פיטר יארו

פיטר יארו (באנגלית: Peter Yarrow;‏ 31 במאי 1938 – 7 בינואר 2025) היה זמר-מלחין ונגן גיטרה יהודי-אמריקאי, שהיה חבר בלהקת הפולק "פיטר, פול ומרי" שהתפרסמה בשנות ה-60. יחד עם לאונדר ליפטון הלחין יארו את אחד מלהיטיה הגדולים של השלישייה: "Puff, the Magic Dragon" ‏(1962)^[1]. שיר נוסף שיארו כתב ומזוהה עמו הוא "Day is Done". מאוחר יותר התגייס כפעיל פוליטי למאבק נגד מלחמת וייטנאם, היה פעיל שלום וייסד קמפיין נגד בריונות בבתי-ספר.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

פיטר יארו
Peter Yarrow
פיטר יארו, בשנת 2008
פיטר יארו, בשנת 2008
לידה	31 במאי 1938 מנהטן, ארצות הברית
פטירה	7 בינואר 2025 (בגיל 86) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קורנל (1959) PS 6 התיכון למוזיקה ולאמנות מרכז אינטרלוכן לאמנויות
תקופת פעילות	1960–2025 (כ־65 שנים)
סוגה	פולק
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	האחים וורנר רקורדס, פסט פולק
חתימה
פרופיל ב-IMDb
peteryarrow.net

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

הוריו של פיטר יארו היו מהגרים יהודים מאוקראינה שקיצרו בארצות הברית את שם משפחתם מ"יארושביץ'" ל"יארו". יארו נולד בניו יורק, בה סיים את התיכון למוזיקה ואמנויות (מאוחר יותר התיכון "לה גארדיה"). לאחר מכן הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטת קורנל.

יארו החל את הקריירה שלו כזמר בשנת 1959, בגריניץ' וילג', שהייתה באותה העת מוקד של תחיית מוזיקת הפולק האמריקאית. הוא הופיע בפסטיבל הפולק של ניופורט הראשון שנערך, שם פגש באמרגן אלברט גרוסמן. ביוזמת גרוסמן יארו פגש ב-1961 את נואל (פול) סטוקי ואת מרי טרוורס והם הקימו את שלישיית "פיטר, פול ומרי" שהחלה להופיע במועדונים ולבצע שירי פולק, וגרוסמן שימש כמנהל הלהקה.

ב-1962 הוציאה לאור חברת ההקלטות האחים וורנר את האלבום הראשון של השלישייה. האלבום נשאר עשרה חודשים בעשרת המקומות הראשונים במצעד האלבומים האמריקאי ובמשך שנתיים בעשרים המקומות הראשונים ונמכר במעל לשני מיליון עותקים. השלישייה יצאה לסיורים מרובים והקליטה אלבומים רבים של הקלטות חיות ובאולפן.

ביוני 1963, "פיטר, פול ומרי" הוציאו סינגל של השיר "Blowin' in the Wind" מאת בוב דילן, שהיה אז לא ידוע יחסית, ונוהל גם הוא על ידי גרוסמן. "Blowin' in the Wind" נמכר ב-300,000 עותקים בשבוע הראשון לאחר צאתו לאור, וב-17 באוגוסט, היה במקום השני במצעד השנתי של ה"בילבורד", עם מכירות של יותר ממיליון עותקים. ב-28 באוגוסט 1963, "פיטר, פול ומרי" הופיעו על הבמה עם הכומר מרטין לותר קינג במצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות ההיסטורי שארגן לותר קינג, שם שרו את "Blowin' in the Wind" שמאז הפך להמנון זכויות האזרח. ב-1964 הצטרף יארו בן ה-26 לדירקטוריון פסטיבל הפולק של ניופורט, שם הופיע כאלמוני רק ארבע שנים קודם לכן.

יארו כתב כמה מהשירים הידועים ביותר של "פיטר, פול ומרי", כולל "Puff, the Magic Dragon", "Day Is Done", "Light One Candle" ו-"The Great Mandala".

בשנת 1969 זכו "פיטר, פול ומרי" להצלחה עם גרסתם לשיר Leaving on a Jet Plane של ג'ון דנוור. הם הקליטו את השיר לאלבום "Album 1700" משנת 1967, אך הוציאו אותו כצד ב' לאלבום כשיר חדש^[2], והשיר היה ללהיט^[3].

"פיטר, פול ומרי" התפרקו בשנת 1970 ובשנות ה-70 יארו הקליט והוציא לאור מספר אלבומי סולו. "פיטר, פול ומרי" התאחדו בשנת 1978 והמשיכו להופיע ולהקליט עוד מספר אלבומים^[4], עד מותה של מרי טרוורס בשנת 2009^[5]. "פיטר, פול ומרי" הופיעו בישראל פעם אחת, בקיץ 1983, בבריכת הסולטן בירושלים^[6].

Remove ads

אקטיביזם פוליטי וחברתי

סכם

פרספקטיבה

יארו היה פעיל למען מטרות חברתיות ופוליטיות מאז שנות ה-60 ועד למותו, וסבל מאיומים בשל כך במשך השנים, לפי "הניו יורק טיימס"^[7]:

ככל שהתהילה שלהם גדלה, "פיטר, פול ומרי" ערבבו מוזיקה עם אקטיביזם פוליטי וחברתי. בשנת 1963 צעדה השלישייה עם מרטין לותר קינג בסלמה, אלבמה ובוושינגטון הבירה. השלושה השתתפו באינספור הפגנות נגד המלחמה בווייטנאם. הם שרו במצעד בוושינגטון ב-1969, אותו עזר מר יארו לארגן. אף על פי שהפעילות שלהם עוררה זרם קבוע של איומי מוות, הם מעולם לא נפגעו. "אבל במשך שנים נהגתי לכסוס ציפורניים על הבמה", אומרת [מרי] טראוורס. "הנה אתה נראה כמו אור המרפסת האחורית, ובוהה ב-12,000 או 15,000 אנשים. לכל אחד מהם היה יכול להיות אקדח.

בשנות ה-80 היה פעיל בקמפיין לשחרור אסירי ציון בברית המועצות בפרט ובמאבק של יהודי ברית המועצות לאפשר להם לצאת מהמדינה. למען המאבק כתב יארו שיר, "הדליקו נר אחד". על השיר כתבה הרבנית אליסון ברגמן וואן^[8]:

השיר המפורסם כעת של פיטר יארו, שנכתב ב-1983, הפך לשיר מכונן עבור הדור שלי של תלמידי תיכון וקולג'ים להפוך לאקטיביסטים, כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. שמעתי את פיטר יארו שר את השיר הזה על מדרגות הקפיטול, בשנת 1987, לפני עשרים שנה בשבוע הבא, במהלך הצעדה לשחרור יהודי ברית המועצות. כשהאזנתי לו שר, מוקף באלפי אנשים בעלי דעות דומות, למדתי על חובתי לשנות את העולם; לעסוק בתיקון עולם, תיקון עולמנו השבור. ובמהלך היום המדהים הזה, ידעתי שאנחנו יכולים, באמת, לשנות את העולם.

החל משנות ה-80 היה פעיל בחוג ידידי ארגון שלום עכשיו בארצות הברית^[9]. ביוני 1989 ביקר בישראל ובשטחים במסגרת משלחות של פעילי זכויות אדם^[10].

בשנת 2000, במאמץ להילחם בבריונות בבתי הספר, סייע יארו להקים את ארגון "מבצע כבוד" (Operation Respect), ארגון ללא מטרות רווח המביא לילדים, בבתי ספר ובקייטנות, תוכנית לימודים של סובלנות וכבוד. הפרויקט החל כתוצאה מכך שיארו, בתו בת'אני ובנו כריסטופר שמעו את השיר "Don't Laugh at Me" (שנכתב על ידי סטיב ססקין ואלן שמבלין) בפסטיבל הפולק של קרוויל. במסגרת פעילותו בארגון ביקר בישראל מספר פעמים, במטרה לקדם פעילות נגד בריונות^[11].

במרץ 2008, אמר יארו ל"רויטרס"^[12]:

מבצע כבוד הוא עבודתי העיקרית והכוללת ב-10 השנים האחרונות. התפיסה שלי היא שסוג ההצקה וההשפלה שמתרחשת בבתי ספר לילדים מובילים לשיעורים גבוהים של דיכאון, שלא היה ידוע כמעט כשהייתי צעיר, ושיעור ההתאבדויות הגבוה של בני נוער, שאנו יודעים שהוא נגרם כמעט בהכרח על ידי בריונות או מרושעות. זה שיקוף של המודלים לחיקוי שצעירים צופים בתוכניות טלוויזיה כמו הרבה מתוכניות הריאליטי. זה גם חלק בלתי נפרד מהמאפיינים בעולם המבוגרים של אמריקה בימינו.

בשנת 2001 היה פעיל במחאה נגד יציאת ארצות הברית למלחמת אפגניסטן ואחר כך למלחמת עיראק, בטענה שהמלחמות לא תביאנה פתרון לטרור, אלא תביאנה להגברתו ותפגענה באזרחים חפים מפשע^[13].

Remove ads

חיים אישיים

במהלך קמפיין למען מי שניסה להיות מועמד לנשיאות ארצות הברית ב-1968, יוג'ין מקארתי, פגש יארו את אחייניתו של מקארתי, מרי בת' מקארתי, בוויסקונסין. הם נישאו באוקטובר 1969, בווילמאר, מינסוטה. פול סטוקי כתב את "שיר חתונה (יש אהבה)" ("Wedding Song (There is Love)") כמתנה שלו לחתונתם וביצע אותו לראשונה בכנסיית סנט מרי בווילמר. נולדו להם שני ילדים, אך מאוחר יותר התגרשו.