פסח בלקין

פסח בלקין (1935 – 10 בינואר 2020) היה ראש המועצה החמישי של רמת השרון. הוא כיהן כראש המועצה בין השנים 1969–1978.

פסח בלקין

פסח בלקין עם ילדיו. הבן רון לצידו, 1971 לערך
לידה	1935 תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	10 בינואר 2020 (בגיל 85 בערך)
מדינה	ישראל
מפלגה	"הרשימה הציבורית למען רמת השרון"
ראש מועצה מקומית רמת השרון ה־5 1969–1978 (כ־9 שנים) → שמואל חכם מנחם שרמן ←

ביוגרפיה

נולד לגרשון ולחסיה לבית קויפמן בתל אביב, במשפחה בת שלושה ילדים, דור רביעי בארץ ישראל. בנעוריו היה פעיל בתנועת הצופים וריכז את "צופי הקהילה" ו"צופי ים", בהמשך הקים את שבט "צופי הצפון" בעיר. בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.

בשנים 1954–1958 היה חבר משק שדה בוקר וריכז את הפלחה ואת מוסך הרכב^[1]. באותה תקופה הייתה שהותו הראשונה של דוד בן-גוריון בקיבוץ טרם שובו לזירה הציבורית, ובלקין הכירו באופן אישי. לאחר שעזב את הקיבוץ ועבר לרמת השרון היה בלקין עובד "מקורות" ובהמשך הצטרף לקואופרטיב איחוד להובלת בשר והתקדם תוך תקופה קצרה עד לתפקיד מנהל הקואופרטיב^[1].

בעת הקמת מפלגת רפ"י, הצטרף בלקין למפלגה, לאור היכרותו עם בן-גוריון מימי שדה בוקר, והתמודד מטעמה לבית נבחרי ההסתדרות^[2]. בהמשך, היה בלקין מאנשי הרשימה הממלכתית ומפלגת לע"ם. בשנת 1977 הוא התמודד מול יגאל הורביץ על ראשות לע"ם, במה שנחשב להתמודדות חסרת סיכוי. בלקין נימק את התמודדותו בצורך ברוטציה בהנהגה^[3]. מועמדותו זכתה ב-76 קולות מול 265 של הורביץ, תוצאה שנחשבה להצלחה של בלקין^[4].

לקראת הבחירות למועצות ב-1969 הצטרף בלקין לרשימה מקומית בשם "הרשימה הציבורית למען רמת השרון" (ר"ש), שלא הייתה קשורה לאחת מהמפלגות הארציות, והוצב במקום הרביעי ברשימה. בבחירות שנערכו ב-1969 זכתה הרשימה, שבראשה עמד אורי אורן, ב-5 מושבים מתוך 11 במועצה, כמו המערך, אשר שמואל חכם היה ראש המועצה מטעמה. תוצאת הבחירות הפתיעה את חברי הרשימה ורק פסח בלקין, הסכים לקחת על עצמו את תפקיד ראש המועצה^[5]. הוא כרת הסכם עם הנציג היחיד שנבחר מטעם גח"ל, זאב אבידן, ונבחר לראשות המועצה^[6].

בבחירות שנערכו ב-1974 זכתה הרשימה של בלקין ברוב מוחלט של 8 מתוך 13 חברי המועצה^[7] ובלקין המשיך את כהונתו כראש המועצה^[8]. בשנת 1977 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על מועצת רמת השרון שכללה חשדות לפגיעה בטוהר המידות^[9]. בעקבות הדו"ח נפתחה חקירת משטרה^[10][11] ובאוגוסט 1978 פורסם בתקשורת שהמשטרה המליצה להעמיד את בלקין לדין ושגורמים משפטיים אישרו שהוא "שקוע עד צוואר"^[12]. במאי 1979 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד בלקין ולא להגיש כתב אישום^[13].

בלקין היה בין הפעילים לשינוי שיטת הבחירות לראשי הרשויות המקומיות לבחירות אישיות^[14][15]. בבחירות בנובמבר 1978, שנערכו לראשונה בשיטה החדשה שכללה בחירות אישיות לראש המועצה, והתקיימו בצל המלצת המשטרה להעמידו לדין, הודח בלקין מתפקיד ראש המועצה, בגלל המעבר לשיטה החדשה. רשימתו של בלקין קיבלה 7 מתוך 15 מושבים במועצה והייתה הסיעה הגדולה ביותר. אולם בלקין עצמו זכה רק לכ-44% מהקולות ויריבו, מנחם שרמן, קיבל 52% מהקולות ומונה לראש המועצה^[16][17]. בלקין כרת הסכם עם נציג הליכוד שסינדל את ראש המועצה^[18] והכריח אותו להשאיר בידי בלקין את תפקיד יו"ר הוועדה המקומית לבנין ערים^[19]. לקראת סוף 1979 עבר אחד מחברי סיעתו למחנהו של ראש המועצה^[20] ובכך ירדה השפעתו של בלקין במועצה. בשנת 1983, לקראת הבחירות למועצה, הודיע בלקין שלא יתמודד, הגם שימשיך ללוות את הרשימה^[21]. רשימתו זכתה בארבעה מושבים במועצה ומועמדה לראשות המועצה, גד פניני, הפסיד בסיבוב השני למשה ורבין^[22].

בעת כהונתו החלה רמת השרון לעבור מהפך באופיה והחלה בתהליך מעבר ממושבה שבה חקלאות, לולי תרנגולות ופרדסים ליישוב עירוני.

בהמשך בלקין עבר לעסקים פרטיים ולעסקי הנדל"ן^[23][24]. בשנת 2003 התמודד בשנית לראשות המועצה, אולם לא נבחר.

בלקין נפטר ב-10 בינואר 2020, והובא למנוחות בבית העלמין מורשה. היה נשוי לזיוה. לזוג שלושה בנים ובהם תת-אלוף רוני בלקין.