ויטמין B2

ויטמין B₂ (ריבופלאבין) הוא ויטמין השייך לקבוצת הפלאבינים, המשתתף בתהליכים ביוכימיים בגוף, החיוני להפקת אנרגיה זמינה. הוויטמין חשוב לגדילה תקינה של שיער וציפורניים ולבריאותו של העור.

ריבופלאבין

כתיב כימי	C₁₇H₂₀N₄O₆
מסה מולרית	376.36 גרם/מול
מספר CAS	83-88-5
מסיסות	מסיס במים
טמפרטורת היתוך	280 °C 553.15 K

המבנה הכימי

הוויטמין התגלה על ידי וארבורג וכריסטיאן בשנת 1932 וכונה 'הפיגמנט הצהוב' (פלאבו=צהוב) בשמרים. הרכבו תואר על ידי קון וקרר ב-1935. החלק הפעיל של החומר שבודד מחלב נקרא בתחילה לאקטופלאבין ושמו שונה לריבופלאבין בשל קבוצת סוכר הריבוזה שבו.

בגלל צבעו החזק משתמשים בו בתור צבע מאכל (E101).

תפקוד

ריבופלאבין הוא חומר מסיס במים, מתפרק באור ובתמיסות בסיסיות ועמיד לחום. מהווה חלק מקומפלקס ויטמיני B. יוצר זריחה פלואורסצנטית בגווני צהוב-ירקרק בהמסתו במים, משקלו המולקולרי 376 דלטון. הוא מורכב מדימתיל-איזולוקסאצין ומריבוזה ומבנהו מכיל טבעת בנזן הקשורה לפטרין. הזרחן שבו נקשר ל-AMP ליצירת פלאבין-אדנין-דינוקלאוטיד FAD שהוא בעל תפקיד כקואנזים בתהליכי חמצון תוך תאיים. תרכובת פלאבין פחותה בכמותה היא ריבופלאבין פוספט הקרוי גם מונונוקלאוטיד פלאבין FMN הנוצר מריבופלאבין ו-ATP בעזרת האנזים ריבוקינאזה. פלאבין הוא מרכיב החשוב גם לפעילות האנזימים Succinate dehydrogenase ו-Monamine oxidase.

צריכה

ב-100 גרם שקדים 60% מההמלצה היומית

הצריכה היומית המומלצת של הוויטמין היא 1.5 מ"ג ליממה בגברים צעירים ו-1.1 מ"ג ליממה בנשים. ילוד זקוק ל-0.4 מ"ג ליממה. ספיגת הוויטמין במעי הדק היא באמצעות הובלה פעילה בתצורת ריבופלאבין חופשי או כזה הקשור לזרחן בעמדה 5. הוויטמין נאגר בעיקר בכבד ובשרירים. רוב הריבופלאבין שבגוף מחובר לאנזימים.

מקורות מהם ניתן להפיק את הוויטמין:

• מהחי - איברים פנימיים ככבד, לב, שרירים וכליות, ביצים, חלב ומוצרי חלב.
• מהצומח - ירקות עליים, נבטים, סובין קמח מלא, אורז, שמרי בירה ופטריות (למשל פטריות שנטרל).

חסר בוויטמין יראה כחלק ממקרי תת תזונה כלליים ובעיקר של חסר בחלבון, באלכוהוליסטים ובעת שימוש בתרופות כגון פנותיאזינים וגלולות למניעת הריון. עלייה בדרישת הגוף לריבופלאבין תיראה במטופלי דיאליזה. בישול יגרום לאיבוד חלק קטן מהריבופלאבין במזון, אך חשיפה ממושכת לאור תגרור איבוד כמות גדולה של הוויטמין.

השלכות חוסר בוויטמין

סימנים העשויים לרמוז על מחסור בוויטמין: כאבי גרון, אודם ובצקת בריריות הפה, יובש בשפתיים, סדקים בזויות הפה והאף – כיליוזיס ואנגולר סטומטיטיס, דלקות בדופן הקיבה, בפה ובלשון – גלוסיטיס, צריבה או גירוי בלחמית העין (קונגוקטיביטיס) ובקרנית (קרטיטיס). ודלקות בעיניים. בעור תראה דלקת עור קשקשית – סבוריאה דרמטיטיס. כמו כן תיראה אנמיה עקב ירידה בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם. בבעלי חיים תוארו בעת חסר ריבופלאבין גם פיגור בגדילה ושיתוק גפיים.

זיהוי החסר יעשה על פי הרקע התזונתי ומדידת רמת הפרשת ויטמין נמוכה בשתן. הטיפול יעשה על ידי מתן ריבופלאבין, 3–10 מ"ג ליממה תוך מדידת רמות ההפרשה בשתן עד לתיקון החסר, ומקובל לטפל בתוספת של כל ויטמיני קומפלקס B מתוך הנחה כי חסר קיים גם בהם.

שימוש ברפואה

בניתוח צילוב קולגן (אנ') למחלת הקרטוקונוס, מטפטפים טיפות של הוויטמין אל העין, תוך הקרנה של הקרנית באור אולטרא-סגול. שילוב זה מביא ליצירתם של רדיקלים חופשיים, המגדילים את מספרם של הקשרים הכימיים בין הסיבים שמרכיבים את הקרנית.^[1]

ראו גם

• פאול קארר - כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1937 (במשותף עם הכימאי הבריטי וולטר הוורת'), "על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והוויטמינים A ו-B₂".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויטמין B2 בוויקישיתוף

• ויטמין B2, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)