שלום שטרייט

שלום שטרייט

שלום שטרייט
לידה	5 ביוני 1888 טלומאץ', אוקראינה
פטירה	23 ביוני 1946 (בגיל 58) פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות סגולה
מדינה	האימפריה העות'מאנית
שפות היצירה	עברית
ילדים	אסתר שטרייט-וורצל, שמואל יריב
מספר ילדים	2

חייו

סכם

פרספקטיבה

שטרייט נולד בשנת 1888 בעיר טלומאץ' שבגליציה המזרחית, בן ליעקב שטרייט ולצביה לבית הבר ואחיו הצעיר של ישעיהו שטרייט.^[1]

למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן נבחן בבחינות בגרות אקסטרניות.

בשנת 1908 עלה לארץ ישראל וכאן עבד בחקלאות. הוא היה ממייסדי עין-חי, שנקרא אחר כך כפר מל"ל. בנה את ביתו בפתח תקווה, שם כונן עם אחיו משק חקלאי. ביתו היה בית מכניס אורחים, חם ופתוח לכל סופרי העלייה השנייה וכן לבני משפחה שהיגרו לארץ ישראל.

ייסד יחד עם ברוך גורדון^[2] את תיכון אחד העם, בית הספר התיכוני הראשון בפתח תקווה, ושימש גם כמנהלו. הוא עודד סופרים ומשוררים צעירים שבקשו ממנו ביקורת על יצירתם.

את פעולתו הספרותית החל בנעוריו בשבועון העברי "המצפה". פרסם מסות ודברי ביקורת בעיתוני התקופה – "גליונות", "מאזנים", "דבר".

היה ממעריציו של יוסף חיים ברנר ואף תמך בו כלכלית, ומקורב אל ר' בנימין, יעקב רבינוביץ ואשר ברש. שימש כחבר ועד אגודת הסופרים, וכחבר ועדות שופטים לפרסים ספרותיים שונים.

בשנת תרפ"ט נשא לאשה את שרלוטה (לוטה) לבית גולדשלגר, והיה אב לשניים: אסתר שטרייט-וורצל (1932–2013), סופרת, ושמואל יריב (נולד ב-1934), פרופסור לכימיה ומשורר.

על שמו ועל שם אחיו ישעיהו שטרייט (פעיל "צעירי ציון") נקרא רחוב האחים שטרייט בפתח תקווה.

כתב עליו דב קמחי: "המסות שלו אינן אלא תמצית של קריאה נאמנת ומסורה והתעמקות בחזונו של המבוקר על מנת ליתן חזונו של עצמו, והלא היא המדרגה הגבוהה של ביקורת כנכס ספרותי"^[3].

Remove ads

שלום שטרייט

חייו

כתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on