רונה שוז

רונה שוז (באנגלית: Rhona Schuz) (נולדה ב-1958) היא פרופסור מן המניין למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. עבודתה מתמקדת במחקר של חטיפת ילדים בין-לאומית, זכויות ילדים ומשפט בינלאומי פרטי. ספרה The Hague Child Abduction Convention: A Critical Analysis (Hart Publishing, December 2013 הוכתר כ"ספר המוביל בעולם בתחום זה".^[1]

רונה שוז

אין תמונה חופשית
לידה	1958 (בת 67 בערך)
מדינה	הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	דיני משפחה, הדין הבין־לאומי, משפט בינלאומי פרטי, משפט השוואתי, חטיפת ילד
השכלה	בית הספר לכלכלה של לונדון אוניברסיטת קיימברידג'
תארים	דוקטור לפילוסופיה
אתר רשמי

ביוגרפיה

שוז נולדה וגדלה באנגליה. עלתה לארץ בשנת 1993. היא נשואה ואם לשבעה ילדים.

רונה שוז סיימה תואר ראשון במשפטים (first class) מאוניברסיטת קיימברידג' (1979) ותואר שני במשפטים (first class), אף הוא מאוניברסיטת קיימברידג' (1980). ב-1994 היא קבלה דוקטורט ב-London School of Economics באוניברסיטת לונדון.

במהלך לימודיה היא קיבלה פרסים ומלגות שונות מ-Newnham College ומאוניברסיטת קיימברידג' (1978-80), וכן מלגה ע"ש גולדה מאיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1990–1991).

מינויים אקדמיים

בשנים 1980–1982 כיהנה שוז כמרצה באוניברסיטת נוטינגהאם, אנגליה.

בשנים 1982–1993 היא לימדה משפטים ב-LSE, לונדון.

מאז 2001 שוז היא חברת סגל במרכז אקדמי שערי מדע ומשפט. בשנת 2014 היא קיבלה דרגת פרופסור-חבר. בשנת 2021 קיבלה דרגה פרופסור מן המיין. נוסף על כן היא מרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן (משנת 2001). בנובמבר 2014 היא כיהנה כמרצה אורחת בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וינה.

שוז היא עורכת-שותפה (יחד עם פרופ' איילת בלכר-פריגת) של כתב העת "משפחה במשפט" (משנת 2007), מנהלת-שותפה של המרכז לזכויות הילד והמשפחה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (משנת 2005), ויועצת לנשיא של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בעניין קידום נשים (מ-2014).

בשנת 2023, שוז קיבלה מענק מחקר אישי מהקרן הלאומית למדע (ISF) למחקר בנושא :The Operation of the Hague Child Abduction Convention in the Light of Later Social and Legal Developments: An Analysis of Cases Concerning Israel

פעולות מקצועיות נוספות

שוז כיהנה כחברה בוועדת שיפמן לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל (2006–2012).

בשנים 2011–2012 ובשנת 2017 ו-2023 היא יצגה את האגודה הבין-לאומית לדיני משפחה בפגישות השישית, השביעית והשמינית של הוועדה המיוחדת של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי לעניין חטיפת ילדים (Hague Conference on Private International Law's 6th Special Commission on the Child Abduction Convention of 1980 and the Child Protection Convention of 1996). בשנים 1990–1991 היא הייתה עמיתה אורחת בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.

בשנים 1985–1993 היא כיהנה כיועצת למועצה המשפטית באנגליה בעניין עילות לגירושין.

תחומי הוראה

שוז מלמדת קורסי מבוא וקורסים מתקדמים במשפט בינלאומי פרטי, היבטים בינלאומיים של דיני משפחה, דיני הורים וילדים, חטיפת ילדים בין-לאומית, קורס על הולדה, משפט ואתיקה . .

מחקר אקדמי

חטיפת ילדים בין-לאומית

מאז 1995 כתבה שוז בהרחבה על אמנת האג בדבר היבטים אזרחיים של חטיפת ילדים בין-לאומית ("אמנת האג בדבר חטיפת ילדים"). מאמרה מ-2001^[2] היה הראשון שהצביע על ההבדלים בין מדינות בפרשנות המושג "מקום מגורים רגיל" וצוטט על ידי בית הלורדים האנגלי ב-2005 ועל ידי בית המשפט הישראלי ב-2013.^[3] מאמר מאוחר יותר בחן את שיקולי המדיניות המנחים החלטות בעניין מקום מגורים רגיל וצוטט בין היתר על ידי בית המשפט העליון הבריטי ב-2013.^[4] מאמרה מ-2002 היה הראשון שניתח את חוסר העקביות בין אמנת האג בדבר חטיפת ילדים לבין האמנה בדבר זכויות הילד.^[5]המאמר צוטט בין היתר על ידי בית המשפט העליון הבריטי ב-2011 ועל ידי בית המשפט העליון ב-2006. מאמר באותו נושא בעברית מ-2004^[6] צוטט אף הוא פעמים רבות על ידי בית המשפט העליון בישראל.^[7] ב-2009 הוזמנה שוז על ידי השופט ת'ורפ (Thorpe) להציג את עבודתה בכנס בו השתתפו למעלה מ-50 שופטים מובילים בתחום דיני המשפחה מלמעלה מ-20 מדינות. היא אף התמנתה על ידי האגודה הבין-לאומית לדיני משפחה כנציגתה בפגישות השישית והשביעית (באוקטובר 2017) של הוועדה המיוחדת של ועידת האג למשפט בינלאומי פרטי בנושא היישום של אמנות האג מ-1980 ומ-1996. ספרה מ-2013 הוא מחקר מקיף של תופעת חטיפת ילדים בין-לאומית. הספר צוטט לא פעם על ידי בית המשפט העליון.^[8]

פרסומים נוספים מהשנים האחרונות כוללים:

The Hague Child Abduction Convention and Re-Relocation Disputes," INTERNATIONAL JOURNAL OF LAW, POLICY AND THE FAMILY Vol 35, 1(2021).

Habitual Residence: Review of Developments and Proposed Guidelines,” LAWS 12, 62 (2023).

זכויות ילדים

מאמריה של שוז עוסקים בענישה גופנית של ילדים, פונדקאות, אימוץ וקולו של הילד בהליכים הנוגעים אליו. מאמרה מ-2007 על זכותו של הילד לגידול על ידי הוריו הביולוגיים^[9] צוטט כמה פעמים בבית המשפט העליון.^[10] ב-2015 היא פרסמה מאמר בנושא הסכנה לשימוש בשיח זכויות ילדים בזירה הפוליטית והציגה טענות נגד הטענה (בהחלטה מ-2013 של הפרלמנט של מועצת אירופה) שמילת גברים מהווה פגיעה בזכויות הילד.^[11]

משפט בינלאומי פרטי

ב-1997 פרסמה שוז את הספר (A Modern Approach to the Incidental Question (Kluwer, 1997 המציע גישה דיפרנציאלית לבעיה המתודלוגית, המאפשרת להתחשב ביעדי מדיניות של מדינת הפורום. מאמרה מ-1986 בנוגע לדוקטרינת פורום בלתי-נאות^[12] נזכר בהסכמה בפסק הדין של בית הלורדים בפרשת The Spiliada.^[13] מאמריה בעברית על ברירת הדין בנזיקין^[14] צוטטו על ידי כמה מהשופטים בפסק דין סקלאר נ' יובינר.^[15]

מאמרים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות באנגלית: "Matrimonial Property" in Paul Beaumont, Anatol Dutta, Mary Keyes, Ralf Michaels and Symeon Symeonides (eds),GUIDE TO GLOBAL PRIVATE INTERNATIONAL LAW (Hart, 2022) 525.

."Choice of Law in Relation to Matrimonial Property in the Twenty First Century" JOURNAL OF PRIVATE INTERNATIONAL LAW Vol 15, 1 (2019). .

"Lessons from Choice of Law in Tort in Israel: The Rise and Fall of the "Contacts" Approach; the Fortuitousness Exception and Rejection of the Common Habitual Residence Exception," JOURNAL OF PRIVATE INTERNATIONAL LAW Vol. 11, 1(2015).

פרסומים עיקריים

ספרים

• A modern approach to the incidental question. Kluwer Law International. 1997. ISBN 978-90-411-0668-1.
• The Hague Child Abduction Convention: A Critical Analysis. A&C Black. 4 ביולי 2014. ISBN 978-1-78225-308-2. {{cite book}}: (עזרה)

מאמרים בעברית

• זכויות ילדים חטופים: האם חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א–1991, עולה בקנה אחד עם דוקטרינת זכויות הילד?, מחקרי משפט כ', תשס"ג–2003, עמ' 421–493
• על גישת "מירב הזיקות" במשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי, מאזני משפט ד, תשס"ה–2005 (ספר שאקי) עמ' 349–433
• כלל ברירת הדין חדש בנזיקין: הטוב והרע, מאזני משפט ה, תשס"ו–2006, עמ' 491–500
• זכות הילד לגדול אצל ההורים הביולוגיים: לקחים מפרשת "תינוק המריבה", משפחה במשפט א, תשס"ז–2007, עמ' 163–223
• 'זכות הילד להשתתפות' בין תאוריה לבין הלכה למעשה בבית המשפט לענייני משפחה, משפחה במשפט ב, תשס"ט–2008, עמ' 207–267

• , "בין 'מקום מושב' לבין 'מקום מגורים רגיל' : על שימוש בחוליות קישור אישיות בחקיקה ישראלית ופרשנותן," חוקים טז (2016) 61

• . "הבעייתיות בשימוש בכללי ברירת הדין ה'רגילים' בתביעות נזיקיות וחוזיות בין פלסטינים לבין ישראלים שמקורן ביהודה ושומרון" ב- משפט מסחרי ביהודה ושומרון (עורכים חגי וניצקי והראל ארנון) 107 (2020).

• זכות הילד לייצוג נפרד בהליכים העוסקים בחטיפה, הגירה ואימוץ" משפחה במשפט ט 72 (תשפ"ג – תשפ"ד, 2023-2024)

• "זכויות הוריות בעידן זכויות הילד" דין ודברים יח 83 (תשפ"ד)

• "הדין החל על עוולות חוצות גבולות: דין מצוי ודין רצוי" חוקים יח (2023)

מאמרי דעה בעיתונות

• 'על מזבח האינטרסים', מקור ראשון, 13 ביולי 2007
• הזכות הבסיסית של הילד, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007
• 'לשקול גם את טובת הילד', מקור ראשון (מוסף צדק) 15 במרץ 2013
• 'הפתרון באחידות המזונות', מקור ראשון (מוסף צדק), 2 באוגוסט 2013
• 'תעשיית הילדים', מקור ראשון (מוסף צדק) 14 בנובמבר 2014

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רונה שוז
• דף הבית של פרופסור רונה שוז, באתר המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
• רונה שוז, באתר ResearchGate
• רונה שוז, באתר SSRN
• הרצאה בנושא הסדרת פונדקאות חו"ל בכנס פריון ורבייה, דת ומדינה, במרכז האדמי שערי מדע ומשפט
• הרצאה בנושא סבאות במשפט, כנס המרכז לזכויות הילד והמשפחה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
• ד"ר רונה שוז, יחסי הגומלין בין זכויות הילד, טובת הילד וזכויות הורים, שערים למשפט, עמ' 69–71