שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
עציץ שאינו נקוב
מצווה התלויה בארץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
עציץ שאינו נקוב הוא מושג הנזכר בהלכה לגבי מצוות התלויות בארץ. בתורה, המצוות התלויות בארץ מתייחסות לצמחים הגדלים בקרקע של ארץ ישראל.
בימי המשנה התחילו לגדל צמחים גם בעציצים, והתעוררו שאלות שונות הקשורות לצמחים אלה. בפרט, התעוררה השאלה האם המצוות התלויות בארץ חלות על צמחים בעציצים. בניגוד ל"עציץ נקוב" שעל פי ההלכה נחשב כמחובר לקרקע, והמצוות התלויות בארץ נוהגות בו כמו בקרקע, אך "עציץ שאינו נקוב" נחשב מנותק מהקרקע, והמצוות התלויות בארץ אינן נוהגות בו מן התורה, אולם חלקן נוהגות בו מדרבנן.
Remove ads
מצוות שלגביהן נזכר עציץ שאינו נקוב
סכם
פרספקטיבה
תרומה
אדם שיש לו כמה כלים עם יבולים מאותו סוג, וכולם חייבים בתרומה, יכול להפריש את כל התרומות מכלי אחד, ובכך הוא פוטר את כל שאר הכלים. אולם, אם חלק מהכלים מכילים יבולים הפטורים מתרומה, הוא לא יכול להפריש תרומה מכלי פטור על כלי חייב. על-רקע זה, נשאלת השאלה האם אפשר להפריש תרומה מיבול שגדל בעציץ, על יבול שגדל בשדה. ההלכה היא, ש"עָצִיץ נָקוּב - הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ", ולכן ניתן להפריש תרומה מיבול עציץ נקוב על יבול שדה. אבל עציץ שאינו נקוב - אינו נחשב כארץ, ולכן לא ניתן להפריש תרומה מיבול עציץ שאינו נקוב, על יבול שדה או על יבול עציץ נקוב.[1][2]
אם בכל-זאת הפריש אדם תרומה מעציץ שאינו נקוב, חז"ל גזרו שהיבול שהופרש יהיה אסור באכילה לישראל כתרומה רגילה, גזירה שמא תתחלף בתרומה מיבול עציץ נקוב.
כלאיים
שתילי ירקות שנשתלו בתוך כרם נחשבים לכלאי הכרם, והם "מקדשים" ואוסרים באכילה את כל תבואת הכרם. עציץ נקוב שהונח בתוך כרם נחשב כאילו נזרע שם, ולכן הוא מקדש (ואוסר באכילה) את הכרם. אבל עציץ "שֶׁאֵינוֹ נָקוּב - אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ".[3]
למרות זאת, חז"ל אסרו להעביר עציץ שאינו נקוב בכרם, גזירה שמא יתחלף בעציץ נקוב.
טומאת אוכלים
לפי התורה, זרע הזרוע בארץ אינו מקבל טומאת אוכלים: ”וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ - טָהוֹר הוּא” (ויקרא יא לז). לפי חז"ל, עציץ נקוב "אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים" לקבל טומאה, כי הזרעים הגדלים בו נחשבים מחוברים לארץ; אבל עציץ "שֶׁאֵינוֹ נָקוּב - מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים": הזרעים הגדלים בו נחשבים מנותקים מהארץ ויכולים לקבל טומאה.[4]
ביכורים
המגדל עץ בעציץ נקוב, מביא ממנו ביכורים ואף קורא את מקרא ביכורים, בדיוק כמו המגדל עץ בארץ. אבל המגדל עץ בעציץ שאינו נקוב, אינו קורא את מקרא ביכורים כי אינו נחשב שגדל בארץ (הוא עדיין צריך להביא ממנו ביכורים).[5]
שמיטה
בעניין שמיטת קרקעות, לא נזכרה בתלמוד הבחנה בין עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב, אלא הבחנה בין "עציץ מלא עפר" לבין "עציץ מלא גללים": מותר לבדוק את הזרעים (כלומר, לזרוע לא כדי להצמיח אלא כדי לראות אם הם תקינים) בעציץ מלא גללים, אבל לא בעציץ מלא עפר.[6] האחרונים הבינו, שהיתר זה קיים אפילו בעציץ נקוב.[7] ופוסקי דורנו הסיקו מכאן מסקנות שונות לגבי זריעה בעציץ בשמיטה:
- לפי הרב שלמה זלמן אוירבך, זריעה בשמיטה בעציץ, אפילו נקוב, אסורה רק מדרבנן (אולם חרישה בעציץ נקוב אסורה מהתורה);[8]
- לפי הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, היה אפשר לומר שזריעה בשמיטה בעציץ שאינו נקוב מותרת לגמרי, אולם למעשה הוא העדיף להחמיר בזה;[9]
- לפי הרב יונה נבון, אסור מדרבנן לעבוד בשמיטה בעציץ שאינו נקוב, גזירה שמא יתחלף בעציץ נקוב - כמו הגזירות מדרבנן בעניין כלאיים ותרומה.[10]
- אמנם הרב שלמה זלמן אוירבך כתב, שהגזירה היא רק במצוות תדירות כגון תרומות וכלאיים, אבל בשמיטה הנוהגת רק פעם בשבע שנים לא גזרו. ולדבריו, אין יסוד ברור שדיני שביעית נוהגים, אפילו מדרבנן, בעציץ שאינו נקוב.[11] איסור ספיחין, לדעתו, אינו נוהג אפילו בעציץ נקוב.[12] גם חזון איש הסתפק אם חז"ל גזרו בעציץ שאינו נקוב, או שמא לא גזרו משום חיי נפש. אולם הרב שמואל הלוי ואזנר כתב שיש איסור מדרבנן בשמיטה כמו בכל שאר המצוות התלויות בארץ, כי אילו היה הבדל בין הדינים, היה הדבר מפורש בגמרא.[13]
- יש להדגיש, שההיתר הנזכר בתלמוד לזרוע בעציץ הוא רק לצורך בדיקת הזרעים, ולא לצורך הצמחת יבול.
הפסיקה המקובלת בימינו היא:[14]
- בעציץ שאינו נקוב הנמצא תחת כיפת השמיים, בחצר או בגינה - נוהגים כל דיני שמיטה מדרבנן.
- בעציץ שאינו נקוב הנמצא בבית או חממה - לא נוהגים דיני שמיטה. עציץ כזה נקרא מצע מנותק.
Remove ads
הגדרת עציץ שאינו נקוב
סכם
פרספקטיבה
גודל הנקב
ברוב סוגי הגידולים, צריך שיהיו בעציץ נקבים לצורך ניקוז המים. אם הנקבים מספיק קטנים כך ששורשים קטנים לא יכולים לעבור דרכם, העציץ עדיין נחשב כ"עציץ שאינו נקוב". כך עולה מהמשנה בעניין הכשרת זרעים:
"כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ שֶׁל נֶקֶב? - כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן."[4]
וכך עולה גם מהגמרא:
"ניקב ככונס משקה - עדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים; ניקב כשורש קטן - טהור מלהכשיר בו זרעים, ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים".[15]
אם יש נקב קטן, המאפשר מעבר נוזלים אבל לא מאפשר מעבר שורשים, העציץ עדיין נחשב למנותק מהקרקע. מאותו מקור ניתן ללמוד, שגודלו של שורש קטן הוא פחות מגודלו של זית.[2]
למעשה, מחמירים בשני הכיוונים:
גודל העציץ
בחממות תעשייתיות מקובל להשתמש במשטחי-גידול גדולים ונייחים, והפוסקים דנו בשאלה האם משטח כזה עדיין יכול להיחשב כמנותק מהקרקע. הבסיס לדיון הוא דברי הרא"ש, שכרם הנטוע על גג של בית נחשב מחובר לקרקע אף יותר מעציץ נקוב, וחייב בתרומה ובערלה; דין "עציץ שאינו נקוב" מתייחס רק לדבר המטלטל, כמו עציץ וספינה.[21] הרב אגלי טל הסיק מכאן, שכל כלי גדול שאינו מטלטל נחשב כמחובר לקרקע.[22]
למעשה, בימינו מחשיבים גם משטחי-גידול גדולים ונייחים בחממות כ"עציץ שאינו נקוב", מכמה סיבות:
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads