צבי צילקר

צבי יהושע צילקר (13 במרץ 1933 – 18 בנובמבר 2021) היה פוליטיקאי ומהנדס ישראלי. כיהן כראש העירייה השני של אשדוד ושימש בין היתר כמהנדס העיר, כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה, כמנכ"ל משרד התקשורת וכמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

צילקר נולד בעיר גיסטרו שבמקלנבורג-שוורין, גרמניה, למשפחה דתית. עלה עם משפחתו בשנת 1935 בהיותו בן שנה וחצי לשכונת כרם אברהם שבירושלים.^[1] בצה"ל שירת כלוחם בחיל נ"מ. לאחר שירותו הצבאי הוא למד בסמינר מזרחי ואחר כך התחיל ללמוד פילוסופיה וחינוך באוניברסיטה העברית. לאחר שנה החליט לשנות כיוון ובאמצע שנות ה-50 הוא למד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית בטכניון^[2] והיה גם פעיל בוועד אגודת הסטודנטים.^[3] ביוני 1959 קיבל תואר מוסמך במדעים מהפקולטה להנדסה בנאית.^[4] במקביל ללימודיו הוא היה פעיל בבית"ר ובין השאר היה מפקד קורס מדריכים ארצי של בית"ר בקיץ 1956.^[5]

צילקר עבד שנתיים כמהנדס במשרד השיכון ובשנת 1960 מונה למהנדס המועצה המקומית בית שמש.^[6] עד שעבר בספטמבר 1962 לאשדוד^[7] לשמש כמהנדס המועצה המקומית אשדוד.^[8] במקביל היה צילקר פעיל באשדוד ברוטרי, במועצה לבטיחות בדרכים ובוועדות של העירייה.^[9] בימי המיתון של 1966 הוא היה מהעובדים שוויתרו על תשלום עבור שעות נוספות.^[10]

בשנת 1965 הוא אמר על מעורבות פוליטית באשדוד:

החלק המכריע של האקדמאים והאנטליגנציה בעיר מתרחק מעסקנות ציבורית או מפלגתית. היינו יכולים לשנות בהרבה מובנים את פני העיר, אך כל אחד מאתנו אומר: אני לא רוצה להכניס את ידי לבוץ... לפינה זו של המאבקים הפוליטיים המתנהלים בעיר, אין אני או חברי מוכנים להיכנס. על המפלגות ורבים מהמוסדות בעיר השתלטו אנשים קטנים... אני לא ניסיתי מעולם לתפוס עמדה ציבורית... אך לו גם ניסיתי, ספק אם הייתי מצליח. מוסדות המפלגות כאן מורכבים מנציגי חמולות או קבוצות לפי ארצות מוצא ובעדי אין מי שיצביע.

— אברהם פלג, אשדוד: העומדים מן הצד, מעריב, 13 באוגוסט 1965

באותה שנה, הורי י"א חללי קרב סוכריר, בני ראשון לציון, נטעו 11 עצים ביער המגינים על שמו של צילקר, כאות תודה על פועלו להקמת הגלעד לזכרם – אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות.^[11]

משנת 1968 בעקבות הכרזתה של אשדוד לעיר, שימש צבי צילקר כמהנדס העיר אשדוד.

צילקר שירת שנים רבות בתפקידי פיקוד במערך הנ"מ בסדיר ובמילואים. במלחמת ששת הימים פיקד על סוללת תותחי נ"מ 30 מ"מ בגדוד 935. ב־1970 הקים צילקר את גדוד המילואים 470 של תותחי שלל 37 מ"מ שייעודו היה הגנה על בתי הזיקוק באשדוד.^[12] צילקר פיקד על הגדוד עד סגירתו בשנת 1985.

Remove ads

פעילותו הציבורית

סכם

פרספקטיבה

בשנת 1969 התמודד צבי צילקר למועצת עיריית אשדוד בראשות רשימת גח"ל. רשימת גח"ל זכתה בשישה מנדטים מתוך חמישה עשר, לעומת חמישה בהן זכתה רשימת המערך.^[13] לאחר חתימה על הסכם קואלציוני עם המפד"ל, נבחר צילקר לראש העירייה.^[14] הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983, בעקבות בחירתו של איש מפלגת העבודה, אריה אזולאי. ב-1984 מונה למנכ"ל משרד התקשורת^[15] ובשנים 1985–1986 כיהן כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה. ב-1986 מונה ליו"ר מועצת ההנדסה והאדריכלות בישראל ובשנים 1987 עד 1990 כיהן כמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

בראשית שנות ה-70, עם התכנון להקמת יד לחללי חיל הים, ראש עיריית חיפה דרש מחיל הים כי יוקם בעירו, אך צילקר שכנע את נציגיהם כי אשדוד מתאימה יותר מפני שניתן לבנות את היד אל מול לים ללא חוצץ בגן אלישבע, ומפני שתוכל להוות השראה לעולים החדשים (המשתכנים בסמוך, במרכז הקליטה בית קנדה) לתרום למולדת אליה שבו בעלייתם.^[16]

במרץ 1989 נבחר בשנית לראשות עיריית אשדוד.

במהלך כהונתו הראשונה כראש עיר, היה מזוהה עם תנועת הליכוד, אך בעקבות השתלטות יריביו הפוליטיים על סניף הליכוד, לפני הבחירות לראשות העירייה ב-2003, החליט צילקר להתמודד ברשימה העצמאית "אשדוד 1". בפעם הקודמת שבה התמודד ברשימה עצמאית הפסיד בבחירות לאריה אזולאי. הפעם ניצח בבחירות ברוב נכבד ורשימתו זכתה בארבעה מנדטים והפכה לרשימה השנייה בגודלה. תוך כדי הבחירות, הצליחו מקורביו של צילקר להשתלט מחדש על סניף הליכוד ולהביא לשיתוף פעולה בין הליכוד לבין "אשדוד 1". ב-2004 קבע בית משפט השלום בקריית גת כי צילקר אחראי לאי מניעת זיהום נחל לכיש אך לא הרשיע אותו וגזר עליו 60 שעות עבודות לתועלת הציבור.^[17] ב-2005 חבר צילקר לתנועת קדימה. בבחירות לכנסת ה-17 מוקם צילקר במקום ה-119 הסמלי, ברשימת קדימה לכנסת.

צילקר כיהן בתפקיד ראש עיריית אשדוד, קרוב ל-33 שנה, מהארוכות בתקופת כהונת ראש עירייה במדינת ישראל, וכ-50 שנה במועצת העירייה. בבחירות לראשות העיר בשנת 2008 הפסיד לממלא מקומו, ד"ר יחיאל לסרי.^[18]

בשנת 2013 שב והתמודד על ראשות העיר, אך זכה ל-32% מן הקולות בלבד.

צילקר תרם לספריית "חברא" החרדית הפעילה ברובע ז' בעיר אשדוד,^[19] וכן סייע אישית במימון דמי מינוי לעשרות משפחות מעוטות יכולת.^[20]

Remove ads

הנצחה

כחלק מפיתוח העיר אשדוד ושיגשוגה, החלה בניית קריית תרבות ואמנות בעיר, הכוללת את בית הספר העירוני למוזיקה, גלריית אמנויות, בית יד לבנים ובית עיריית אשדוד. ב-2018 החליטה עיריית אשדוד להנציחו, ולקרוא על שמו את "קריית התרבות ע"ש צבי צילקר" עוד בחייו, זאת בהחלטה משותפת של גורמי הקואליציה והאופוזיציה במועצת העיר.^[21]

בשנת 2022 יצא לאור הספר הביוגרפי עליו, "צילקר – אשדוד שאהב", שנכתב על ידי ד"ר משה דרור.

השכלה וחיים אישיים

צילקר היה בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית ותואר שני עם התמחות במערכות תכנון מטעם הטכניון בחיפה. כמו כן למד לקראת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 1955 ועד למותו, היה נשוי לחנה גוטנסקי, שגם היא ממשפחה בית"רית.^[22] לזוג שלושה ילדים.^[23]

צילקר נפטר ב-18 בנובמבר 2021 בגיל 88,^[24] ונקבר בבית הקברות של אשדוד.

גלריה

צילקר כחייל בחיל השריון, 1952
צבי וחנה צילקר בנשף חנוכה בטכניון, 1957
צילקר בטכניון, 1958
צילקר כחייל באסמאעיליה, 1968
צילקר כקצין צעיר במערך הנ"מ, תחילת שנות ה-70
צילקר, 1971
צילקר נושא דברים בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בכיכר אנדרטת הנר ברובע א', 1973
צבי צילקר עם אמנון רובינשטיין בספרייה העירונית של אשדוד, שנות ה-90
צילקר כמנכ"ל משרד התקשורת, 1986