פארק האגמים, נשר

פארק האגמים הוא פארק שעיריית נשר מקדמת את הקמתו כחלק ממיזם שיקום הקישון והאגמים בנשר. התוכנית היא ליצור פארק שבו האגם המזרחי הקטן יהפוך למרכז פעילות ספורטיבית, והאגם המערבי הגדול יישאר טבעי לבעלי חיים ועופות.

ערך זה עוסק במיזם עתידי

עובדות מהירות מיקום, מדינה ...

פארק האגמים, נשר

אחד האגמים מתוך השניים. סביב האגמים יסללו שבילי אופניים וצעידה, יוצבו ספסלים, יינטעו עצים ופרחים.
מיקום
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	נשר
קואורדינטות	32°46′16″N 35°04′14″E
(למפת חיפה מוגדלת) פארק האגמים (למפת חיפה רגילה) פארק האגמים (למפת הגליל המערבי רגילה) פארק האגמים (למפת הגליל המערבי מוגדלת) פארק האגמים

Remove ads

היווצרותם של האגמים

האגמים נוצרו מעליית מי תהום כתופעת לוואי לכרייה של קרקע על ידי מפעל המלט "נשר" לשם הפקת חרסית לשם ייצור צמנט פורטלנד. האגמים כונו "מחפרים" בפי עובדי המפעל ומכאן רווח שמם בפי תושבי נשר. במשך השנים ייצור המלט במפעל בנשר פסק ועבר למפעל נשר רמלה. האגמים נותרו על עומדם כשהשטח סגור למבקרים. בעקבות החלטת הבעלים של בית החרושת, כלל תעשיות, לבנות שכונה במחצבת נשר הישנה ועל שטח המפעל של נשר שעומד לפני סגירה, הועברו שטחי האגמים לבעלות העיר נשר. עיריית נשר הצליחה לקבל תקציב של 40 מיליון ש"ח מהקרן לשיקום מחצבות ובשיתוף איתה החלו במיזם שנקרא פארק האגמים, במסגרתו יהיו האגמים לאתר תיירות ונופש בעיר.^[1]

Remove ads

תוכנית השיקום של הפארק

סכם

פרספקטיבה

במסגרת תוכנית חינוך סביבתי עיריית נשר תנגיש לציבור ותשקם את הקישון ואת אזור האגמים בנשר כמו גם את נשר מפעלי מלט ישראליים. העייריה תפתח סביב האגמים פעילות תיירותית ואתר נופש. במסגרת פרויקט רחב ובשיתוף תלמידי העיר העירייה מבקשת להעלות את המודעות לסביבה ושימור הטבע והנוף במקום.

במסגרת התכנון העתידי לפארק האגמים וכחלק מתוכנית המתאר המחוזית מתוכנן שיסללו באזור שבילי אופניים וצעידה, יוצבו ספסלים, יינטעו עצים ופרחים. אבן פינה הונחה בטקס להקמתו של “שביל שותפות”, דרך בה נשקף הנוף לפארק האגמים. במסגרת תוכנית חינוכית שגובשה בעיריית נשר בשיתוף המועצה לישראל יפה ומפעל נשר תלמידי האזור יילמדו וייסיירו בסביבותיו של נחל הקישון ובאזור האגמים. התלמידים יחקרו את הטבע ואת הסביבה באזור.^[2] עלות התכנית הצפויה היא למעלה מ-40 מיליון ש"ח.^[1]

פארק הפסלים מרחב-נשר

בשנת 1989 פנה יהודה יזרעאלי מנהל מפעל נשר חיפה שבעיר נשר אל הפסלת דינה מרחב, וסיפר לה על חזונו ליצירת פיסול סביבתי תוך שימוש במאגרי הענק של גרוטאות הברזל שהיו בעבר מכונות שייצרו מלט.

בעקבות כך יצרה מרחב בשנת 1995 פארק פיסול תעשייה בשטח מצידו הצפוני של כביש 75 שבו מתוכנן על ידי עיריית נשר פארק האגמים. פסלים הוצבו גם בתוך שטח המפעל שנסגר בשנת 2020. פסל אחד הוצב בשער המפעל בצמוד לדרך בר יהודה היום ממזרח ובצמוד לאצטדיון נשר. זה היה הפסל הראשון של דינה מרחב במסגרת פרויקט הפסלים בשיתוף פעולה עם המפעל. חברת "נשר" הפיקה בשנת 1996 חוברת בשם "מרחב-נשר, פארק פיסול תעשייה" המתעדת את יצירת הפסלים תוך כדי עבודה, ואת הפסלים עצמם לאחר שהוצבו המקומות השונים.^[3]

בשנת 2023 חלק גדול מהפסלים ניזוקו על ידי גנבי מתכות. בשטח שבתוך פארק האגמים שרד רק הפסל המרכזי עשוי מברזל ששמו "אל השמש".^[4]

Remove ads

פרסום התוכנית בוועדות התכנון והתנגדויות

בינואר 2024 פורסמה תוכנית פיתוח לפארק האגמים בנשר להפקדה ולהתנגדויות הציבור. התוכנית, בניהול עיריית נשר, כוללת שינוי תוואי הדרך והקמת תשתיות חדשות כגון חניון, מבנים ושבילי הליכה, תוך ניצול שטחי מחצבת נשר הישנה. היא מתבססת על תוכנית שאושרה בשנת 2019.^[5] סקר עצים שנערך כחלק מהתוכנית בחן 6,751 עצים, והמליץ לכרות 2,411 עצים, רובם עצי אשל הפרקים, לצורך פיתוח תשתיות הפארק.

התוכנית עוררה שלוש התנגדויות עיקריות:

חריגה מגבולות הפארק המתוכנן (הקו הכחול), כאשר סקר העצים כלל עצים מחוץ לשטח המוגדר.
פגיעה אפשרית בגן הפסלים של הפסלת דינה מרחב ואי-התחשבות באפשרות שיקומו.
חששות סביבתיים נוספים, כולל עומס תחבורתי והשפעה על איכות החיים, במיוחד לאור תחזיות לגידול אוכלוסייה בעיר.

באפריל 2024 התקיימה ישיבת התנגדויות בוועדה המרחבית "מורדות הכרמל". הוועדה קיבלה חלקית את ההתנגדויות בנוגע לסקר העצים, והטיפול בנושא גן הפסלים הועבר לעיריית נשר ולקרן לשיקום מחצבות.^[6] נכון למאי 2024, טרם התקבלה החלטה סופית.

הקמת הפארק

ב- 9 ביולי 2024 פרסמה הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל את אישור תוכנית פארק האגמים. ב-19 ביולי 2024 פרסמה עיריית נשר כי הקרן לשיקום מחצבות יצאה למכרז תכנון ולביצוע של פארק האגמים^[7]

גלריית תמונות

חפירת הבוץ לצורך יצור המלט שיצרה את האגם. צילום מ-1956
שלמה פרקש על גבי חסקה ב-1961 בתוך המחפר
שלט אזהרת סכנה "מחפר צף בפעולה", שהיה בשימוש במפעל נשר לייצור מלט בעת שהמחפר חפר את הבוץ בעמק זבולון לצורך ייצור המלט.
אגמי נשר ב-1977, צולם מכביש 7212
אגמי נשר ב-1990, צולם מכביש 7212
מבט על האגמים מאוניברסיטת חיפה, 2006
אגמי נשר בניצני זריחה, מבט לצפון מזרח מרחוב הכלניות בגבעת נשר