמה, באמנות ובמדע שבמלחמה, בשיטה, בביקורתיות ובשימוש בדוגמות היסטוריות.
ספר שלישי - על האסטרטגיה באופן כללי
הספר השלישי עוסק באסטרטגיה הצבאית, ונפתח בהתייחסות למהותה של האסטרטגיה ולמרכיביה. לאחר מכן, עוסקים הפרקים השונים בספר ברוח הלחימה, במעלותיו הצבאיות של הצבא, בתעוזה, בהתמדה, בעליונות המספרית, בהפתעה, בתחבולה, בעיקרון ריכוז המאמץ, בעתודה, בכלכלת הכוחות, באלמנטים גאומטריים באסטרטגיה, בדחיית המלחמה, בלוחמה המודרנית ובדחק ומנוחה.
ספר רביעי - הלחימה
הספר הרביעי עוסק בלחימה ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו צביון הלחימה בעת החדשה, משך הלחימה, ההחלטה על יציאה ללחימה, הקרב, השפעות הניצחון, נסיגה לאחר הפסד ולחימה בלילה.
ספר חמישי - הכוחות הצבאיים
הספר החמישי עוסק ביחידות צבאיות, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו החזית, המערכה, המשמר הקדמי והמוצבים, המחנה, המסעות, המגורים, התקשורת והשימוש בקרקע.
ספר שישי - ההגנה
הספר השישי עוסק בהגנה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו הקשר בין ההגנה להתקפה, קרב ההגנה, מבצרים, עמדות, הגנה בשטח הררי, הגנה בנחלים ובנהרות, הגנה בביצות, הצפות מכוונות, הגנה ביערות, פעולות כנגד ניסיון איגוף, נסיגה אל פנים המדינה וחזית הגנתית.
ספר שביעי - ההתקפה
הספר השביעי עוסק בהתקפה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו טבעה של ההתקפה האסטרטגית, השמדת צבאות האויב, חציית נהרות, תקיפת עמדות הגנתיות, תקיפת מחנה מבוצר, תקיפת רכס הרים, תמרון, תקיפת ביצות, תקיפת יערות, תקיפת שיירות, מאמץ ההטעיה, הפלישה ושיאו של הניצחון.
ספר שמיני - תוכנית המלחמה
הספר השמיני עוסק בתוכנית המלחמה, ופרקיו מתמקדים, בין השאר, בנושאים כמו מטרת המלחמה, יחסי הגומלין בין חלקי המלחמה, השפעת המטרות הפוליטיות על המטרות הצבאיות, המלחמה ככלי ליישום מדיניות וההישג הצבאי המוגבל.
Remove ads
תרגום
הספר פורסם במקור בגרמנית, ותורגם לראשונה לאנגלית בשנת 1873. הספר תורגם לשפות רבות, בהן צרפתית, פולנית, ספרדית, פורטוגזית, יפנית ועוד.
הספר תורגם לעברית על ידי שמעון יפתח, ויצא לאור בשנת 1950 בהוצאת מערכות בשם "עקרונות המלחמה".
קישורים חיצוניים
- On War, באתר פרויקט גוטנברג (באנגלית).
- על המלחמה, באתר OCLC (באנגלית)
- גל פרל פינקל, קלאוזביץ עדיין רלוונטי לצה"ל, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 13 בספטמבר 2021
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads