שדה קרב

שדה קרב, במשמעותו המקורית – שטח קרקעי שבו צבאות נפגשים ונלחמים זה בזה, ובהשאלה – שטח זרוע הרס, פצועים והרוגים. במשמעותו המורחבת – זירה שבה נערכים קרבות עיוניים, וירטואליים או ממשיים. למשל, מדור הדעות בעיתון, יכול להוות 'שדה קרב' בין שתי אסכולות פילוסופיות. ממונח זה נגזרים מונחי משנה כמו "שדה קרב עתידי" כשהכוונה למערכות נשק ומידע, שנמצאות בשלבי מחקר, תכנון ופיתוח וייתכן ותשמשנה במלחמות חזויות.

שדה הקרב בווטרלו, יוני 1815, האמן – William Sadler II

גופות לוחמים שרועות בשדה הקרב בגטיסברג, מלחמת האזרחים האמריקנית

ערך זה עוסק במונח צבאי. אם התכוונתם לסדרת משחקי וידאו, ראו Battlefield.

חשיבותו של שדה הקרב כגורם במערכה הצבאית

הוגי דעות צבאיים רבים הקדישו תשומת לב לגורמים הפיזיים והטקטיים המאפיינים את מהותו, מיקומו ותכונותיו של שטח היכול להיות שדה קרב במערכה הצפויה:

תורתו של סון צ'ון וו

לפי תורתו של סון צ'ון וו^[1] קיימים 6 סוגים של תנאי שטח :

1. קרקע נגישה;

   קרקע ששני הצדדים יכולים לחצותה בחופשיות נקראת נגישה. ביחס לקרקע מסוג זה, תפוס לפני האויב את הנקודות המוגבהות ושטופות השמש, ושמור בזהירות על קווי האספקה שלך. כך תהיה מסוגל להילחם כשיש לך יתרון.

2. קרקע בעייתית;

   קרקע שאפשר לנטוש, אך קשה לתופסה מחדש, נקראת קרקע בעייתית. בעמדה מסוג זה, אם האויב לא מוכן, אתה יכול להסתער קדימה ולהביסו. אך אם האויב מוכן לבואך ואינך מצליח להביסו ולכן החזרה על עקבותיך נעשית בלתי אפשרית, יגיע לאחר מכן אסון.

3. אדמת מריבה;

   כאשר העמדה היא כזאת ששום צד לא יפיק תועלת מביצוע המהלך הראשון, נקראת אדמת מריבה. בעמדה מסוג זה, אף על פי שהאויב יכול להניח לנו פתיון מושך, יהיה זה מומלץ שלא לנוע קדימה אלא לסגת, ובכך לפתות את האויב לנוע; לאחר מכן, כאשר חלק מהצבא שלו מתגלה, ביכולתנו להנחית את ההתקפה שלנו בעמדת יתרון.

4. מעברים צרים;

   בנוגע למעברים צרים – אם ביכולתך לתפוס אותם ראשון, הצב בהם שמירה מלאה והמתן לבוא האויב. והיה והאויב מקדים אותך בתפיסת מעבר, אל תלך בעקבותיו אם מוצבת שמירה מלאה, אלא אם השמירה חלשה.

5. גבהים תלולים;

   בנוגע לגבהים תלולים, אם אתה מקדים את יריבך, עליך לתפוס את הנקודות המוגבהות ושטופות השמש, ואז לחכות לבואו. אם האויב תפס נקודות אלו לפניך, אל תלך בעקבותיו, אלא בצע נסיגה ונסה לגרום לו להסתלק.

6. עמדות רחוקות מאוד מהאויב;

   אם אתה ממוקם במרחק רב מהאויב, וכוחם של שני הצבאות זהה, לא קל לפתוח בקרב, והלחימה תפעל לרעתך.

שדה הקרב באוסטרליץ, דצמבר 1805, האמן – Louis-François Lejeune

תורתו של ז'ומיני

על פי ז'ומיני^[2]

1. בעקבות חישוב אסטרטגי להעביר בהדרגה את עיקר הכוחות הלוחמים אל נקודות ההכרעה שבשדה הקרב; להטיל כוח רב ככל האפשר אל הקווים האופרטיביים של האויב – מבלי לסכן את כוחותינו.
2. לתמרן כך, שחלק עיקרי של גיסותינו יופעל רק מול חלקים קטנים של כוח האויב.
3. בדומה לכך לכוון, על ידי תמרון טקטי באחד מימי הקרב את חלקם העיקרי של כוחותינו אל נקודת ההכרעה שבשדה הקרב, או אל מול אותו קטע שבמערך האויב, שיש להכריעו בהתאם לתוכנית.
4. לנהל את פעולותינו כך, שריכוזי כוחות אלה לא רק יימצאו בנקודות ההכרעה שבשדה הקרב, אלא יופעלו במרץ ובמתואם, כדי שהשפעתם תהיה בו-זמנית.

תורתו של קלאוזביץ

שדה הקרב בשילה – מלחמת האזרחים האמריקנית, אפריל 1862

על פי קלאוזביץ^[3] כשם שמרכז-הכובד נמצא תמיד במקום שבו מרוכזת המסה הרבה ביותר, כשם שכל מכה נגד מרכז הכובד יעילה יותר, וכשם שהמכה החזקה ביותר מושגת באמצעות מרכז הכובד של הכוח – כך גם מצב במלחמה. סבורים אנחנו ששדה הקרב – ככל שיהא גדול או קטן, ומה שלא יהיה גודלם של הכוחות הלוחמים – מהווה יחידה, המתבססת על מרכז כובד אחד, במרכז-כובד זה אמורה ליפול ההכרעה. על כן, אחת מתכונותיו החשובות של מצביא מוכשר הוא לגלות מרכז-כובד כזה. במילים אחרות – לחשוף את מהותו ומיקומו של שדה הקרב האמיתי. אלכסנדר הגדול, גוסטב אדולף, קרל ה-12, פרידריך הגדול – לכל אלה היה מרכז כובד בצבאם; אילו נפגע צבאם, היו נכשלים במילוי תפקידם. במדינות מעורערות נמצא מרכז-הכובד בעיר-הבירה; במדינות קטנות הנשענות על בעלות-ברית הריהו בצבאה של בעלת-הברית; במדינות הקשורות ביניהן בבריתות, מרכז-הכובד הוא בעניין המשותף; אצל עמים שקמו ואחזו בנשק – באישיותו של המנהיג ובדעת-הקהל. אל כל אלה יש לכוון את המכה המכרעת.

תורתו של דה-סאקס

על פי מוריס דה סאקס^[4]

• לחימה בהרים: מי שאומר לנהל מלחמה באזור הררי, חייב להיות מחונן בתחכום מובהק. לעולם אל תעברו בגיאיות או תנועו במעברים צרים, אלא אם כן השתלטתם קודם על הרמות שמסביב. כך לא תתקלו במארבים והמעבר יהיה בטוח. במקרה שהמעברים והרמות תפוסים בידי כוח עוין, כדאי להעמיד פנים כאילו הנכם מתכוונים לפרוץ בכוח, על-מנת לעורר את תשומת-לבו של האויב ולבלבלו – ובעת ובעונה אחת לתור אחרי דרך מעבר במקום אחר.
• לחימה בשטח משובש: הואיל ובשטח משובש האויב מוטרד ביותר, אין כמעט לפחד מפניו. הצד הנמרץ יותר, ידו תהיה על העליונה. דבר אחד יש להחשיב במיוחד: שמירה על עורף חופשי, כדי לאפשר שיגור פלגות או נסיגה בשעת הצורך. בשטח משובש נודעת חשיבות ממדרגה ראשונה לכישרון המפקד, כיצד והיכן להציב את הארטילריה מאחר ששם אין האויב מעז לצאת מתחום מוצביו. אם האויב נוטש את מוצביו, משתבשת נסיגתו לעיתים, ואז אפשר בנקל להשמידו.
• כיתור וחציית ערוצים: טעות לחשוב, כי קל למנוע אויב מלחצות נהרות (או תעלות). אם הוא זומם להתקיפכם תוך התקדמות, יכול הוא לבצע משימה זאת ביתר קלות מאשר אם הוא נסוג מפניכם. במקרה הראשון הוא מתייצב נגדכם חזיתית ומחפה על עצמו על ידי התפרסות טובה וסיוע ארטילרי חזק. במקרה השני הוא חושף את עורפו, שלא תמיד קל להסיגו, בפרט אם הובא תחת לחץ.

שדה קרב ימי בגיברלטר – 1607, האמן – Hendrick Cornelisz Vroom

תורתו של מקיאוולי

על פי מקיאוולי^[5] אל לו לנסיך להסיח דעתו מתרגול זה באמנות המלחמה, ובימי שלום עליו לעסוק בו יותר מאשר בימי מלחמה... חייב הוא לעסוק כל העת במסעות ציד, בהם ירגיל את גופו לקשיים; אגב כך ילמד את טבע השטחים, ידע איך מתנשאים ההרים, איך נפתחים העמקים, איך משתרעים המישורים, גם יבין את טיבם של הנהרות ושל הביצות; ידיעה זו מועילה בשתי דרכים: ראשית, אדם לומד להכיר את ארצו, והוא יוכל להבין יותר את שיטות ההגנה עליה... הנסיך החסר בקיאות זו, חסר את עיקר תכונותיו של מצביא, כי בקיאות זו מלמדת כיצד לאתר את האויב, לחנות עם אנשי צבא, לנהוג ולהוביל את החילות, לקבוע סדר-יום, לתכנן את הקרבות ולצור על ערים כשכל היתרונות לצידך.

ראו גם

שדה הקרב המשולב

לקריאה נוספת

• איבר מואנויל, הלוחמה הימית היום ומחר, תרגום: שמחה בינות, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1994
• יהודה ואלך, תורות צבאיות: התפתחותן במאות ה-19 וה-20, תרגום: אליקים ואלך, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1977
• יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990
• מוריס דה סאקס, עיונים באמנות המלחמה, תרגום:אליקים ואלך, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980
• סון צ'ון וו, אמנות המלחמה, תרגום: רעות ידן, כפר מונש: עופרים הוצאה לאור, 2005
• ניקולו מאקיאוולי, הנסיך , תרגום: גיאו שילוני, תל אביב: זמורה, ביתן - הוצאה לאור, 1988.
• ישראל טל, ביטחון לאומי: מעטים מול רבים, תל אביב: דביר, 1996.
• אברהם רותם, בדק בית בטירה, תל אביב: צה"ל, הוצאת "מערכות", 2007.
• סא"ל (מיל') גדעון שרב, "פירמידה הפוכה", הוצאת מערכות, גיליון 478

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שדה קרב

• מאיר פינקל, ‏השאיפה לוודאות בשדה הקרב והסכנה הטמונה בה, מערכות 403, דצמבר 2005
• דני רובינשטיין, התקשורת היא שדה הקרב, באתר העין השביעית, 4 באוקטובר 2009
• רועי צזנה, שדה הקרב העתידי – בחלל
• שדה-קרב של רעיונות