פרס לייבניץ

פרס גוטפריד וילהלם לייבניץ (בגרמנית: Der Gottfried-Wilhelm-Leibniz-Preis או בקיצור: Leibniz-Preis) הוא פרס המוענק מטעם קרן המחקר הגרמנית (DFG) ל"מדענים ואנשי אקדמיה בולטים בתחומם אשר השיגו הישגים יוצאי דופן בתחום המחקר שלהם."^[1] תוכנית הפרס נוסדה בשנת 1985 ומדי שנה מוענקים עד עשרה פרסים ליחידים או לקבוצות מחקר העובדים במוסד מחקר בגרמניה או במוסד מחקר גרמני מחוץ לתחומי המדינה.^[2]

פרס לייבניץ

תיאור	פרס מדעי גרמני
מדינה	גרמניה
הגוף המעניק	קרן המחקר הגרמנית
תקופת הפרס	1985–הווה (כ־40 שנה)
נקרא על שם	גוטפריד וילהלם לייבניץ

דיוקן של גוטפריד וילהלם לייבניץ, מ-1700 לערך של הצייר כריסטוף ברנהרד פרנק

הפרס נקרא על שם המתמטיקאי, הפילוסוף ואיש האשכולות הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ. זהו אחד מפרסי המחקר הגדולים בגרמניה וסכום המענק המרבי לאדם בודד הוא 2.5 מיליון אירו. מטרת הפרס לשפר את תנאי עבודתם של מדענים ואקדמאים בולטים, להרחיב את הזדמנויות המחקר העומדות בפניהם, לשחררם מן הנטל של מטלות מינהליות ולסייע להם להעסיק עוזרי מחקר צעירים ואיכותיים.

בין זוכי הפרס לייבניץ נמצאים זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2014 שטפן הל (2008), גרד פאלטינגס (1996), סוונטה פבו (1992), זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 2005 תאודור הנש (1989), זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1991 ארווין נהר (1987), ברט זקמן (1987) שותפו של נהר לפרס נובל בשנת 1991, יורגן הברמאס (1986), הארטמוט מישל (1986) וכריסטיאנה ניסליין-פולהרד (1986).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרס לייבניץ בוויקישיתוף

• Gottfried Wilhelm Leibniz Prize (באנגלית)
• רשימת זוכי הפרס (בגרמנית)