פעולת פורט סעיד (1967)

פעולת פורט סעיד הייתה פשיטה שבוצעה בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים על ידי לוחמי שייטת 13 שחדרו לנמל פורט סעיד במצרים על גבי "חזירים" במטרה לפגוע בכוחות ימיים מצריים שבו. כוח הצוללים סקר מקרוב את בריכות העגינה בנמל ולא מצא כלי שיט מצריים. הכוח הצליח להתחמק ממערכת ההגנה, יצא מהנמל ונאסף. מפגש בין טרפדות של חיל הים הישראלי לספינות טילים מצריות מדגם "אוסה" הבריח אותן לנמל.

פעולת פורט סעיד 1967

רכב תת-מימי "חזיר" של שייטת 13
רכב תת-מימי "חזיר" של שייטת 13
מלחמה: הזירה הימית במלחמת ששת הימים
תאריכים	5 ביוני 1967 – 6 ביוני 1967 (פחות מיממה)
קרב לפני	אבראהים אל-אוול
קרב אחרי	קרב רומני (קרב ימי)
מקום	נמל פורט סעיד ומבואותיו
קואורדינטות	31°15′50″N 32°19′12″E
תוצאה	הרחקת האוסות מנמל פורט סעיד לאלכסנדריה להמשך המלחמה.
הצדדים הלוחמים ישראל מצרים מפקדים אל"ם בנימין תלם לא ידוע כוחות 1 משחתות 5-3 טרפדות סירת ציפור 2 חזירים 8 לוחמי ש-13 2 ספינות טילים דגם אוסה 1 ספינת משמר סוללת תותחי נ"מ 40 מ"מ אבדות שני "חזירים" הוטבעו
תרשים התרחשות פעולת פורט סעיד 1967[1]

היערכות לפעולה

מטרת הפעולה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

כלי שיט מצריים שבסיסם הוא נמל פורט סעיד היוו איום פוטנציאלי על כוח נחיתה ישראלי שהתארגן לאזור חוף אל עריש. על מנת לאבטח את האגף הצפוני של כוחות צה"ל הקרקעיים שפעלו בציר הצפוני של סיני, נדרש חיל הים הישראלי לפגוע בכוחות ימיים מצריים בפורט סעיד. הפגיעה תוכננה כפעולת פשיטה של צוללי שייטת 13 ב"חזירים" וסירת איסוף "ציפור", שאותם יובילו ויאבטחו המשחתת אח"י יפו וטרפדות.

מפקד הכוח, אל"ם בנימין תלם, נדרש להעדיף הצמדת מוקשים לכלי שיט על ידי צוללים בתוך הנמל, ולהימנע מעימות עם ספינות טילים במבואות הנמל.

נוהל קרב

חיל הים הישראלי הקצה לפעולה בפורט סעיד את הכוח הסדיר הגדול והחזק ביותר שהיה אז ברשותו. מפקד הכוח היה אל"ם בנימין תלם, ותחת פיקודו היו:

• המשחתת "אח"י יפו" בפיקודו של סא"ל יצחק קט, שתפקידה היה להוביל את כוח שייטת 13 ליעד ולהבטיח את איסופו לאחר הפעולה בתוך הנמל, וכן להשמיד אויב ימי שייכנס לזירת-הפעולה.
• חמש טרפדות בפיקוד מפל"ג 914 סא"ל משה אורן, שתפקידן היה לפגוע באויב המגיע לזירת הפעולה ולאבטח את נסיגתו של כוח שייטת 13 לאחר פעולתו בתוך הנמל.
• כוח שייטת 13 בפיקוד רס"ן זאב אלמוג, שתפקידו היה לפגוע במטרות צבאיות בתוך נמל פורט סעיד. הכוח מנה שני "חזירים": ח-66 בפיקוד סגן יצחק שמיר (סירצקי) ואיתו רס"ל צבי לוריא, ח-70 חדיש יותר בפיקודו של סגן דב בר ואיתו רס"ל שייקה גורן, וסירת "ציפור" לאיסוף עם סגן אברהם סנפיר ורס"ל עודד ניר כמפעיל צולל עתודה ל"חזירים".^[א]

תוכנית שכונתה "רוגל ד" לתקיפת פורט סעיד באמצעות "חזירים" שיובאו למקום על ידי טרפדת, גובשה בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים.^[2] עם ביטול פעולת הנחיתה בחוף סיני, שוחררה אח"י יפו והתוכנית שונתה להובלת "חזירים" על המשחתת למבואות פורט סעיד ואיסופם על ידי סירת "ציפור" שתחזיר אותם לאשדוד. טרפדות תוכננו לאבטח את הפעילות ולהיכנס לקרב עם כלי שיט שיצאו מהנמל.

רענון ותיאום פרטי הפעולה ניתן למפקד הכוח וללוחמי שייטת 13 בליל 4/5 ביוני ולמפקדי הטרפדות בצהרי יום 5 ביוני בתדרוך שנעשה בלב ים. קצין התכנון ממפקדת חיל הים, רס"ן אלכס דרורי, צורף לכוח. מובילי ה"חזירים" היו צוללים מנוסים שהכירו את הנמל מתוך שינון ולמידה שנעשו לפעולות אפשריות כחלק מהכשרתם.

לטרפדות הייתה תרגולת רבה בקרבות תותחים נגד כלי שיט מהירים, אך לא היה להן ניסיון בפעולה משותפת עם המשחתת. סא"ל משה אורן, מפקד הפלגה, הציג את כוונותיו למפקד הכוח למקרה של היתקלות. הקשר בין המפקדה לכלי השיט היה במברקים. הקשר בין הכלים היה בעורקי אלחוט דיבור. תמונת המצב לגבי כלי שיט באזור הקרוב לא הייתה משותפת. לאח"י יפו, שהייתה מצוידת במכשיר גילוי שידורי מכ"ם וצוות האזנה, הייתה תמונה טובה, אך המידע לא הועבר לטרפדות.

מודיעין

המודיעין על אודות היערכות הכוח הימי המצרי בנמל פורט סעיד ערב פרוץ המלחמה כלל: שתי ספינות טילים מדגם "אוסה", שתי טרפדות מדגם P-183 ושלוש ספינות נגד צוללות מדגם SO1, שמסיירות במבואות הנמל. בנוסף התקבל מידע על שתי צוללות שמתוכננות להגיע מאלכסנדריה ולעבור בתעלת סואץ לים סוף.

במהלך היום בוטלה הפלגת הצוללות המצריות בשל הערכה שלא ניתן יהיה לעבור בתעלת סואץ. שתי הטרפדות P-183 עזבו לכיוון אלכסנדריה. שלוש ספינות משמר נגד צוללות פוזרו דרומה בתוך התעלה. פריצת המלחמה באותו בוקר תפסה את המצרים בהפתעה, וספינות האוסה לא הצליחו להצטייד בטילים. שתי ספינות טילים "אוסה" נשלחו לסיור מזרחית לנמל. המידע שקיבל מפקד הכוח בנימין תלם באח"י יפו כלל רק את יציאת הטרפדות.

בשעות אחרי הצהריים הגיע מידע שספינות הטורפדו עזבו את פורט סעיד. וכי ייתכן שספינות הטילים מסיירות מחוץ לנמל. למודיעין הימי לא היה מידע על כך שספינות הטילים "אוסה" בפורט סעיד אינן חמושות בטילים. למשחתת לא היו אמצעי התגוננות מטילי הסטיקס של ספינות ה"אוסה". מפקד חיל הים, אלוף שלמה אראל, קיבל הנחיה מהרמטכ"ל להימנע מקרב בין המשחתת לספינות הטילים. הוא הורה לבנימין תלם לתת עדיפות לפעולת הצוללים ולהימנע ממגע עם האוסות,

בעת המתנת כוח המשימה מערבית לאשדוד התקבל מברק ממפקדת חיל הים, שהודיע על תקיפת בסיסי חיל האוויר המצרי והוצאתם מכלל שימוש והשמדת כ-230 מטוסי אויב, ושכלי-השיט המצריים מוכנסים לתוך הנמלים מחשש לפגיעת חיל האוויר הישראלי. מאוחר יותר (בשעה 17:07) התקבל מברק נוסף ממפקד החיל אל אל"ם תלם: ”אנו פועלים הלילה על נמלי סוריה. ההצלחות באוויר וביבשה עצומות. אסור לנו לסבול אבדות שינוצלו על ידי האוייב לצרכי יוקרה. אל תסכן את יפו במפגש עם אוסות. העדיפות לפעולה בנמל...”^[3]

מהלך הפעולה

דלדול כוח הטרפדות

בשעה 14:00 קוים מפגש לתדרוך הכוחות בלב ים, כ-50 קילומטר מול אשדוד, לאחריו עזבו את הכוח שתי טרפדות^[ב] בפיקוד אלי רהב, ונשלחו לגזרה הסורית. כאשר הגיע מידע על כך הורה לרפי אפל, מפקד טרפדת ט-206, להישאר צמודה למשחתת אח"י יפו היות שחשב להסתייע בה לתקיפת הצוללות בטורפדו.^[ג] מפלגת הטרפדות נשאר רק זוג ספינות בפיקוד המפל"ג סא"ל משה אורן^[ד] קרבת מכ"ם הטרפדת לאח"י יפו גרמה להפרעות בקליטת שידורי מכ"ם והטרפדת נדרשה מדי פעם לכבותו. המכ"ם שלא היה בנוי לצורת הפעלה כזו הפסיק לעבוד. המצרים העריכו שיהיה מסוכן מדי לצוללות לעבור בתעלת סואץ והחזירו אותן לאלכסנדריה.

פיקוד פעולת שייטת 13

מדיניות הפעלת כוח קומנדו ימי בשילוב עם כלי שיט הייתה שמפקד בכיר מנוסה מהשייטת ימצא ליד מקבל ההחלטות וישמש כמפקד כוח 13 בפעולה. כך נעשה בכל אחת מהפעולות שבוצעו באותו לילה.^[ה] סא"ל דב שפיר, מפקד השייטת, תכנן להיות בעצמו באח"י יפו (ק-42) בצמוד לתלם אך נדרש להישאר במפקדת חיל הים. רס"ן זאב אלמוג, שהיה מפקד טרפדת טרם המלחמה, נקרא לשייטת 13 על ידי מפקדהּ, ומונה למפקד הפעולה.

הפעולה

עם רדת החשיכה התקרבה אח"י יפו לפורט סעיד בנתיב הרגיל של אוניות הסוחר. בפעולה זריזה הורידה במקביל את שני ה"חזירים" וסירת "ציפור" למים. נקודת ההורדה הייתה בכיוון צפון-מערב לפתח הנמל במרחק 8 מיל ימי, קרוב יותר מהנקודה המתוכננת. במקום עגנו מספר אוניות והמשחתת לא עוררה חשד. סירת ה"ציפור" גררה את ה"חזירים" לדרום-מזרח במגמה לאגוף את האוניות ולהגיע מזרחית לכניסה. שמיר המוביל שאף לקצר, חשש מהתנועה בין האוניות העוגנות. החליט להתנתק מהסירה ופנה אל מצוף הכניסה של הנמל.

פעולת הצוללים - הצוללים הרכובים עקפו את האוניות העוגנות וספינת משמר והגיעו לפתח התעלה. משם נכנסו כל אחד בנפרד בצלילה לנמל וסרקו את הרציפים ועסקו בחיפוש יסודי אחר מטרות שלא נמצאו. סירת משמר שהבחינה בשובל חזיר 66 תקפה והטילה רימונים נגד צוללים. שמיר הצליח להתחמק בצלילה ופנייה מהירה. הצוללים חשו את עצמת הפיצוץ אך המשיכו לתפקד. ”נדמה היה שאוזן נפגשת עם אוזן והבטן עלתה לגרון...כאילו מרביצים לך עם לוח זכוכית עבה על הראש.”^[4]

גם לאחר המתקפה המשיך שמיר לחפש מטרות בצד הדרומי של הנמל ב'בריכת השריף' וב'בריכת הארסנל'. לאחר שלא מצאו כלי שיט אויב יצאו ה"חזירים" מהנמל, כל אחד בנפרד. שהיית הצוללים בנמל ארכה כשעתיים וארבעים דקות. המתינו במרחק כ-200 מטר זה מזה בנקודת האיסוף, שנמצאה כ-2.5 ק"מ מזרחית לקצה שובר הגלים, בטווח סוללת תותחי החוף.

חילוץ בסירת ציפור - לאחר ניתוק ה"חזירים" עברה ה"ציפור" לנקודת המתנה בטווח 5.5 מיל ימי מהנמל.^[ו] בעת ההמתנה לצוללים החליט מפקדה לקצר טווח ל-3.5 מיל ימי. ה"ציפור" התגלתה במכ"ם החוף של פורט סעיד. שתי ספינות אוסה מצריות, שנמצאו מזרחית לנמל, הופנו לתקיפתה. צוות ה"ציפור" הרגיש שנפתחה אש מהחוף לעברם אך לא הבחינו נפילות בקרבתם. תמרוני התחמקות כללו עצירה במקום ותנועה צפונה.

הצוללים וה"ציפור" לא ידעו שספינות אוסה שנמצאו מזרחית לפורט סעיד היו בדרכן לתקיפת ה"ציפור". האוסות הותקפו על ידי הטרפדות ובהוראת המפקדה המצרית נכנסו לנמל. האיום על האיסוף הוסר.

נוצר קשר בין סירת ה"ציפור" ודב בר בח-70 והיא נגשה לאסוף אותו, ולאחר מכן נאסף שמיר בח-66 שנמצא כ-200 מטר מזרחה. שני ה"חזירים" טובעו כפי שתוכנן מראש (ההכנות להשמדתם החלו לפני המפגש עם ה"ציפור"^[5]), ובשעה 2:40 ה"ציפור" החלה לנוע מזרחה.^[6]

המשחתת וספינות הטילים

תרשים תנועת כלי השיט בפעולת פורט סעיד 1967

בשעה 01:07 החלה אח"י יפו (ק-42) להתרחק מאזור הפעולה. בשעה 01:18 חשה אח"י יפו (ק-42) באיום טילי סטיקס, ובשעה 01:34 ירתה שתי רקטות מוץ מסוג "אבשלום" להטעיה והתרחקה. מידע על כך לא הועבר לטרפדות. המודיעין הימי הישראלי לא זיהה שהאוסות שנמצאו בסיור לא היו חמושות בטילים. מפקד הכוח בנימין תלם ידע שלמשחתת אין אמצעי הגנה יעילים כנגד הטילים.
הדיווח המצרי נקלט במכשירי ההאזנה באח"י יפו (ק-42), כלהלן: ”מטרה 41 נמצאת על כיוון 035° במרחק 4 מיל מפורט סעיד”. הדיווח המצרי התייחס כנראה לסירת ה"ציפור", אך אח"י יפו (ק-42) ראתה בו (בטעות) איום נגדה, והמשיכה להתרחק מפורט סעיד.

הטרפדות מול ספינות הטילים

מפת תנועה כלי השיט בפעולת פורט סעיד

הטרפדות שנמצאו באבטחה כ-15 קילומטר מזרחה גילו שני כלי שיט מזרחה להן בתנועה לכיוון פתח הנמל, שיעברו ליד נקודת האיסוף. המפל"ג משה אורן העריך שאלה ספינות נגד צוללות דגם SO1 שהוזכרו בידיעות המודיעין הימי. בשאיפה לאפשר לפעולת האיסוף להתבצע בשקט, חצה את נתיב המצרים מלפני החרטום בתנועה צפונה במגמה למשוך אותן אחריו רחוק מנתיב ה"ציפור". זו הייתה תגובה מתוכננת והמפל"ג דיווח על מעשיו למפקד הכוח. בתגובה לכך הסתמן שאוסה אחת פנתה אחרי הטרפדות, אך השנייה המשיכה בדרכה לעבר הנמל.

המפקדה המצרית ידעה כי האוסות אינן חמושות בטילים, ולא רצתה לסכן אותן. הוראת התקיפה בוטלה והאוסות קיבלו הוראה להיכנס לנמל. כעבור זמן קצר התקבצו האוסות וחזרו לנוע לעבר הנמל והדליקו אורות ניווט כמקובל. הוראת המפקדה המצרית לחזרה לנמל נקלטה במשחתת. מפקד הכוח הסיק שלא תהיה הפרעה לאיסוף הצוללים והאיום על המשחתת הוסר. אל"ם תלם הורה לטרפדות לנתק מגע. מפקד זוג הטרפדות, סא"ל משה אורן, קיבל אישור ממפקד הכוח לתת מכת אש לפני ניתוק המגע. תלם היה משוכנע שהוא נותן אישור לכניסה לקרב ולא רק למכת אש. ”נתתי הוראה לפתוח באש על שני הכלים, עזרא קדם (כריש) טוען שכביכול הוריתי על כניסה אחת בלבד אך לאמיתו של דבר ניתנה ההוראה ללא הגבלה.”^[7] הטרפדות רדפו אחרי האוסות ובטווח 1,000 פתחו באש. הוצאת התחמושת הייתה: 12 פגז 40 מ"מ, 150 פגז 20 מ"מ ו-200 כדורי 0.5. באוסות לא אובחנו פגיעות והן המשיכו לכיוון הנמל, כשאורות הניווט שלהן דולקים, מבלי להשיב באש.^[8]

המעקב וירי הטרפדות הביאו לתוצאה הרצויה שספינות הטילים המצריות לא הפריעו לאיסוף הצוללים על ידי ה"ציפור".

טרפדות וסירת "ציפור"

המפגש של הטרפדות עם ה"ציפור" תוכנן לשעה 03:00, ה"ציפור" התעכבה עקב תקלה במנוע ולא הגיעה לזמן זה. היא ניסתה להקים קשר אך ללא הצלחה עקב המרחק מהטרפדות, ושידורי המכ"ם שלה לא נקלטו.^[ז] תלם ידע שאח"י יפו ושלוש הטרפדות מהוות חלק עיקרי מכוחו של חיל הים. הטרפדות כבר היו בקצה כמות הדלק שלהן, ואל"ם תלם הורה לטרפדות לחזור לאשדוד.^[9]

סירת ה"ציפור" והצוללים בתוכה החלה לחזור ועברה בנקודת המפגש שנקבעה עם הטרפדות, אך כשהגיעה לשם התברר שהטרפדות כבר עזבו (או שכלל לא היו שם, כפי שמראה תרשים תנועתן^[10][11]). ה"ציפור" המשיכה להפליג עצמאית ללא אבטחה וללא הפרעות. בשעה 04:40 הפעילה מחדש את המכ"ם. שידורי המכ"ם שלה התגלו על ידי תחנות ניטור של חיל האוויר. גם אח"י יפו קלטה את השידורים בכיוון 230 מהמשחתת. ראש מחלקת ים אל"ם יצחק רהב נתן הוראה לאסוף אותם. לקראת המפגש ננקטו אמצעי זהירות ב"ציפור" עד שהוקם קשר באמצעות מכשיר מ.ק 10 האטום שנלקח מה"חזיר". אלמוג הודיע שאין צורך בהרמה אל הסיפון וסירת ה"ציפור" יכולה להמשיך לאשדוד כמתוכנן.^[12] בהוראת בנימין תלם הורמה הסירה אל סיפון המשחתת אח"י יפו באזור אל עריש והפליגו לאשדוד.

תוצאות

בנמל פורט סעיד לא היו כלי שיט (אך לכוח הישראלי לא היה מידע על כך), ולכן היעד המרכזי של פעולת שייטת 13 לא הושג. ספינות חיל הים הישראלי לא פגעו בשתי ספינות טילים מצריות שהיו באזור, אם כי הבריחו אותן אל הנמל.

סיכון מרבי שהסתיים ללא נפגעים – הצוללים ביצעו את החדירה לנמל בצורה מקצועית התחמקו מהתקפת סירת משמר ויצאו ממנו בחיים. סירת "ציפור" אספה את הצוללים מפתח הנמל בטווח התותחים ונעה בכוחות עצמה מרחק רב. הכנסת המשחתת לתחום הטקטי בו נמצאו ספינות טילים מצריות עברה בהצלחה.

הרחקת האיום על חופי ישראל - לאחר הקרב השלימו המצרים הרחקת כלי השיט המלחמתיים מנמל פורט סעיד לנמל אלכסנדריה. משם לא ניתן להגיע במהלך הלילה לקרבת חופי ישראל. האיום המידי של ירי טילים על החוף הישראלי חלף עד סוף המלחמה.

פרסום מצרי - למחרת, ב-6 ביוני, פרסמו המצרים כי במבואות פורט סעיד טובעו ארבע טרפדות ישראליות וסטי"ל מצרי אחד טובע. טרפדות ישראליות לא נפגעו ואין אימות ממקור אחר לפגיעה בסטי"ל מצרי.^[ח]

גלריה

• 
  המשחתת אח"י יפו (ק-42) בשנת 1967.
• 
  טרפדות פלגה 914 יוצאות לים במפרץ חיפה 1967
• 
  זוג סירות ציפור עם דגל הרמטכ"ל
• 
  הצוללים נהגי החזירים שייקה גורן מימין וצביקי לוריא 1967

דיונים לאחר הפעולה

בתקופת המלחמה לא נערכו תחקירים חיליים. תחקיר הצוללים ואנשי ה"ציפור" נעשה לכל אחד בנפרד מיד לאחר הקרב על ידי סא"ל אריה ברק שגם היה נוכח בפעולה על ט-203. רס"ן אלמוג לא שותף בתחקיר.

בהצגה בפני קציני חיל הים, שנערכה כשבועיים מתום הקרבות סיפר מפקד חיל הים, שלמה אראל, שנתן העדפה לפעולת צוללים על פני קרב במבואות מעדיפות החימוש של ספינות הטילים המצריות. זו גם הייתה הנחיית הרמטכ"ל.

מפקד אח"י יפו סא"ל יצחק קט, מתח ביקורת על ההוראות שקיבל מפקד הכוח, אל"ם בנימין תלם ועל תפקודו בפעולה: ”ההוראות לאוניה ולסט"רים .... לא היו מובנות כי בסופו של דבר לא נאספו ולא היה כל ניסיון לאסוף את לוחמי השייטת לאחר יציאתם מהנמל.”^[13]

”אח"י "יפו" הייתה באותו לילה מצוידת במיטב האינפורמציה על האויב, כולל דווחי "בת-קול" והאזנה טקטית לרשתות הקשר. במקום הייתה עדיין תנועה רבה של אוניות סוחר בשני הכוונים והאוניה הייתה יכולה להסתובב באזור ללא מפריע. אח"י יפו ופלגה 914 לדעתי, היו יכולים להשמיד את כל כלי השיט שהיו באותו לילה במבואות נמל פורט סעיד אילו היינו מקבלים את הפקודות המתאימות. מפקד המבצע, אל"ם תלם, פעל בשלב מסוים בצורה בלתי הגיונית אשר לא הייתה מובנת לי".”.^[13]

במאמר על הפעולה שפרסם לאחר סיום שירותו בצה"ל אמר זאב אלמוג שבפעולה זו נשברו שני ערכי יסוד של צה"ל על ידי כלי-השטח של חיל-הים במהלך הפעולה - דבקות במשימה ואי השארת לוחמים בשדה הקרב.^[12]

תחקיר בשייטת 13

העובדה שצוללים נכנסו לנמל אויב סיירו בו והצליחו לחזור הייתה מרוממת ביחס לפעולות בגזרה הסורית שלא התבצעו ולנפילה בשבי של הצוללים בפעולת אלכסנדריה. מדיניות השייטת בתכנון פעולות הכוללות איסוף הצוללים הוכחה כישימה. זאת בניגוד למדיניות ביחידות קומנדו ימי בעולם שם לוח הזמנים כולל רק כיוון אחד והמבצעים אינם חוזרים מהפעולה.^[14]

השתהות באיסוף הצוללים דיווחו שעבר זמן רב מאז שיצאו מהנמל ועד שהציפור הגיעה אליהם. מבדיקה עם נהגי הסירה התברר כי כאשר נשמע ירי תותחים בוצעו תרגילי התחמקות הכרחיים. להערכת עמי אילון, התחושה שעבר זמן רב עד לאיסוף היא תחושה סובייקטיבית.^[6]

הטבעת החזירים נעשתה בהתאם לתוכנית, שבה נקבע שאם מתקרבים לאור ראשון לא תהיה גרירת חזירים (אור ראשון באותו לילה היה בשעה 03:45). בתחקירים שנעשו מסרו הצוללים שלדעתם ניתן היה להשאיר את החזירים ולצאת בגרירה מהאזור, אם כי הם החלו בהכנות להטבעת החזירים עוד לפני המפגש עם ה"ציפור".^[6] מפקד ה"ציפור" אמר שהשמדת החזירים נעשתה לפי התוכנית. העלה טענות כנגד מפקד הכוח הימי בנימין תלם ומפקדי הטרפדות שלא המתינו לו מעבר לזמן האחרון שנקבע ואף לא עברו כלל דרך נקודת המפגש המתוכננת אלא פנו ישירות בכיוון צפוני-מזרחי.

קשר ומכ"ם: לסירת ה"ציפור" לא היה קשר עם אח"י יפו בכל מהלך הפעולה. מפקד השייטת הסיק מהתחקיר שיש צורך בשיפור מכשירי הקשר. לדעתו היעדר מכשירי קשר אמינים פגם בביצוע כמו גם בפעולות אחרות.^[15][16]

מפקד שייטת 13 דב שפיר הורה למבצעי הפעולה לשאת רקע אדום מתחת לכנפי העטלף.

התייחסות הטרפדות

מפקדי הטרפדות חשבו כי לא עשו די בירי על ספינות הטילים, שהתבצע מטווח רחוק ובכמות אש קטנה. לדעתם אף כי העדיפות הקרבית הייתה בצד המצרי, ניתן היה לנצל את ההפתעה, להמשיך בירי ולהשיג פגיעות.

אריה רונה בט-207, ספינה מונעת בבנזין, היה מודע לחוסר בדלק וחשב שהלחיץ את מפקד הפלגה. אך כאשר נכנס לנמל אשדוד עם ספינתו פעלו המנועים על טיפות הדלק האחרונות. נתקבלה מסקנה שערכן של טרפדות עם מנועי הדיזל, תותחי 40 מ"מ ומכ"ם קלוין יוז היה גבוה יותר במלחמה.

לקחים אחרים

משחתת בטווח טילי הסטיקס - בנימין תלם נשלח לשרבורג למחרת הקרב. נוכחותו נדרשה בשדר שהגיע מפליקס אמיו למנוע השתלטות עוינת על ספינות סער בבנייה, ולא היה נוכח בתחקיר. דבריו של קט נתקבלו ללא עוררין ולקח חשוב שהיה צריך להתקבל לגבי חוסר הישע של משחתת עם מערכת תותחים מיושנת ללא בקרת אש מבוקרת מכ"ם בלילה מול טילי הסטיקס המצרים לא נלמד. ”החוויה הקשה של עמידה סטאטית בכלי שיט החשוף לטילים, לא תועדה ולא הועברה הלאה....ומה היה קורה לו הייתי מרעיש עולמות? האם הייתי יכול למנוע בכך את הטבעתה של אח"י אילת?”^[17]

משתתפים ומפקדים

מפקדים בפעולת פורט סעיד 1967
תפקיד	שם	התייחסות	תמונה
		אנשי מפקדת חיל הים
מפקד חיל הים	אלוף שלמה אראל
ראש מחלקת ים	אלוף-משנה יצחק רהב
ראש ענף אימונים	סא"ל אריה ברק	הפליג בט-203, תיחקר את הצוללים לאחר הפעולה, בהיעדרו של זאב אלמוג
קצין תכנון מבצעי	רס"ן אלכס דרורי	נציג מפקדת חיל הים
		אנשי שייטת המשחתות
מפקד פעולת פורט סעיד	אלוף-משנה בנימין תלם	על אח"י יפו	סא"ל ביני תלם טולון 1959
מפקד המשחתת אח"י יפו	סגן-אלוף יצחק קט
קצין תותחנות שייטת המשחתות	סרן מיכה לצרוס
		אנשי שייטת 13
מפקד שייטת 13	סא"ל דב שפיר	תכנן לפקד על הפעולה במשחתת אך נדרש להישאר במפקדת חיל הים
מפקד הפעולה משייטת 13	רס"ן זאב אלמוג	נשלח לפקד על הפעולה משייטת 13
הגאי "ציפור"	סגן אברהם סנפיר	נהג את הסירה
מפעיל נוסף ב"ציפור"	עודד ניר
מפקד הצוללים	סגן יצחק שמיר	ח-66
הגאי	צביקה לוריא	ח-66	לוחם שייטת 13 צבי לוריא 1967
מפקד זוג צוללים	סגן דב בר	ח-70
הגאי	שייקה גורן	ח-70,	לוחם יחידה צ-2 שי גורן 1967
צולל עתודה	אורי קלע	בסירת "ציפור"	לוחם שייטת 13 אורי קלע 1967
		אנשי שייטת הטרפדות
מפקד פלגת הטרפדות 914	סא"ל משה אורן	על ט-203
מפקד טרפדת הפיקוד	סרן רמי רפאלי	ט-203
מפקד טרפדת	סרן אריה רונה	ט-207
מפקד טרפדת	סרן רפי אפל	ט-206 צמודה לאח"י יפו
סגן מפל"ג טרפדות	סרן אלי רהב	על ט-204 הוחזר לאשדוד
מפקד טרפדת	סגן קרן גיל	ט-204 הוחזר לאשדוד
מפקד טרפדת	סגן חיים גבע	ט-208 הוחזר לאשדוד	סרן חיים גבע 1967

לוח זמנים

הזמן הקצר של שעות החשיכה בקיץ יצר מסגרת מצומצמת מאוד לפעולה. הזמנים רשומים לפי הספר "משברי ים" בהוצאת מה"ד היסטוריה. העיתוי לפעולות הצוללים נרשם בחלקו לפי דיווחי הצוללים בפעולה באתר משמר המורשת הימית. זמני המפגש של הצוללים וה"ציפור" הם לפי בדיקה של תא"ל עמי אילון ואחרים.^[6]

זמן	מבצעים	פעולה	תוצאות
20 במאי 1967	מפקדת חיל הים	פרסום "תוכנית רוגל מס 3"
24 במאי 1967	המודיעין הימי	פרסום דו"ח מודיעין חילי
24 במאי	מפקדת חיל הים	פרסום פקודה לתקיפת פורט סעיד	על ידי חזירים בהובלת טרפדות.
5 ביוני 02:40	מפקדת חיל הים למפקד הכוח בים	הודעה אלטרנטיבה לנחיתה משחתת ו-5 טרפדות סריקה לכיוון פורט סעיד
03:40	אח"י יפו (ק-42) במפרץ חיפה	העמסת סירת ציפור ו-3 סירות גומי
04:34	אח"י יפו (ק-42) במפרץ חיפה	יציאה לכיוון עתלית
05:00	שייטת הטרפדות	יציאה מחיפה לאשדוד	ט-203, ט-204 וט-206 חמושות בטורפדות ט- 207 וט-208 עם מכלי דלק נתיקים.
06:00	אח"י יפו (ק-42)	מול עתלית	העמסת שני חזירים.
06:48	אח"י יפו (ק-42) במפרץ חיפה וכוח שייטת 13	גמר העמסה ותחילת הפלגה	15 מיל ימי מהחוף לכיוון אשדוד
11:04	אח"י יפו (ק-42) במפרץ חיפה	מעבר מערבית לנמל יפו
13:05	אח"י יפו (ק-42) באזור אשדוד	הוראת מפקדת חיל הים הפלג לביצוע פעולת צ-2 על פורט סעיד
15:15	אח"י יפו (ק-42) 30 מיל ימי מול אשדוד	תדריך למפקדי הטרפדות	אלי רהב והטרפדות ט-204 וט-208 מוחזרים לאשדוד.
16:15	כוח המשימה	יוצא לדרך בקורס 216 מהירות 18 קשר	לכיוון נקודת ההורדה
17:07	אח"י יפו (ק-42) בדרך	נתקבל מברק מפקד חיל הים	”אל תסכן את היפו במפגש עם אוסות, עדיפות לפעולה בנמל.”[18]
5 ביוני 17:30	המודיעין הימי	ידיעה שפלגת הטרפדות המצריות עזבו את פורט סעיד	נתקבל באח"י יפו (ק-42) 19:38
17:45	המודיעין הימי	ידיעה שייתכן וספינות הטילים נמצאות בים	נתקבל 19:38
18:10	מפקד כוח שייטת 13	תדריך לאנשי צ-2
18:45	כוח המשימה בנקודת הפיצול	אח"י יפו (ק-42) וט-206 ממשיכות לפורט סעיד	ט-207 מעבירה דלק מהמכל הנתיק.
19:30	זוג הטרפדות בפיקוד משה אורן	תנועה לנקודת ההמתנה	12 מיל ימי מזרחית לשובר הגלים של פורט סעיד.
20:15	אח"י יפו (ק-42)	התקבל מברק מפקדת חיל הים	מאשר את ביצוע הפעולה בנמל.
20:28	אח"י יפו (ק-42)	שינוי לקורס 180	קירוב נקודת ההורדה מ-12 ל-8 מיל ימי
20:45	אח"י יפו (ק-42) בנקודת ההורדה	8 מיל ימי מפורט סעיד	הורדת סירת ציפור ו-2 הצ-2 במקביל.
21:00	אח"י יפו (ק-42)	התרחקות בקורס 320 מהירות 12 קשר	עם אורות ניווט על נתיב אוניות סוחר
21:00	סירת ציפור	גרירת הצ-2	לאחר 15 דקות החליט שמיר על ניתוק ותנועה באיגוף מערבי.
21:30	זוג הטרפדות	הגיעו לנקודת ההמתנה	12 מיל ימי מזרחית לשובר הגלים.
21:45	הצ-2	עברו ליד מצוף הכניסה	נעו בקורס 215 ממזרח לנתיב הכניסה
	ח- 66 שמיר	סריקת הנמל	התגוננות ממטעני נפץ
	ח-70 דב בר	סריקת הנמל	לא נמצא מטרה
6 ביוני 00:01	אח"י יפו (ק-42)	נמצאה כ-18 מיל ימי צפונית לנמל
6 ביוני 00:05	סירת ציפור	יצאה מנקודת ההמתנה הרחוקה	בתנועה לכיוון נקודת ההמתנה הקרובה
00:15	ח-66 שמיר	מאחר שלא מצא מטרות	תחילת תנועה ליציאה.
00:45	סירת ציפור	הגיעה לנקודת המתנה	3 מיל ימי מזרחה מקצה שובר הגלים המזרחי.
01:07-01:12	מידע מהאזנה באח"י יפו (ק-42)	פורט סעיד מגלים מטרה בכיוון 035 טווח 4 מיל קורס 170	הוראה לתקוף את המטרה
01:10	ח-70 דב בר וסירת ציפור	עלה על פני המים קרא בקשר	סירת ציפור קלטה והחלה לנוע אליו.
01:15 (לפי שמיר 02:20)	ח-66 שמיר	בדיקת הצצה ושומע יריות	1,500 מטר מזרחה מקצה שובר הגלים המזרחי
01:18	אח"י יפו (ק-42)	גילוי מכ"ם ספינת אוסה שגם נראתה במכ"ם במרחק 14 מיל	מסקנה צפויה מתקפה בטילי סטיקס
01:20	סירת ציפור	תמרוני התחמקות מירי התותחים
01:21	אח"י יפו (ק-42)	פונה לקורס צפוני במהירות 20 קשר	כעבור 9 דקות העלתה מהירות ל-30 קשר.
01:25 (לפי שמיר 02:25)	ח-66 שמיר	עלה על פני המים והמתין לסירת ציפור	2,500 מטר מזרחה מקצה השובר גלים המזרחי.
01:34	אח"י יפו (ק-42)	פיזור שתי רקטות הטעיית מכ"ם בכיוון ספינות הטילים	דיווחה לטרפדות
01:45 (לפי שמיר 02:45)	ח-66 שמיר	מנסה ליצור קשר עם סירת ציפור	לא נוצר קשר
01:55	זוג הטרפדות	גילוי הספינות המצריות בכיוון 073 טווח 8.5 מיל ימי בקורס 250 מהירות 18 קשר	לא קיבלו מאח"י יפו (ק-42) את הזיהוי וחשבו שאלה ספינות משמר נצ"ל דגם SO1
02:03	זוג הטרפדות	משה אורן הניע את הטרפדות בקורס צפוני כדי למשוך את המצרים ולהרחיקם מנקודת איסוף של הסירת ציפור	דיווח על מעשיו לבנימין תלם
02:13	הספינות המצריות נפרדו	ספינה אחת פנתה אל הטרפדות והשנייה המשיכה	כעבור 7 דקות חזרו יחד לכיוון פורט סעיד
02:24	מפקד הכוח בנימין תלם	הורה את משה אורן לתקוף	טרפדות הרימו מהירות ורדפו.
02:38	מפקד הכוח בנימין תלם	הורה את משה אורן לנתק מגע.	אורן ביקש לתת מכת אש לפני ניתוק
02:00	סירת ציפור וח-70 דב בר	מפגש והשמדת ח-70
02:20	סירת ציפור	דב בר ושייקה גורן עלו לסירה	ח-70 הוטבע[6]
02:25	סירת ציפור וח-66 שמיר	מפגש והשמדת ח-66
02:40	סירת ציפור	ארבעת הצוללים בסירה	תחילת תנועה מזרחה למפגש עם הטרפדות.
02:40	זוג הטרפדות בפיקוד משה אורן	מכת אש על הספינות המצריות מטווח 1000 יארד	כלי השיט המצרים דיווחו למפקדה כי נפתחה עליהם אש וקיבלו פקודה להיכנס לנמל.[19]
03:00	אח"י יפו (ק-42)	מתרחקת בקורס 060 מהירות 20 קשר
03:07		סירת ציפור לא הגיעה לנקודת המפגש	מפקד הכוח בנימין תלם הורה למשה אורן להצטרף לאח"י יפו (ק-42)
03:15	סירת ציפור	הגיעה לנקודת המפגש הטרפדות אינן	המשיכה בקורס 067 לאשדוד.[12]
03:45		אור ראשון תחילת דמדומי בוקר
04:05	ט-206 בפיקוד רפי אפל	שעד אז הייתה צמודה לאח"י יפו (ק-42) שוחררה	הפליגה לחיפה
04:40	יחידת חוף גילתה את מכ"ם סירת ציפור[ט]	מפקדת חיל הים העבירה מיקום משוער לאח"י יפו (ק-42)	שפנתה לכיוון ושתי הטרפדות שוחררו והפליגו לאשדוד.
05:25	אח"י יפו (ק-42)	גילתה את מכ"ם סירת ציפור והתקרבה אליה	סירת ציפור נבהלה וניסתה להתחמק.[20]
06:10	סירת ציפור	הקמת קשר עם אח"י יפו (ק-42) באמצעות מכשיר הקשר האטום של ה"חזיר"	העמסה על סיפון המשחתת ותנועה לנמל

לקריאה נוספת

• מערכות ים, ביטאון חיל הים בכוננות ובמלחמה, חוברת מס 85–86, יולי 1967.
• רנדולף צ'רצ'יל ובנו וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת ששת הימים, מאנגלית: אריה חשביה, הוצאת מסדה, 1967.
• יוסי גמזו, אש על המים, ספר עלילות חיל-הים במערכה, הוצאת משרד הביטחון, 1968.
• איתן ליפשיץ ורבקה כהנא, מלחמת ששת הימים חיל הים מה"ד היסטוריה, מדור חיל הים דצמבר 1970, עמ' 107–138.
• יהודה שיף, אילן כפיר, יעקב ארז, הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.
• מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמודים 291–298 ושוב בדף 322.
• אברהם אילון, איתן ליפשיץ, רבקה כהנא ובועז זלמנוביץ, משברי ים - הזירה הימית במלחמת ששת הימים, מודן הוצאה לאור, 2017, הפרק "פעולת פורט סעיד", עמ' 93–110.
• דב שפיר, תחקירי שייטת 13 במלחמת ששת הימים, אוקטובר 1967, טרם שוחרר לפרסום.
• דב שפיר, לקחי מלחמת ששת הימים והשפעתם על עתיד שייטת 13, 18 דצמבר 1967, מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• אמוץ שורק, תלם בים סיפורו של אלוף ביני תלם, אחווה הוצאה לאור, 2009, עמ' 160–162.
• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 314–337

קישורים חיצוניים

• תקיפת פורט סעיד, באתר עמותת חיל הים.
• זאב אלמוג, פעולת חיל-הים בפורט-סעיד במלחמת ששת הימים ("רוגל ד"), באתר עמותת חיל הים.
• אלי רהב, ניתוח פעולת פורט סעיד 1967, באתר עמותת חיל הים, 9 באוגוסט 2013.
• יצחק שמיר, הצוללים בפעולת פורט סעיד באתר משמר המורשת הימית. יולי 2018.
• אלכסנדר רוזין, "הצי הסובייטי בים התיכון במלחמת ששת הימים", (מאמר ברוסית עם אפשרות תרגום) באתר ההיסטוריון 1967.
• אורי מילשטיין, משימה במימי נמל פורט סעיד ב-67, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בדצמבר 2021

ביאורים

בעת כתיבת הערך ועדכונו לא ניתן היה לעיין בתחקירי הצוללים דב בר ויצחק שמיר, שנעשו למחרת הפעולה על ידי סא"ל ברק. החומר לא נמצא בארכיון צה"ל, היה צורך לראיין מחדש את הצוללים.

1. צולל עתודה היה יצחק להב לפי תחקיר מה"ד. לפי שמיר היה זה אורי קלע.
2. היו אלה: ט-204 בפיקוד גיל קרן וט-208 בפיקוד חיים גבע.
3. למפקד ט-206 רפי אפל לא נאמר שעליו להיות בכוננות לתקוף צוללות בטורפדו.
4. היו אלה - ט-203 בפיקוד רמי רפאלי וט-207 בפיקוד אריה רונה.
5. מינת אל ביידה - יוסף דרור, באניאס - זאב אריאל, טרטוס - יוחאי בן-נון, פעולת אלכסנדריה - אברהם דרור.
6. המתכנן אלכס דרורי העריך שבטווח זה ה"ציפור" לא תתגלה למכ"ם החוף.
7. אנטנת המכ"ם שעל גג הקבינה הורדה ובמקומה הורכב מקלע נגד מטוסי אויב.
8. בחלק מהמקורות הובאה עדות של ולרי זליצ'נוק, עולה שהיה קצין סובייטי, נפצע קשה בהתפוצצות מחסן בנמל פורט סעיד ונשלח לריפוי בברית המועצות. הוא קושר את פציעתו לפיצוץ שאירע בעקבות ירי הטרפדות במבואות הנמל.
9. סירת ציפור לא הפעילה מכ"ם ולכן לא התגלתה עד אז על ידי אח"י יפו (ק-42) כאשר הפעילה מכ"ם התגלתה.