שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פרסית עתיקה
שפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית). השפה מתועדת לרוב בכתובות חרוטים, בלוחות חרס ובחותמות של התקופה האחמנית (שנת 600 לפנה״ס עד שנת 300 לפנה״ס בערך). טקסטים בפרסית עתיקה נמצאו בשטחי איראן, עיראק, טורקיה ומצרים של ימינו[1]. הטקסט החשוב ביותר שנמצא עד כה היא כתובת ביסותון (המתוארכת לשנת 525 לפנה״ס). מחקר חדש בארכיון המבצר בפרספוליס של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו חשף לוחות בפרסית עתיקה (2007)[2]. הטקסט החדש מראה כי הפרסית העתיקה הייתה שפה כתובה שהייתה בשימוש גם לתיעוד פרקטי ולא רק לתצוגה מלכותית.
Remove ads
מקור וסקירה
סכם
פרספקטיבה
כשפה כתובה, פרסית עתיקה מתועדת בכתובות אח'ימניות מלכותיות. זו שפה איראנית וככזו היא חלק ממשפחת השפות ההודו־איראניות, שהיא ענף של השפות ההודו־אירופיות. הטקסט הקדום ביותר הידוע שנכתב בפרסית עתיקה הוא כתובת ביסותון[3]. הפרסית העתיקה היא אחת מהשפות ההודו־אירופיות העתיקות ביותר המתועדות בטקסטים מקוריים.
הזמן הקדום ביותר בו הייתה פרסית עתיקה שפה מדוברת אינו ידוע בוודאות. לפי מספר הנחות היסטוריות על אודות ההיסטוריה הקדומה ועל מקור הפרסים העתיקים במחוז פארס שבדרום־מערב איראן (אשר משם הגיעו האח'ימנים), הפרסית העתיקה דוברה במקור בפי שבט הנקרא פַארְסֻוַש שהגיע מהמישור האיראני בתחילת האלף הראשון לפנה״ס, ולבסוף היגר מטה אל האזור הידוע כיום כמחוז פארס. שפתם, כלומר הפרסית העתיקה, הפכה לשפה הרשמית של המלכים האח'ימנית. רישומים אשוריים, שלמעשה מספקים את העדות הקדומה ביותר לנוכחות איראנית עתיקה (הן פרסית והן מדית) במישור האיראני, מספקים כרונולוגיה טובה אך אינדיקציה גאוגרפית משוערת בלבד של הפרסים העתיקים. ברישומים אלו מהמאה התשיעית לפני הספירה, פארסוש (יחד עם מַתַי של מדי) מוזכר לראשונה באזור של אגם אורמיה ברישומים של שלמנסר השלישי[4]. הזהות הידועה של שבט פארסוש אינה ידועה עדיין, אך מנקודת מבט בלשנית, המילה תואמת למילה הפרסית העתיקה pārsa, המגיעה עצמה מהמילה הקדומה יותר *pārćwa. בנוסף, כיוון שהפרסית העתיקה מכילה מילים רבות משפה איראנית אחרת שנכחדה, מדית, פ' א' שרוו (איראניס מאוניברסיטת הרווארד) טוען כי סביר להניח שהפרסית העתיקה הייתה מדוברת עוד לפני הקמת האימפריה האח'ימנית ובמשך רוב החצי הראשון של האלף הראשון לפני הספירה.
Remove ads
שיוך
הפרסית העתיקה שייכת למשפחת השפות האיראניות, שהיא ענף של המשפחה ההודו־איראנית ואחות של משפחת השפות ההודיות. השפות ההודו־איראניות נמצאות עצמן בתוך משפחה גדולה יותר הנקראת משפחת השפות ההודו־אירופית. האבות הקדמונים המשותפים להודו־איראנים מהגיעו ממרכז אסיה מתישהו בחצי הראשון של האלף השני לפני הספירה. השפה המדית, שהיא שפה שנכחדה ושאין לה תיעוד מקורי, היא גם שפה איראנית עתיקה הקשורה לפרסית העתיקה (שתיהן מסווגות כשפות איראניות מערביות ושמות מדיים רבים מופיעים בטקסטים הכתובים בפרסית עתיקה)[5]. קבוצת השפות האיראניות העתיקות הייתה קבוצה גדולה, סביר להניח; עם זאת, הידע שלנו מוגבל כרגע לפרסית עתיקה, לאווסטית ולמדית. פרסית עתיקה ואווסטית השאירו טקסטים כתובים מקוריים, בעוד שמדית ידועה בעיקר בזכות שאילת מילים מדיות לתוך פרסית עתיקה[6].
Remove ads
התפתחות
כתובות המיוחסות לארתחששתא השני ולארתחששתא השלישי שונות כל־כך מכתובות של דריווש הראשון עד שקוראים להם ״פרסית אמצעית מוקדמת״ או ״בתר פרסית עתיקה״[7]. הפרסית העתיקה התפתחה ברצף לפרסית אמצעית, שבתורה הפכה לאב הקדמון של הפרסית החדשה.
פרופ' גילברט לזרד, איראניסט ידוע ומחבר הספר ״דקדוק פרסי״ מציין[8]:
השפה הידועה כפרסית חדשה, הקרויה בתקופה זו (בתקופה האסלאמית המוקדמת) פּרסי־דרי, ניתנת לסיווג בלשני של המשך הפרסית האמצעית, השפה הדתית הרשמית ושפת הספרות של איראן הסאסאנית, שהיא בעצמה המשך של הפרסית העתיקה, שפת האח'ימנים. בניגוד לשאר השפות ולשאר הניבים, הן עתיקים והן מודרניים, של הקבוצה האיראנית כדוגמת האווסטית, הפרתית, הסוגדית, הכורדית, הפשטו ועוד, הפרסית העתיקה, האמצעית והחדשה מייצגות שפה אחת בשלושה מצבים בהתפתחותה. מקורה במחוז פארס והיא מובדלת בתכונות דיאלקטליות, אך עדיין ניתנת לזיהוי בדיאלקט הצפון־מערבי ובדיאלקט המזרחי.
פרסית אמצעית, הנקראת גם פהלוי, היא המשך ישיר של הפרסית העתיקה, והייתה השפה הכתובה הרשמית של המדינה[9][10]. השוואת ההתפתחות של כל שלב בשפה מראה פישוט אדיר בדקדוק ובתחביר. עם זאת, פרסית חדשה היא צאצא ישיר של הפרסית האמצעית והעתיקה[11].
רבדים
״ככל הנראה״ קיים בפרסית העתיקה רובד מדי[7]. האלמנט המדי ניתן לזיהוי כיוון שהוא לא היה חלק בהתפתחויות שהיו מוזרות בפרסית העתיקה. צורות מדיות ״נמצאות רק בשמות פרטיים או גאוגרפיים [...] וחלק מהן לרוב מאוצר מילים דתי ולכן יכולות להיות עקרונית גם בהשפעת האווסטית.״[7] לעיתים, צורות מדיות ופרסיות עתיקות נמצאות, מה שנתן לפרסית מבט מבלבל ולא עקבי במידת מה: 'סוס', למשל, מתועד בפרסית עתיקה הן כ־asa (פרסית עתיקה) והן כ־aspa (מדית).
Remove ads
שיטת הכתב
טקסטים בפרסית עתיקה נכתבו משמאל לימין בכתב היתדות ההברתי הפרסי עתיק (אנ'), שלו היו 36 תווים פונטיים ושמונה לוגוגרמות. השימוש בתווים שכאלו איננו חובה[12]. על אף העובדה שפרסית עתיקה נכתבה בכתב יתדות, שיטת הכתב ואופן יצירת המלים לא היו המשך ישיר של המסורת המסופוטמית. לפי שמידט, הייתה זאת ״יצירה מכוונת במאה ה־6 לפני הספירה״[13].
המקור של כתב היתדות הפרסי העתיק וזיהוי התאריך ותהליך הוא נושא ויכוח בין איראניסטים, ועד ימינו לא הושגה הסכמה כללית בנושא. הגורמים ההופכים את ההחלטה לקשה הם, בין היתר, המסר הבעייתי בכתובת הביסותון (IV שורות 88–92) המדבר על ״צורת כתיבה״ חדשה שדריווש הגדול יוצר בעצמו, וניתוח של כתובות פרסיות עתיקות מסוימות שנטען שהן מלפני תקופת דריווש. על אף שזה נכון שהכתובת הפרסית העתיקה הכי מוקדמת היא מצבת ביסותון של דריווש, יצירת ״צורת הכתיבה החדשה״ נראית, לפי שמידט, כמו דבר שהחל תחת תקופתו של כורש הגדול[3].
במהלך תקופת הכתיבה בשפה היו כמה שינויים בכתב, כדוגמת האחדת אורך הסימנים (שבתחילת הביסותון לקחו חצי שורה, ובסוף – שורה).
Remove ads
אוצר מילים
Remove ads
לקריאה נוספת
- Brandenstein, Wilhelm (1964). Handbuch des Altpersischen. Wiesbaden: O. Harrassowitz.
- Hinz, Walther (1966). Altpersischer Wortschatz. Nendeln, Liechtenstein: Kraus.
- Kent, Roland G. (1953). Old Persian: Grammar, Texts, Lexicon. New Haven: American Oriental Society.
- Sims-Williams, Nicholas (1996). "Iranian languages". Encyclopedia Iranica. Vol. 7. Costa Mesa: Mazda.: 238-245
- Schmitt, Rüdiger (1989). "Altpersisch". In R. Schmitt (ed.). Compendium linguarum Iranicarum. Wiesbaden: Reichert.: 56–85
- Schmitt, R. (2008). "Old Persian". In Roger D. Woodard (ed.). The Ancient Languages of Asia and the Americas (illustrated ed.). Cambridge University Press. pp. 76–100. ISBN 0521684943.
- Skjærvø, Prods Oktor (2006). "Iran, vi. Iranian languages and scripts". אנציקלופדיה איראניקה. Vol. 13.
- Tolman, Herbert Cushing (1908). Ancient Persian Lexicon and the Texts of the Achaemenidan Inscriptions Transliterated and Translated with Special Reference to Their Recent Re-examination. New York/Cincinnati: American Book Company.
Remove ads
קישורים חיצוניים
שפה פרסית עתיקה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads