שמואל אברהם הרמתי

נולד בשנת 1885 (ה'תרמ"ה) באוטאץ' שבאזור בסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום במולדובה) למשפחה מסורתית וציונית. אביו ישראל היה סוחר תבואה. הוא למד לימודים תורניים וגם ספרות עברית. בגיל 17 עבר לברסלאו, שם למד חקלאות (כהכנה לעלייה לארץ ישראל), והוסמך כאגרונום. שירת בתפקיד תומך לחימה בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1919^[1] עלה לארץ ישראל עם רעייתו דבורה (לבית ברשטיין) דרך נמלי קושטא וביירות, והתגורר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בארץ היה פעיל בתכנון ההתיישבות מטעם ועד הצירים ובמסגרת "המועצה לעיקרי ההתיישבות"^[2]. סייר במושבות וביישובים החקלאיים וכתב דו"חות מקצועיים על החקלאות בהם. כמו כן פרסם מאמרים בעיתונות העברית. היה מראשוני השופטים בבית משפט השלום העברי בירושלים.

רציחתו

ערך מורחב – מאורעות תר"פ

ב-4 באפריל 1920, ביומן השני של מאורעות תר"פ בירושלים, נתקל הרמתי בפורעים ערבים שתקפו יהודי ברחוב דוד סמוך לשער יפו^[3]. הוא נחלץ לעזרתו, ונפגע בעצמו על ידי הפורעים. כוח משטרה בריטי ששהה בסמיכות נמנע מלהושיט לו עזרה ואף עיכב את כוחות ההצלה היהודים שביקשו לטפל בפצועים^[4]. הוא פונה לבית חולים^[5], שם נפטר מפצעיו בערוב של אותו היום. נקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, לצד חמישה מחללי הפרעות^[6]. על מצבתו נכתב: ”נהרג על קדוש השם וכבוד האומה בימי הפרעות שבירושלם... תנקום אדמתו דמו”.

הותיר את רעייתו ואת בנו ארנן בן שמונה חודשים.

יוסף חיים ברנר כתב לאחר המאורעות:

מחר אולי תידקר היד היהודית הכותבת את המלים האלה, איזה “שֵׁיך” או “חג'” ינעץ בה את פגיונו לעיני המושל האנגלי, כאשר נעשה לאגרונום שמואל הרמתי, והיא, היד הזאת, לא תוכל לעשות לשיך ולחג' דבר, כי לא תדע להחזיק חרב. ואולם שארית-ישראל לא תאבד. גזע-ישי לא יכלה.

— "לְעִנְיָנֵנוּ", “קונטרס”, ניסן תר"ף

למרבה האירוניה, כשנה לאחר מכן נרצח ברנר במאורעות תרפ"א ביפו, כפי שחזה.

שמואל אברהם הרמתי

ביוגרפיה

רציחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on