רב דוסא בן סעדיה

תולדותיו

שנת לידתו של רב דוסא אינה ידועה, וההשערה היא^[^{דרוש מקור]} שנולד בערך בשנת ד'תר"ץ (930) לאביו רב סעדיה גאון, שהתגורר באותה עת בבגדד ועמד בראשות ישיבת סורא. יש משערים שנקרא על שם דוסא אביו של רבי חנינא בן דוסא, שרס"ג התייחס אחריו בחיבורו "אשא משלי", וביקש להציג את ייחוסו בכך שקרא לבנו על שמו.^[1]

התייתם מאביו בילדותו, בשנת ד'תש"ב (942), כשהיה בערך בן שתים עשרה. בשנת 953 פרסם יחד עם אחיו שארית את רשימת ספרי אביהם, רס"ג.^[2]

בשנת ד'תשע"ג (1013) התמנה לראש ישיבת סורא שבתקופה זו הייתה בבגדאד. ישיבת סורא סבלה באותה תקופה מקשיים תפקודיים, ולמעשה חדלה לתפקד זמן קצר אחרי פטירת רס"ג, בשנת 942. אך כדי לאפשר מינויים של תלמידי חכמים שנמנו על בני ישיבת פומבדיתא, פתח רב שרירא גאון מחדש את ישיבת סורא, ובראשה הועמדו בזה אחר זה צאצאי הגאונים הקודמים: רב צמח צדק בן יצחק בן פלטוי בן צמח גאון בן רב פלטוי גאון, רב שמואל בן חפני גאון בן רב כהן צדק גאון, ואחריהם רב דוסא בנו של רס"ג.^[3] רב דוסא עמד בראשות ישיבת סורא כחמש שנים, עד לפטירתו בשנת ד'תשע"ז (1017).^[4]

Remove ads

חיבוריו וכתביו

מכתביו השתמרו תשובות בודדות בלבד שפורסמו בתשובות הגאונים. בעיקר ידועה תשובתו בעניין כתובת בנין דכרין, בה הוא דן בין היתר בדברי רב האי גאון, בן דורו הצעיר ממנו. כמו כן הובאו מדברי תורתו בכתבי רבי יהודה אלמדארי. יש המייחסים לו^[^{דרוש מקור]} גם את הדברים המובאים בשיטה מקובצת למסכת בבא קמא בשם רב דוסא גאון, אך ככל הנראה מדובר בחכם אחר בשם זה^[^{דרוש מקור]}.

רבי אברהם אבן דאוד מביא בספרו ספר הקבלה, כי שלח איגרת לרב חסדאי בן יצחק הנשיא ובה מונוגרפיה על קורות אביו הרס"ג, וייתכן שהכוונה לפהרסת הנזכרת, שבה פירט את חיבורי אביו ואת קורות חייו בקצרה.

מלבד תשובותיו, חיבר רב דוסא גם פירושים לתלמוד שלא הגיעו אלינו^[^{דרוש מקור]}, וכן ספרים בפילוסופיה שאבדו אף הם, בין חיבוריו היה אחד שדן בבעיית קדמות העולם, והוא נמנה ברשימת חיבורים שמסר הרמב"ם כעוסקים בנושא, לצד חיבוריהם של אביו רס"ג, רב שמואל בן חפני, אהרון בן סרדג'אדו, רב האיי גאון, ויונה אבן ג'נאח.^[6]

רב דוסא בן סעדיה

תולדותיו

מעמדו

חיבוריו וכתביו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

Wikiwand - on