תת-תזונה

תת-תזונה הוא מונח כללי המתאר מצב בריאותי הנגרם כתוצאה מכך שהצריכה התזונתית אינה טובה ואינה מתאימה לצרכים התזונתיים של האדם. אדם עלול להיקלע לתת-תזונה בשל תפריט דל לאורך זמן, או בשל איכות ירודה של החומרים המזינים שהוא צורך, או משום שהמזון אינו מעוכל/נספג בגוף כתוצאה ממחלות מסוימות. כמו כן, תת-תזונה עלולה להיגרם מניצול לא תקין של חומרי מזון על ידי הגוף, או מאיבוד של חומרי מזון כתוצאה מהזעה מופרזת, דימום, שלשול או אי ספיקת כליות. תקופה ארוכה של תת-תזונה עלולה להוביל לרעב, מחלות וזיהומים.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תת-תזונה
Malnutrition

הסרט הכתום מסמל את המודעות לתת-תזונה
תחום	אנדוקרינולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/985140
MeSH	D044342
סיווגים
ICD-10	E46

מפת אזורי תת-תזונה בעולם

נכון ליולי 2022, ישנם כ-862 מיליון אנשים בעולם הסובלים מתת-תזונה^[1].

תפוצה ומגמות

באופן כללי, יש ירידה כמעט עקבית באחוז האנשים בעולם שנמצאים בתת תזונה במאות השנים האחרונות וכן במהלך המאה ה-20. לפי נתונים של ארגון המזון והחקלאות בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מתת-תזונה ברחבי העולם, אך הפערים בין אזורים נותרו משמעותיים. נכון לשנת 2023, כמעט אחד מתוך עשרה אנשים בעולם נמצא במצב של תת תזונה.^[2]

שיעור הרעב העולמי ירד מכ-12% מהאוכלוסייה בשנת 2000 לכ-8.3% ב-2017, אך חל שוב גידול קל ל-כ-9% ב-2020–2022. הדבר מהווה נסיגה לשיעור תת התזונה של 2009. ^[2] הסיבות לנסיגה כוללות את מגפת הקורונה, מלחמות ושינויי אקלים.

קיימים הבדלים ניכרים בין אזורים בעולם שונים בעולם:

• אפריקה שמדרום לסהרה: האזור עם השיעור הגבוה ביותר של תת-תזונה, עם יותר מ-20% מהאוכלוסייה הסובלת מתת תזונה בשנים האחרונות. מגמות הרעב באזור ירדו בשנים 2000-2012 עם ירידה מ26% ל-17%, לאחר כמה שנות סטגנטציה החלה רמת הרעב באזור לעלות החל משנת 2015, ובשנת 2023 הגיע לרמה של 23% - אחוז רעבים דומה לזה שהיה בשנת 2005.^[2] לפי מדד גורמים שתורמים לרעב באזור כוללים עלייה באוכלוסייה, סכסוכים מזוינים, בעיות גישה למים, חקלאות מסורתית ותשתיות חלשות.
• דרום אסיה : אזור הכולל מדינות עם אוכלוסיה גדולה כמו הודו, בנלגדש. עליות וירידות - עליה בשיעור הרעב בשנים 2000-2005 מ 16% ל-20%, ירידה חדה בשיעורי תת התזונה מרמה של 20% בשנת 2005 לרמה של 10% בשנת 2017, ומאז גם באזור זה חלה עליה מאז לרמה של 15% בשנת 2023. סה"כ על פני 20 שנה היו עליות וירידות באזורים שבין 10% ל-20%^[2]
• אסיה המזרחית (כולל סין): אחת ההצלחות הגדולות ביותר – ירידה מ-20% ל-6% . גם באזור זה אחוז הרעב ירד עד שנת 2017 ומאז נרשמה עליה קלה - מ 5.7% ל- 6.1% נכון ל-2023.^[2] השיפור נובע מהמהפכה החקלאית בסין, עיור מואץ, וצמיחה כלכלית מהירה.
• דרום אמריקה - ירידה משיעור של 10% בשנת 2000 לשיעור של 3.6% בשנת 2014. מאז יש עליה לרמה של 5%. ^[2]
• צפון אמריקה ואירופה: שיעורי תת תזונה של -2.5% תת-תזונה, ללא שינוי לאורך כ20 שנה מאז שנת 2000^[2].

לפי מדד הרעב העולמי נכון לשנת 2024, האזורים הרעבים בעולם מרוכזים בעיקר באפריקה מדרום לסהרה ובדרום אסיה (הודו, בנגלדש, פקיסטן ואפגניסטן). בחלק מהמדינות המצב גרוע במיוחד - כולל אפגניסטן (30%) צ'אד (35%), מדגסקר (39%),תימן (39%), סומליה (51%). הדבר מלווה לעיתים קרובות בשיעור גבוה יחסית של תמותה ילדים מתחת לגיל 5

גורמי סיכון לתת תזונה

תת-תזונה המונית נגרמת לרוב משילוב של גורמים חברתיים, כלכליים, פוליטיים וסביבתיים. אחד הגורמים המרכזיים הוא עוני קיצוני, אשר מונע ממשפחות רבות גישה למזון בכמות ובאיכות מספקת. במדינות שבהן שיעור גבוה של האוכלוסייה חי בעוני, קיימת שכיחות גבוהה יותר של תת-תזונה, במיוחד בקרב ילדים ונשים הרות. כיוון שתת-תזונה נגרמת כתוצאה ממחסור במזון הדרוש לבריאות האדם, היא אחת מן התופעות האופייניות לעוני קיצוני בעולם השלישי. תת-תזונה היא גורם נפוץ לבעיות בהתפתחות הקוגניטיבית אצל ילדים באזורי העולם בהם קיים רעב המוני^[3].

מלחמות ומלחמות אזרחים הן סיבה מרכזית נוספת, שכן הן משבשות את אספקת המזון, פוגעות בייצור החקלאי, ומובילות לעקירת אוכלוסיות רבות ממקום מושבן. פליטים ואוכלוסיות עקורות מאבדות את גישתן לאמצעי קיום בסיסיים, ולעיתים סובלות ממחסור כרוני במזון. דוגמאות לכך ניתן למצוא במלחמות האזרחים בסודאו, בתימן, בסוריה וברפובליקה המרכז-אפריקאית.

אסונות טבע – בצורת, שטפונות, רעידות אדמה או סופות – עלולים לגרום לפגיעה חמורה בזמינות המזון, בייחוד כאשר הם חוזרים בתדירות גבוהה וגורמים לפגיעה במערכות תשתית פגיעות. אסונות הטבע פוגעות בפרנסה של תושבי האזור, וגם מקשים על חלוקת מזון.

גורם נוסף לתת תזונה נרחבת הוא חוסר יציבות פוליטית וניהול כושל של מערכות המדינה. במדינות שבהן קיימת שחיתות, העדר תשתיות או ממשל שאינו מתפקד, אספקת המזון נפגעת גם ללא אסון טבע או מלחמה. במקרים אלה, אפילו מזון שמגיע כסיוע הומניטרי עלול שלא להגיע לאוכלוסיות הזקוקות לו ביותר.

אפליה חברתית והדרה של קבוצות אתניות, נשים, מיעוטים דתיים או קסטות נמוכות תורמות אף הן להעמקת תופעת תת-התזונה. כאשר גישה למקורות מזון, למים נקיים או לשירותי בריאות נשללת מקבוצות מסוימות, שיעור תת-התזונה בקרבן עולה.

שינויי האקלים ונזקים סבבתיים מהווים איום נוסף על ביטחון תזונתי. בעבר היו מספר חברות שעברו התמוטטות חקלאית והרס התרבות שלהן עקב שינוי אקלים או שינויים סביבתיים אחרים - כמו המלחת הקרקע, סחף קרקע, או ברוא יערות שגרמו לירידת הפריון החקלאי או הקטינו את מלאי האדמות החקלאיות ואדמות המרעה. דוגמאות לכך מופיעות בספר התמוטטות (ספר) מאת ג'ארד דיימונד וכוללות מספר איים באוקיינוס השקט, התיישבות הנורדים בגרינלנד, איי הפסחא, ערי המאיה, האנסאזי ועוד. שינוי אקלים כיום מאימות על הבטחון התזונתי בעיקר במדינות שתלויות בחקלאות מסורתית. עלייה בטמפרטורות, ירידה בכמות המשקעים, והתפרצות מזיקים עלולים להשפיע ישירות על יבולים חקלאיים.

מדינות שתלויות ביבוא מזון סובלות אף הן מעליית מחירים בשווקים הגלובליים, בייחוד כאשר מדובר במדינות עניות או כאשר יש משברים המשפיעים על מחירי המזון - במיוחד על 3 הדגנים החשובים - חיטה, אורז ותירס. מגיפות חקלאויות, התייקרות חומרי גלם כמו נפט, שינוי אקלים ובצורות, ספקולציות על מחירי מזון או משברים גאו-פוליטיים עלולים להעלות את מחירי המזון המיובא ובכך לגרום להפחת זרמי המזון למדינות. דוגמה לכך היא המלחמה באוקראינה שפגעה באספקת החיטה לעולם. דוגמה נוספת היתה התייקרות הנפט והבצורת בסין בשנת 2008 שגרמו להתייקרות כל התבואות בעולם.

בסופו של דבר, תת-תזונה המונית נובעת ממערכת של סיכונים חברתיים ומבניים, אשר משפיעים זה על זה. אוכלוסיות בסיכון גבוה כוללות ילדים צעירים, נשים הרות, פליטים, ואנשים החיים באזורים מרוחקים ללא גישה לשירותי יסוד. פתרון מערכתי לתופעה זו דורש שילוב של השקעה בתשתיות, שיפור ממשל, הקטנת אי-שוויון, והיערכות למשברים אקלימיים.

בנוסף לגורמים חברתיים אלה, קיימות תת-אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לתת תזונה:

• תינוקות וילדים קטנים- פגיעים במיוחד משום שהם זקוקים לכמות גדולה יותר של קלוריות כדי לגדול ולהתפתח. בנוסף ילדים יותר תלויים באחרים - הילדים עלולים להיות פגיעים יותר לתת תזונה במצב חברתי קשה כמו מלחמה, מגיפה או ניכור בתוך המדינה -כאשר חלק מהילדים הופכים יתומים או כאשר ההורים בשכבות הנמוכות עובדים קשה ומתקשים להאכיל את ילדיהם. מצב זה מחמיר במשפחות מרובות ילדים.
• מתבגרים שקצב גידולם מואץ; קליעה למצב תת-תזונה בגיל ההתבגרות עלולה להוביל לבעיות פוריות בעתיד.
• נשים הרות ומיניקות - בדומה לילדים, נשים הרות ומניקות צריכות יותר מזון. מצד שני בדומה לילדים הן מתקשות יותר לעבוד לכן הכנסתן נפגעת ועולה הסיכון לרעב שלהן ושל ילדיהן. תת תזונה של נשים במצבים אלה עלולה לגרום לבעיות התפתחות או מוות של העובר או התינוק.
• קשישים - אנשים זקנים צריכים פחות מזון מבני אדם צעירים יותר, אבל רובם אינם יכולים לעבוד ולכן פגיעים יותר לעוני ומחסור במזון. קשישים צריכים להוציא חלק גדול יותר מההכנסות והחסכונות שלהם על תרופות וכן על חימום או קירור הבתים, ועלולי להקלע לקושי בתשלום בין תרופות חשמל ומזון. אנשים מבוגרים עלולים לסבול מבדידות וכן מגילנות שעלולים להקשות עליהם לקבל סיוע כלכלי ותזונתי.
• חולי אנורקסיה נרבוזה או איידס
• אנשים הסובלים ממחלה כרונית במערכת העיכול כמו מחלת קרוהן
• אנשים הניזונים מדיאטות מגבילות במשך תקופה ארוכה- מדובר על דיאטות מגבילות במיוחד אשר גורמות לחוסר ויטמינים, מינרלים וחלבונים.

בדרך כלל מזונם של אנשים הסובלים מתת-תזונה אינו מכיל די קלוריות, או שחסרים בו מרכיבי חלבונים, ויטמינים, או מינרלים. התחלואה הנגרמת כתוצאה מתת-תזונה מכונה ברפואה בשם "מחלות חסר". צפדינה, מחלה אשר הפכה נדירה במאה ה-20, היא אחת הידועות במחלות החסר הנגרמת מתת-תזונה של ויטמין C. על פי מחקרים שנערכו החל משנות האלפיים מתברר שתופעת תת-תזונה נפוצה אף במדינות מפותחות ועשירות, כיוון שבמקרים רבים הגוף אינו מקבל את אבות המזון הנחוצים לו^[4].

על פי ד"וח בין-לאומי משנת 2017 שבדק את המצב התזונתי ב-129 מדינות, נמצא שאנשים ב-44% מהמדינות חווים בעת ובעונה אחת בעיות השמנה ותזונה בלתי מספקת.

צורות שונות של תת-תזונה

הצורות הנפוצות של תת-תזונה הן חסר איזון בצריכת אנרגיה וחלבונים (אנגלית: protein-energy malnutrition, ראשי תיבות PEM) ותת-תזונה של מינרלים וויטמינים העלולה לגרום למחלות חסר ולהפריע לתפקודו התקין של הגוף.

כאשר החסר העיקרי הוא של חלבון, נקרא המצב קוושיורקור. לעומת זאת כאשר החסר התזונתי העיקרי הוא של אנרגיה, נקרא המצב מרזמוס (marasmus). קוושיורקור נפוץ במדינות עניות בהן עיקר המזון המסופק לילדים מורכב בעיקר מפחמימות ודל בחלבונים, כגון:אורז, תירס, בטטה. המאפיין העיקרי של התופעה הוא בצקות ובטן תפוחה, כשל התפתחותי ובעיות שונות בעור. במרזמוס לעומת זאת, יש ירידה גדולה במסת השומן והשריר, מראה "זקן", אפתיה, וטמפרטורה נמוכה מן התקין.

תזונה ענייה בברזל, יוד וויטמין A נפוצה מאוד ומהווה בעיה בולטת בבריאות הציבור.

נזקים בריאותיים עקב תת-תזונה

תת-תזונה עלולה לגרום לשורה ארוכה של בעיות בריאותיות, ביניהן: מוות ובמיוחד תמותת ילדים, הפרעה בצמיחת הגוף, הפרעה בהתפתחות האינטליגנציה ויכולות קוגניטיביות, חולשה, דיכוי התפתחות רקמת השריר וכוח השריר, התפתחות בצקות ופגיעה בבריאות הכללית של האדם. ביטוי גופני נוסף, אך נדיר, של תת-תזונה הוא נקודות שחורות המופיעות על העור.

רעב עלול אף להשפיע על מצבו הנפשי של האדם ולגרום לנטייה מופחתת למנהיגות ולאסרטיביות, ירידה ביכולת החשיבה וקבלת החלטות, חוסר מרץ ונטייה למצבי רוח, חוסר מוטיבציה וחוסר ריכוז. לעיתים המונח משמש גם כתיאור כללי לתת-תזונה.

לפי Global Burden of Disease (אנ') מילוני ילדים מתים בשנה מתת תזונה, בעיקר במדינות עניות, כאשר הדבר נובע מכמה תופעות- משקל נמוך בלידה, תת-משקל, Wasting (אנ') (אובדן של רקמות שומן ושריר), Stunting (אנ') (עיכוב בגדילה, קומה נמוכה), וכן במידה פחותה - חסור בחלב-אם, מחסור בויטמין A ומחסור באבץ. נכון לשנת 2021 מעל 2.8 מיליון ילדים מתחת לגיל 5, מתו מתת תזונה - כ-1.5 מיליון ילדים מתו עקב משקל נמוך בלידה, 509 אלף מתו עקב משקל נמוך בלידה, 370 אלף מתו עקב Wasting, כמו כן מתו 101 אלף עקב חוסר בהזנה מחלב אם, 17 אלף עקב מחסור בויטמין A ו 1,600 עקב מחסור באבץ. ^[5]

במהלך שלושת העשורים האחרונים חלה ירידה חדה בתמותת ילדים כתוצאה מתת־תזונה — ירידה של מאות אחוזים. בשנת 1990, מתו מדי שנה כ־9.4 מיליון ילדים מתת־תזונה: כ־2.7 מיליון עקב משקל לידה נמוך, 2.3 מיליון מתת־משקל, 2 מיליון מ־Wasting וכ־1.6 מיליון מ־Stunting.^[5]

דרכי טיפול

החזרה לתזונה תקינה היא תהליך איטי, שאורכו תלוי במשך הזמן של אי-האכילה ובדרגת הפגיעה בגוף כתוצאה מהיעדר המזון. במהלך ההרעבה מתרחשים תהליכי הסתגלות של הגוף למצב החסר ולכן כאשר ההזנה מתחדשת מערכות הגוף לא יכולות להתמודד בבת אחת עם כמויות רגילות של מזון. השם הכללי להפרעות העלולות לנבוע מכך הוא תסמונת חידוש הזנה ותסמיניה הם: יתר לחץ דם, בצקות, אי ספיקת לב, סיבוכים נוירולוגיים ואף מוות.

לכן יש להתחיל את ההזנה בכמויות קטנות. לאלה שמתקשים באכילה מומלץ בתור התחלה להסתפק בנוזלים כגון מרק. לאחר כמה ימים אפשר לעבור למזון מוצק. כמו כן, יש לספק לחולים אלה תיאמין, הדרוש לגוף במצב של חידוש הזנה בגלל מעורבותו בפעילות אנזימים בתא. יש לעקוב אחר רמות האלקטרוליטים בדם כדי לוודא שאין הפרעות במאזן האלקטרוליטים בגוף. בעיקר אחרי זרחן, נתרן, אשלגן ומגנזיום. בעיות במאזן אלקטרוליטים אלה עלולות לגרום לתסמינים שהוזכרו. רק לאחר שהגוף הסתגל שוב לחידוש ההזנה יש להעלות את כמויות המזון בהדרגה.

ראו גם

• מדד הרעב העולמי
• רעב המוני
• עוני
• אי-שוויון כלכלי
• מעגל העוני
• כלכלת פיתוח
• המהפכה הירוקה
• אמרטיה סן
• רעב בהודו
• תזונת ילדים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה

לקריאה נוספת

• מחברות מחקר לחידוש התאוריה הביקורתית בישראל, מכונת הרעב, הוצאת דרור לנפש

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תת-תזונה בוויקישיתוף

• תת-תזונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "תת תזונה", באתר ויקירפואה