עניי עירך קודמים

מקורות הכלל

אף על פי שקיים חיוב לתת צדקה גם לעניים ממקומות רחוקים, וכמו שלמדו חז"ל מהפסוק "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ"^[1]: "אין לי אלא לעניי עירך, לעניי עיר אחרת מנין? תלמוד לומר פתח תפתח, מכל מקום"^[2], דרשו חכמים שיש להקדים את עניי עירו לעניי עיר אחרת. וכך אמרו בתלמוד בבלי בשם רב יוסף:

דתני רב יוסף "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ"^[3] עמי ונכרי - עמי קודם, עני ועשיר - עני קודם, ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין.

— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"א, עמוד א'.

לפי ברייתא זו סדרי הקדימה הם: סיוע לעני קודם לסיוע לעשיר. סיוע לעני קרוב משפחה קודם לסיוע לעני שאינו קרוב משפחה. סיוע לעני (שאינו קרוב משפחה) שדר בעירי קודם לסיוע לעני שכזה שדר בעיר אחרת^[4].

גם בתנא דבי אליהו מופיע דירוג לגבי מתן צדקה:

יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ובקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים, כאי זה צד יעשה, יפרנס את אביו ואת אמו תחילה, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס את בני מבוי, מיכן ואילך ירבה צדקה בישראל.

— תנא דבי אליהו רבה פרשה כה

Remove ads

במדינת ישראל

כלל זה מהווה שיקול להעדפת תושבי המדינה על פני זרים בתחומים מסוימים.^[7]

ההסתדרות הרפואית בישראל מחקה כלל זה מנייר העמדה הקודם שלה, בטענה שהעדיפות חייבת להינתן לאלו שזקוקים לעזרה הדחופה יותר, בלי להתחשב בעדיפות של קרבה זו או אחרת, וכן משום שבזמן האירוע קשה להבחין בין המפגע לנפגעים.^[8]

עניי עירך קודמים

מקורות הכלל

פסיקת ההלכה

במדינת ישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on