שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

רמה (שבט אפרים)

יישוב מקראי, ועיר מרכזית, בחלק מהתקופה הישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

רמה באפרים, או רמה בהר אפרים, הייתה יישוב מקראי, ועיר מרכזית, בחלק מהתקופה הישראלית. מוזכרת בתנ"ך בספר שופטים[1] ובספר נחמיה.[2]

החוקר ד"ר יואל אליצור מעלה השערה במחקריו, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל ואליה התכוון הפסוק:

וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה.

אליצור טוען כי "מלמדים הכתובים בפירוש על קיומה של עיר בשם "הרמה" בהר אפרים מחוץ לארץ בנימין.[3]

וכן, טוען אליצור כי רמה באפרים היא הרמתיים צופים שבארץ צוף.[4] השם צוף ניתן לאזור רמה באפרים על שם צוף, מאבותיו של אלקנה.[5]

Remove ads

מגמות בזיהויה

בספרות הנוסעים והחוקרים מאז העת העתיקה, הוזכרו כ-12 זיהויים שונים למקומה של הרמה בהר אפרים, בהם צובה, רנתיס, רמלה, רמאללה, א-רמה וא-ראם.[6] אולם אליצור שיער את זיהויה של רמה באפרים באזור ”בלב הר אפרים, כ-3 ק"מ דרומית לנווה צוף של היום, מצוי כפר קטן על ראש הר ומעל שורת מעיינות; שם הכפר בֵּית אִלו (הדגשה במקור) (נ"צ 161153). האזור שבו שוכן הכפר היה מיושב בצפיפות בתקופה הישראלית.”[7] השם בית אלו לפי צורתו, הוא בלי ספק עברי קדום ואינו ערבי. הוא נשתמר בצורה מושלמת אשר אינה מותירה מקום לספקות - השם הזה אינו אלא "בית אל".[8] אליצור מזהה את בית אל בהר אפרים בבית אלו, ומפרש כך את הפסוק:

וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט.

פרשנותו זו של אליצור, שונה מהפרשנות המקובלת, הקושרת בין היישוב ביתאל בהר אפרים לבין ביתאל-לוז שבגבול נחלות השבטים בנימין ואפרים, ומזהה אותו כיום באתר הכפר הערבי ביתין; וכן בשונה מהפרשנות המקובלת הקושרת את רמה של שמואל ברמה בנחלת בנימין, ומזהה אותה כיום באתר הכפר הערבי א-ראם. אליצור העיר, כי אין להתפלא על מספר יישובי רמה או שלושה יישובים בשם בית אל או ביתאל בארץ ישראל, בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חגי עמיצור, "בין הרמה ובין בית-אל בהר-אפרים" : לשאלת זהות השם דבורה-ברניקי בתקופת המשנה והתלמוד, שומרון ובנימין, קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, ג, תשנ"ג, עמ' 181–186
  • יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, בתוך: זאב ארליך (עורך), "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 101–116
  • יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads