קבורה אזרחית בישראל

קבורה אזרחית בישראל היא קבורה שאינה מתבצעת על ידי גופי קבורה דתיים, הפועלים לפי ההלכה (כפי שנעשה במרבית בתי הקברות בישראל), אלא מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו. קבורה אזרחית אינה בהכרח קבורה חילונית, והיא יכולה לכלול מרכיבים מהקבורה האורתודוקסית, הקונסרבטיבית, החילונית וכל שילוב אחר^[1].

בית הקברות האזרחי "מנוחה נכונה" בכפר סבא

המאבק המשפטי

ככלל, הקבורה בישראל נערכת על ידי גופים דתיים אשר הוסמכו על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל. יוצאים מהכלל הם הקיבוצים שבחלקם מתבצעת קבורה חילונית, אולם הקבורה בהם למי שאינו תושב המקום הייתה, לא תמיד אפשרית.

המאבק במונופול של חברות קדישא בנושא הקבורה החל באמצע שנות השמונים, כשעו"ד אברהם גל מירושלים, הקים את עמותת "מנוחה נכונה", במטרה לאפשר לכל אדם בישראל להיקבר בטקס ובצורה התואמים את השקפת עולמו, אמונתו ורצונו^[2]. במאי 1992 פסק בג"ץ כי "אין מחלוקת על זכותה של מנוחה נכונה לקבל רישיון קבורה, לצורך קיום שירותי קבורה ולקבל שטח למטרה זו"^[3].

בחודש מרץ 1995 קיבלה ועדת שרים, שכללה את שרי המשפטים, הקליטה והשיכון דאז, החלטה היסטורית: לאשר עקרונית את הקמתם של בתי קברות אזרחיים בישראל^[2].

בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, המאפשר לאזרחי ישראל לבחור אם ירצו בטקס אזרחי על ידי תאגידי קבורה פרטיים, כדוגמת עמותת "מנוחה נכונה" הפועלת בבאר-שבע או התנועה ליהדות מסורתית והתנועה ליהדות מתקדמת^[4]. עוד נקבע בחוק כי המדינה תקים בתי עלמין לקבורה אזרחית חלופית או תקצה לכך שטחים בבתי עלמין קיימים. ככל קבורה אחרת, הקבורה בבתי העלמין האזרחיים ממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. בהמשך הוקמה ועדת שרים בין משרדית לענייני קבורה, המקצה קרקעות לבתי קברות יהודים ולמי שאינם יהודים ולקבורה אזרחית חלופית.

פסיקות שונות של בתי המשפט ומספר דוחות של מבקר המדינה לאורך השנים טענו כי המדינה לא הביאה את החוק לכדי מימוש כך שאף שעברו למעלה מעשרים שנים מאז עבר החוק בכנסת הרי שהאפשרויות לקבורה אזרחית במימון המדינה הן מעטות מאוד^[5]. ובשנת 2014 אף חייב בשל כך בית המשפט את המשרד לשירותי דת להשתתף במימון קבורה אזרחית של שני תובעים^[6].

בספטמבר 2024, הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה עתירה לבג״צ בדרישה שהמדינה תמלא את חובתה להקים בית עלמין אזרחי בירושלים, תיישם את החוק ותספק פתרון ביניים לקבורה אזרחית בבית העלמין בקיבוץ קריית ענבים. המרכז הדגיש כי מדובר בזכות יסוד לקבורה על פי צו מצפון, וקרא למדינה לממן הקמת בתי עלמין אזרחיים בכל הארץ בהתאם לצורך.^[7]

סוגי הקבורה האזרחית בישראל והיקפה

בית העלמין 'מנוחה נכונה' בבאר שבע

ב-1999 חנכה עמותת מנוחה נכונה את בית הקברות האזרחי הראשון, בבאר שבע. בדצמבר 2005 נחנך בית הקברות האזרחי השני של עמותת מנוחה נכונה, בקריית טבעון. בית העלמין השלישי, מנוחה נכונה נחנך בכפר סבא בשנת 2009^[3]. בית העלמין הרביעי נמצא בראשון לציון, בצמוד לבית עלמין גני אסתר.

נכון לאפריל 2024 ל־51 חברות קבורה יש רישיון לקבורה אזרחית. מתוך אלו, 27 הן חברות קבורה שיש להן רישיון כפול לקבורה דתית ולקבורה אזרחית (רובן מועצות דתיות), ו־24 הן חברות קבורה המספקות שירותי קבורה אזרחית בלבד^[8]. שיעור הנקברים בקבורה אזרחית עלה מ־1.8% בשנת 2000 (610 נקברים) ל־5.4% בשנת 2023 (2,197 נקברים)^[9].

קבורה חילונית בישראל

קבורה חילונית^[10] בישראל, היא קבורה אשר אינה נעשית על פי חוקי ההלכה האורתודוקסית או חוקי דת כלשהם לצורך העניין. לרוב, תיעשה קבורה חילונית בטקס קבורה אלטרנטיבי לפי בחירתו של הנפטר או של משפחתו. קבורה חילונית מיועדת ליהודים שהלכו לעולמם, שלא רצו או לא ניתן לקברם על פי ההלכה בטקס אורתודוקסי. לרוב יהיו אלו אנשים שחיו אורח חיים חילוני והביעו רצונם להיקבר על פי השקפת עולמם זו. קבורה חילונית מתאפשרת בבתי עלמין אזרחיים או בחלקות מיוחדות אזרחיות בבתי עלמין רגילים או לתושבי הקיבוצים בבתי העלמין בקיבוצים. כיום, ישנם כ-40 בתי עלמין אזרחיים וחלקות אזרחיות בהם ניתן להיקבר אזרחית^[11].

לקריאה נוספת

• זהר גזית, עושים את המוות - ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל, רסלינג: תל אביב, 2016.
• Nissan Rubin, New rituals old societies: invented rituals in contemporary Israel, Boston: 2009.
• ניסן רובין, "מבנה חברתי ודפוסי אבל", חברה ורווחה ז, 231-219, 1987.

קישורים חיצוניים

• בית העלמין מנוחה נכונה כפר סבא
• בית העלמין "בשביל מנוחה נכונה" בראשון לציון
• "קבורה אזרחית - קבורה חילונית בישראל", "מנוחת עולם": בית הקברות האלטרנטיבי בנתניה.
• דף הבית עמותת "עלי שלכת" (אורכב 01.07.2020 בארכיון Wayback Machine).
• יהודית יהב, קבורה חילונית: אפשר גם אחרת, באתר ynet, 10 בפברואר 2004
• נעמי מי-עמי, ‏יישום חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 בדצמבר 2007
• ג'רי אלמו, ‏קבורה אזרחית – מסמך מעקב, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 באוקטובר 2019
• יאיר ברלין ואריאל פינקלשטיין, ‏הקבורה האזרחית בישראל: עשרים שנה לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית התשנ"ו-1996, 2016/01/01, באתר Academia.edu
  • יאיר ברלין ואריאל פינקלשטיין, "הקבורה האזרחית בישראל: עשרים שנה לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית התשנ"ו-1996", המכון לאסטרטגיה ציונית, ספטמבר 2016.