שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פרמיפקסול
תרכובת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פרמיפקסול (מבוטא פְּרַמִיפֶּקְסוֹל באנגלית: Pramipexole, שמות מסחריים בישראל: Sifrol, Sifrol ER, Pramipexole-Inovamed, Pramipexole-Teva, Trimexol) היא תרופה לטיפול במחלת פרקינסון ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה.
תרופה זאת שייכת למשפחת התרופות שהן אגוניסטים לדופמין שהן אינן נגזרות של ארגוט.
התרופה אושרה לראשונה בארצות הברית בשנת 1997 ובאירופה בשנת 1998 לטיפול במחלת פרקינסון[1]. מאז היא מהווה את אחת התרופות השכיחות ביותר לטיפול בפרקינסון ונחקרה גם בשלבים מתקדמים של המחלה וגם בשלבים ראשוניים של המחלה[2].
פרמיפקסול קיימת גם בתכשירים בשחרור רגיל וגם בתכשירים לשחרור מושהה. יתרונות התכשיר בשחרור מושהה הם היענות טובה יותר לטיפול (נטילה פעם אחת ביום המתבטאת בנטילה של פחות כדורים במהלך היום), רמות יציבות של התרופה בדם ולטווח ארוך יותר - שליטה על התסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון[3].
Remove ads
מנגנון הפעולה
בחולי פרקינסון יש חסר בסיבי עצב דופמינרגיים ולכן נדרשת הגדלת הפעילות של דופמין במוח. דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות העלאת רמות דופמין במוח על ידי לבודופה ודרך נוספת היא להשתמש בתרופה שמחקה את הפעילות של דופמין במוח.
במערכת העצבים המרכזית, קיימים מספר קולטנים לדופמין כאשר ניתן לחלק אותם לשתי משפחות עיקריות: D1 ו-D2. קיימת חלוקת משנה לקולטנים אלו לחמישה קולטנים עיקריים. במשפחה של D2 יש שני קולטנים חשובים מבחינת מחלת פרקינסון והם הקולטנים D2, D3. פרמיפקסול פועל על שני קולטנים אלו ומחקה את פעילותו של דופמין. בכך מביא להקלה על התסמינים של מחלת פרקינסון[4].
Remove ads
יעילות
סכם
פרספקטיבה
התרופה ניתנת לטיפול במחלת פרקינסון ויכולה לשמש גם כקו ראשון לטיפול בשלבים הראשונים של המחלה. פרמיפקסול בדומה לתרופות אחרות ממשפחתה, פחות יעילה בשיפור התסמינים המוטוריים של המחלה בהשוואה ללבודופה (שהיא התרופה היעילה ביותר לטיפול בתסמינים המוטוריים של מחלת פרקינסון). אם הטיפול בלבודופה נכשל, מתן פרמיפקסול לא יהיה יעיל יותר ולא ישפר את התסמינים, אך ניתן לשלב את הטיפול עם לבודופה. יש להתחיל את הטיפול במינונים קטנים ואת המינון יש להעלות בהדרגה.
בתסמונת הרגל חסרת המנוחה הפורמולה היחידה שנבדקה במחקרים קליניים הייתה פרמיפקסול בשחרור רגיל ולא בשחרור מושהה. בהתבסס על מספר מחקרים קליניים בתחום זה, פרמיפקסול יכולה לשמש כטיפול סטנדרטי בתסמונת זאת. החסרונות בטיפול בחולים עם תסמונת הרגל חסרת המנוחה הוא שלפעמים הטיפול איננו יעיל או שעל רקע הטיפול התסמינים יכולים להתעצם או להחמיר. תופעות הלוואי העיקריות שדווחו בחולים אלו היו ישנוניות במהלך היום והפרעות שליטה בדחפים[5].
בנוסף, נעשה גם מחקר קליני על פרמיפקסול בטיפול בפיברומיאלגיה שהראו על יעילות במטופלים שכבר קיבלו תרופות נוספות לטיפול בפיברומיאלגיה. עם זאת נדרשים מחקרים נוספים על מנת להוכיח אם פרמיפקסול אכן יעילה בטיפול בפיברומיאלגיה[6].
נעשו גם מחקרים קליניים קטנים (עם 21 משתתפים) על הטיפול בפרמיפקסול בהפרעה דו-קוטבית מתוך מחשבה שלדופמין יש חלק חשוב במנגנון של התפתחות הפרעה דו-קוטבית. התוצאות מהמחקרים מראים על יעילות של התרופה, אולם נדרשים מחקרים גדולים ומבוקריים יותר על מנת לבדוק בצורה מבוקרת יותר האם הטיפול יתאים להפרעה זאת[7][8].
Remove ads
תופעות לוואי
סכם
פרספקטיבה
מאחר שהתרופה נחקרה הן על חולי פרקינסון והן על מטופלים עם תסמונת הרגל חסרת המנוחה, קיימות תופעות לוואי המשותפות לשתי אוכלוסיות הנחקרים, אם כי קיימות תופעות לוואי שהיו יותר מהותיות באוכלוסייה אחת על פני השנייה. לדוגמה, חולי פרקינסון חוו יותר נדודי שינה בהשוואה לתסמונת הרגל חסרת המנוחה, ומטופלים עם תסמונת הרגל חסרת המנוחה חוו יותר תסמינים של כאבי ראש בהשוואה לחולי פרקינסון[9][10].
תופעות הלוואי השכיחות:
- תופעות לוואי במערכת הלב וכלי הדם: בצקות, כאבים בחזה. תת-לחץ דם תנוחתי - לחץ דם שיורד במעבר מישיבה או שכיבה למצב עמידה. תופעה זאת היא חלק ממחלת פרקינסון אולם היא יכולה להיות על רקע התרופה או להיות מוחמרת על רקע מתן של פרמיפקסול.
- תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית: נדודי שינה, עייפות, ישנוניות במהלך היום, הזיות, בלבול, שכחה, הפרעות שינה וחשיבה לא הגיונית. התרופה עלולה לגרום להפרעות שליטה בדחפים.
- תופעות לוואי במערכת העיכול: בחילות, יובש בפה, שלשול, עצירות, חוסר תיאבון.
- תופעות לוואי נוספות: חולשה בשרירים, כאבים, החמרה של תסמיני תסמונת הרגל חסרת המנוחה, הפרעות במתן שתן.
הפרעות שליטה בדחפים
מתן של פרמיפקסול ותרופות נוספות ממשפחת האגוניסטים לדופמין קשורות בהופעת תופעת לוואי פסיכיאטרית המאופיינת בהפרעות שליטה בדחפים. הפרעות שליטה בדחפים יכולות להתבטא באכילה מופרזת, קנייה כפייתית, היפרסקסואליות, הימורים פתולוגיים או צרכים אינטנסיביים אחרים. היסטוריה של הפרעה טורדנית-כפייתית, אישיות אימפולסיבית או נטייה להתמכרויות עלולה להגביר את הסיכון לפתח את תופעת הלוואי הזאת. תופעת לוואי זאת מתרחשת בשכיחות של עד 4% מכל המטופלים שנוטלים את התרופה. מאחר שמדובר בתופעת לוואי חשובה מאוד, ה-FDA הוציא על כך אזהרה ועל המטופלים בתרופה ובני משפחתם לדעת על אפשרות של תופעת לוואי זאת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads