שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

עת שערי רצון להפתח

פיוט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עת שערי רצון להפתח
Remove ads

עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ או עוקד והנעקד הוא פיוט הנאמר על ידי הספרדים ועדות המזרח בתפילת ראש השנה, יש הנוהגים לאומרה לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת המוסף. ויש הנוהגים לאומרה בעת פתיחת ההיכל. בחלק מעדות המערב וצפון אפריקה הוא נאמר גם לפני תפילת מנחה של יום כיפור, שעל פי המסורת בשעה הזו נערכה העקידה. בנוסח איטליה ולוב הוא נכלל בסליחות בתפילת נעילה של יום הכיפורים. יש אף קהילות הנוהגות לאמרו עבור יולדת במהלך הלידה. הפיוט חובר על ידי המשורר רבי יהודה בן-שמואל אבן-עבאס (יליד פאס)[4] במאה ה-12.

עובדות מהירות עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ ...
Thumb
עקידת יצחק מאת דה ולדס ליל
Remove ads

מבנה הפיוט

הפיוט פותח בשורות המבטאות את הרעיון המרכזי בפיוט, הזכרת עקידת יצחק ביום הדין, הוא ראש השנה, ממש לפני תקיעת השופר, כאירוע מלמד זכות:

עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן[5] לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא המילים המזכירות את שלושת השותפים בעקדה:

עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

השיר מסתיים במשפט האופטימי, שעליו חוזר הקהל לאחר החזן:

וְאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ

האותיות הראשונות בכל בית בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של שם המחבר: "עבאס יהודה שמואל".

Remove ads

תוכן הפיוט

תוכן הפיוט הוא סיפור עקידת יצחק. הפיוט מרחיב את המסופר במקרא (בספר בראשית כ"ב, א-יט) ומביא את נקודת המבט של כמה גיבורים בסיפור העקידה: אברהם אבינו (העוקד), יצחק אבינו (הנעקד), המזבח, שהוא כעין דמות רקע פסיבית, אך דרמטית ושרה אימנו, אשר יצחק דואג לה לכשתשמע את הבשורה.

סיפור העקדה שבפיוט מלווה בדברי תפילה. ייעודו, כפיוט לראש השנה, מביא את הפייטן לנצלו לבקשת רחמים וסליחה בזכותם של העוקד והנעקד, ולכן הפיוט מביא את הקהל לרגשות עזים.

יש המבארים את הרגש המיוחד שבפיוט הזה בעקבות הטרגדיה שעבר המחבר (בנו סמואל אלמוגרבי התאסלם באזריביג'אן בשנת 1163). אולי צערו של האב משוקע בתוך הפיוט, הרווי כאב, הוא הריגוש האמיתי שחשים בפיוט זה.

Thumb
'עת שערי רצון' מתוך מחזור קטלוני מהמאה ה-14
Remove ads

שירת הפיוט בשעת הלידה

משה בר אשר כותב[6] כי היה מנהג אצל יהודי צפון אפריקה לקרוא פיוט זה בשעה שבה האישה כורעת ללדת, ונשקפת סכנה לחייה ולחיי העובר. באותה העת היו מזעיקים מספר גברים, או אף כיתת ילדים עם מלמד, וכאשר צירי לידה אחזו את היולדת היו קוראים את הפיוט. במקרה בו התקשתה היולדת היו גם תוקעים בשופר, וכך עשו עד שהתינוק נולד.

מסיבה זו היו נשים שבתודעתן זיהו את תהליך הלידה עם סיפור העקדה.

התייחסות בתרבות

סכם
פרספקטיבה

במוזיקה

מספר זמרים שרו את הפיוט:

בקולנוע

להלן קטע מתוך הסרט "שנה בשנה", בימוי והפקה יצחק ש' רקנטי[12]:

(אומר אברהם מנו, יליד סלוניקי, תושב חיפה:) המילים האלה אומרות לי: לאיזו אם אפשר לבוא ולהגיד שבניה מתו? אם תרשה לי - אראה לך. (פונה אל החדר הסמוך ומביא שקית ניילון קטנה) - בפיוט נאמר: קח איתך, אבי, את הנשאר מאפרי, ואמור לשרה: "זה ליצחק ריח". וגם אני יכול לומר: (שופך מן השקית שלפניו הרבה אבנים קטנות, נסער) - אבני קרימטוריום מספר 4 - זה מה שנשאר מרבי חיים חביב (רבה האחרון של סלוניקי שהיה מילידי העיר), ממשפחתי ומכולם. אבני קרמטוריום 4.

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט עת שערי רצון להפתח, באתר ויקיטקסט
  • Remove ads

    הערות שוליים

    Loading related searches...

    Wikiwand - on

    Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

    Remove ads