שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שון בייקר
במאי קולנוע אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שון בייקר (באנגלית: Sean Baker; נולד ב-26 בפברואר 1971) הוא במאי קולנוע, צלם קולנוע, מפיק, תסריטאי ועורך סרטים אמריקאי. בשנת 2024 הוא זכה בפרס דקל הזהב, פרס גילדת הבמאים של אמריקה וארבעה פרסי אוסקר כולל פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר עבור סרטו אנורה.
_(cropped).jpg)
Remove ads
ראשית חייו
בייקר נולד וגדל בסאמיט, ניו ג'רזי לאם מורה ולאב עורך דין. הוא הפך להיות אובססיבי לסרטים תוצרת בית בגיל צעיר כשאמו לקחה אותו לצפות בסדרת סרטי האימה מפלצות יוניברסל שהוקרנו בספרייה מקומית.[1] אמו הייתה מורה ואביו היה עורך פטנטים.[2] יש לו אחות מוזיקאית מזרם המוזיקה סינת'פופ ומעצבת הפקה שתרמה לסרטיו עם יכולותיה.[3][4] הוא סיים את לימודי התיכון בשנת 1989 וקיבל תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת ניו יורק.[5][6] לבייקר שורשים יהודיים מליטא[7].
Remove ads
קריירה
סכם
פרספקטיבה
סרטו העלילתי הראשון של בייקר היה "ארבע אותיות מילים" (2000), סרט אודות השקפותיהם, הגישות והשפה של גברים צעירים בפרברי אמריקה.[8]
בשנת 2002 יצא הסיטקום "גרג הארנב" שהיה אחד מיוצריה, בכיכובם של סת' גרין ו-יוג'ין לוי. בשנת 2010 יצא לסדרה ספין-אוף בשם "וורן הקוף" ששודר ב-MTV ובוטל לאחר עונה אחת.[9]
לאחר מכן המשיך בייקר והכין את "טייק אאוט" (2004) שאותו כתב, ביים, ערך והפיק יחד עם שי-צ'ינג טסו.[10] הסרט עוקב אחר מהגר סיני שחייב להחזיר חוב כבד תוך יממה.[11] הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים סלמדאנס.[11]
סרטו העלילתי השלישי של בייקר, "הנסיך מברודוויי" (2008) הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בלוס אנג'לס.[12] הסרט עוקב אחר מהגר מגאנה שמוכר סחורה במנהטן ומגלה שיש לו בן.[13] בייקר מימן בעצמו את ההפצה והפרסום של הסרט.[14]
הסרט הרביעי של בייקר, "כוכבנית" (2012), חוקר את החברות הבלתי סבירה בין נערה בת 21 ובין קשישה בת ה-85, שתי נשים שחייהן מצטלבים בעמק סן פרננדו בקליפורניה. הסרט הוצג בבכורה עולמית ב־SXSW ב-11 במרץ 2012.[15]
הסרט החמישי של בייקר, "מנדרינות" (2015), עוקב אחר עובדת מין טרנסג'נדרית שמגלה שהחבר והסרסור שלה בוגד בה. הסרט צולם באמצעות שלושה סמארטפונים של אייפון 5S וזכה לשבחים על טכניקות הקולנוע פורצות הדרך שלו.[16] הקרנת הבכורה עולמית של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים סאנדנס ב-23 בינואר 2015.[17] הסרט קיבל ביקורות חיוביות ביותר, וכרגע הוא מחזיק בדירוג של 96% ב־Rotten Tomatoes.[18]
הסרט השישי של בייקר, "פרויקט פלורידה" (2017) הוקרן בבכורה במסגרת "השבועיים של הבמאים" של פסטיבל הקולנוע בקאן,[19] נרכש על ידי חברת ההפצה A24 ויצא לאקרנים בארצות הברית ב-6 באוקטובר 2017. בסרט משחק וילם דפו מנהל מלון דרכים באורלנדו, במרחק זעום מ"הממלכה הקסומה" של דיסניוורלד. העלילה עוקבת אחר ילדה בת 6 המתגוררת במלון הדרכים עם אמה כשהן מנסות להתרחק מצרות ולהסתדר. הסרט זכה לשבחים רבים ונבחר לאחד מעשרת הסרטים המובילים של השנה בה יצא.[20][21] דפו זכה על תפקידו בסרט במועמדות לשחקן המשנה הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר, גלובוס הזהב ופרסי הבאפט"א.[22][23][24][25]
בסרטו העלילתי השביעי של בייקר, "טיל אדום" (2021), מככב סיימון רקס בתפקיד מייקי, שחקן פורנו שהקריירה שלו הסתיימה וחוזר לעיר הולדתו בטקסס.[26] הצילומים של הסרט התרחשו בחשאי בעת מגפת הקורונה. הסרט הוקרן בתחרות הראשית של פסטיבל הקולנוע בקאן וזכה לתשואות סוערות.[26][27] הסרט נרכש על ידי חברת ההפצה A24 ויצא לאקרנים בארצות הברית ב-10 בדצמבר 2021.[28]
Remove ads
פרסים ומועמדויות
בייקר קיבל מספר פרסי מבקרי קולנוע, את פרס ״קולנוען על הקצה״ (Filmmaker on the Edge) ומועמדות לשישה פרסי אינדפנדנט ספיריט. הוא אף זכה באחד בשנת 2012.
סרטו של בייקר "אנורה" שהופק בתקציב של שישה מיליון דולר, זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן[29], ובחמישה פרסי אוסקר לשנת 2024 - 4 פרסים לבייקר עצמו (לראשונה בתולדות פרסי האוסקר), ופרס לשחקנית הטובה ביותר מייקי מדיסון[30].
סגנון
בייקר ידוע בעיקר בזכות סרטיו העצמאיים ויצר מוניטין של עיסוק בשוליים הנשכחים והתוססים של החברה המתקשים למצוא את מקומם בקפיטליזם האמריקאי.[31] הוא מציג תת-תרבויות ומנודים שונים בחברה כמו גם מהגרים, מסתננים ואף עובדי מין אותם הוא מציג בתרחישים אנושיים וחומלים.[32] הוא טוען שקיבל השראה ישירה מסרטי ניצול אבל סרטיו עוררו לא פעם ויכוחים על מוסר מיני.[33]
פילמוגרפיה
סרטים באורך מלא
טלוויזיה
Remove ads
פרסים ומועמדויות
Remove ads
קישורים חיצוניים
שון בייקר, ברשת החברתית פייסבוק
שון בייקר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שון בייקר, ברשת החברתית אינסטגרם
שון בייקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שון בייקר, באתר AllMovie (באנגלית)
שון בייקר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמיר קמינר, "העובדים והעובדות בתעשיית המין יחליטו ממה הם רוצים להתפרנס, זה הגוף שלהם", באתר ynet, 9 בדצמבר 2024
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads