קשתות במשחקים האולימפיים

קשתות היא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת מינכן (1972), לאחר שכבר הייתה ענף אולימפי בין 1900 ל-1920 (למעט אולימפיאדת סטוקהולם ב-1912).

הקשת הבלגי הוברט ואן איניס, שזכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת פריז (1900) ובארבע מדליות זהב באולימפיאדת אנטוורפן (1920), ובסך הכול ב-9 מדליות אולימפיות

הקשתית הבריטית קוויני ניואול, האלופה האולימפית באולימפיאדת לונדון (1908), במהלך המשחקים

קשתים באולימפיאדת מוסקבה (1980)

זוכות המדליות באולימפיאדת מוסקבה (1980). מימין: הפינית פייבי מרילואוטו והסובייטיות קטו לוסברידזה ונטליה בוטוזובה

הקשת הדרום קוריאני פארק קיונג-מו, שזכה במדליית כסף באולימפיאדת בייג'ינג (2008) והיה שותף לזכיותיה של הנבחרת הדרום קוריאנית במדליות הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובבייג'ינג, במהלך אולימפיאדת בייג'ינג

הנבחרות הזוכות בטורניר הנשים באולימפיאדת לונדון (2012). מימין: נבחרות יפן, קוריאה הדרומית וסין

היסטוריה

תחרויות הקשתות באולימפיאדת פריז שנערכה ב-1900 כללו שבעה מקצים, לגברים בלבד, בסוגי קשתות שונים ובירי למרחקים שונים. 153 קשתים נטלו חלק במשחקים, מהם 129 צרפתים והיתר בלגים והולנדים.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) נערכו לראשונה תחרויות קשתות לנשים. התחרויות לכל מגדר כללו שתי תחרויות ליחידים, וכן תחרות אחת קבוצתית. מאחר שכל הקשתים שהשתתפו היו אמריקאים, התחרויות הקבוצתיות לא היו לנבחרות לאומיות: בתחרות הקבוצתית לגברים התחרו ארבעה מועדוני קשתות אמריקאיים, בכל אחד מהם ארבעה קשתים, ובתחרות הקבוצתית לנשים התחרו רק שתי קבוצות, שבאחת מהן היו רק שתי נשים.

באולימפיאדת לונדון (1908) נערכו שתי תחרויות לגברים ותחרות אחת לנשים, ולא נערכו תחרויות קבוצתיות. גם במשחקים אלו ניכרה הדומיננטיות של המדינה המארחת: מתוך 57 המשתתפים, 41 היו בריטים, 15 צרפתים ואמריקאי אחד.

לאחר שהקשתות לא נכללה באולימפיאדת סטוקהולם (1912), היא הושבה למשחקים באולימפיאדת אנטוורפן (1920). 5 תחרויות יחידים ו-5 תחרויות קבוצתיות נערכו באנטוורפן, כולם לגברים. 30 המשתתפים הגיעו מ-3 מדינות בלבד, בלגיה, צרפת והולנד. ב-3 מתוך 5 תחרויות היחידים, התחרו רק שני קשתים, המנצח זכה במדליית זהב והמפסיד במדליית כסף. בתחרויות הקבוצתיות המצב לא היה טוב יותר - רק באחת התחרויות התייצבו כל שלוש הנבחרות, בשלוש מהן התייצבו רק נבחרות צרפת ובלגיה, ובאחת מהן השתתפה רק נבחרת בלגיה, שזכתה, כצפוי, במקום הראשון.

לאחר 52 שנות היעדרות, הוחזר הענף לתוכנית האולימפית באולימפיאדת מינכן (1972). התחרות כללה מקצים לגברים ולנשים, ליחידים בלבד. באולימפיאדת סיאול (1988) נוספה תחרות קבוצתית.

שיטת התחרויות

מאז אולימפיאדת ברצלונה (1992) התחרויות מתקיימות בשיטת נוקאאוט בת שישה שלבים. המנצח בגמר זוכה במדליית זהב והמפסיד במדליית כסף. המפסידים בשלב חצי הגמר מתחרים על מדליית הארד.

גם התחרות הקבוצתית נערכת בשיטת נוקאאוט. 12 נבחרות משתתפות בתחרות, ובכל אחת מהן שלושה קשתים. ארבע הנבחרות עם הדירוג המוקדם הגבוה ביותר מעפילות אוטומטית לרבע הגמר, והיתר מתחילות בשמינית הגמר.

מדליות

לאורך השנים, זכו קשתים מ-22 מדינות שונות במדליות אולימפיות. מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) נהנות הקשתות הדרום קוריאניות משליטה כמעט מוחלטת, והן זכו ב-16 מתוך 17 מדליות הזהב שחולקו בענף מאז. בתחרויות הגברים החלוקה בין המדינות השונות מאוזנת יותר.

		זהב	כסף	ארד	סך הכול
1.	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	23	9	7	39
2.	ארצות הברית ארצות הברית	14	11	9	34[1]
3.	בלגיה בלגיה	11	6	3	20[2]
4.	צרפת צרפת	6	11	7	23[3]
5.	בריטניה בריטניה	2	2	5	9[4]
6.	איטליה איטליה	2	2	3	7
7.	הרפובליקה העממית של סין  סין	1	6	2	9
8.	ברית המועצות ברית המועצות	1	3	3	7
9.	אוקראינה אוקראינה	1	1	2	4
	פינלנד פינלנד	1	1	2	4
11.	אוסטרליה אוסטרליה	1	0	2	3
12.	הולנד הולנד	1	0	1	2
13.	ספרד ספרד	1	0	0	1
14.	יפן יפן	0	3	2	5
15.	גרמניה גרמניה	0	2	1	3
16.	שוודיה שוודיה	0	2	0	2
17.	הרפובליקה הסינית	0	1	2	3
18.	מקסיקו מקסיקו	0	1	1	2
	פולין פולין	0	1	1	2
	רוסיה רוסיה	0	1	1	2
21.	אינדונזיה אינדונזיה	0	1	0	1
22.	המשלחת המאוחדת	0	0	2	2

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קשתות במשחקים האולימפיים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קשתות במשחקים האולימפיים