שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שלמה גינוסר
מחנך ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שלמה גינוסר-גינסברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה – 31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי. היה מחברי הוועדה המקימה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והמנכ"ל הראשון של האוניברסיטה. בנו של אחד העם.
Remove ads
ביוגרפיה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
נולד באודסה לסופר אשר גינצברג ("אחד העם") ולרבקה לבית שניאורסון. למד בגימנסיה מקומית ובישיבתו של חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"). למד פילוסופיה באוניברסיטת פריז (סורבון): בשנת 1910 קיבל בה תואר Licence ès lettres וב-1913 Diplome d’études supérieures.
ב-1917 נישא לרוזה, משפטנית ופעילת ציבור (בתו של מרדכי בן הלל הכהן). במשך מספר שנים התגוררו השניים בלונדון והוא היה פעיל בהסתדרות הציונית המקומית. בשנת 1922 עלה עִמה לארץ ישראל והתמנה כמפקח על בתי הספר העבריים מטעם ממשלת המנדט. היה שותף להכנות שקדמו להקמת האוניברסיטה העברית וכיהן כחבר בוועדה המקימה. בין השנים 1937-1935 שימש כמנכ"ל האוניברסיטה הראשון.
ביוני 1949 מונה לציר ישראל הראשון באיטליה[1], והגיש כתב האמנה לנשיא איטליה לואיג'י אינאודי ב-14 ביולי[2][3]. החזיק בתפקיד עד אוגוסט 1951.
במשך עשרות שנים השתתף בקביעות בכתיבה פובליציסטית ברבים מעיתוני התקופה, ובהם "השילוח" (שאותו ערך אביו עד שנת 1902), "הארץ" ו"פלשתיין פוסט".
Remove ads
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "שלמה גינוסר (גינצברג)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2226
- שלמה גינוסר: הלכתי בדרך שלי, דבר, 7 במאי 1965
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads