שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

שנת שירות

שנת התנדבות בקהילה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שנת שירות
Remove ads

שנת שירות (לעיתים מכונה בראשי התיבות ש"ש, שין-שין) היא שנת התנדבות בקהילה, המתבצעת על-ידי צעירים ישראלים בטרם גיוסם לצה"ל. מתנדבי שנת השירות מתנדבים במספר מסגרות, כגון פנימיות וכפרי נוער, בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע, כמדריכים חינוכיים או כסייעות חינוכיות, בסניפי תנועות הנוער, במועדוניות, בבתי ספר ובגנים, בצפון-אמריקה או באירופה (כשליח מטעם הסוכנות היהודית), בקיבוצים שונים ברחבי ישראל, ביישובי פריפריה חברתית-כלכלית ובשכונות מצוקה בערים. המתנדבים נקראים שינשינים או קומונרים.

פירוש נוסף ערך זה עוסק בשנת התנדבות. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו שינשין (פירושונים).
Thumb
טקס הוקרה למתנדבי שנת שירות לשנת ה'תשע"ז באגף הטקסים של בית הנשיא. במרכז נשיא המדינה ראובן ריבלין, יולי 2017

שנת השירות נעשית לפני הגיוס לצה"ל ואינה מחליפה אותו; זאת לעומת השירות הלאומי שמתבצע כתחליף לשירות הצבאי. בשנים 2014–2015 היו בישראל כ-3 אלף מתנדבי שנת שירות בכל רחבי המדינה[1] שהתנדבו במסגרות של תנועות הנוער השונות, ארגונים, תנועות התיישבות יהודיות, ועוד. בשנת 2020 פעלו כ־3,600 שינשינים באמצעות 30 מפעילים שונים.[2] השינשינים פועלים בכ־370 מוקדים שונים ברחבי הארץ.[3]

שנת שירות לפני הגיוס מתאפשרת בשל סעיף 36 לחוק שירות הביטחון. שירותם הצבאי של המועמדים נדחית בשנה, והם פועלים כשינשינים מ־1 בספטמבר ועד סוף אוגוסט.[4] על פי משרד הביטחון, מטרות היציאה לשנת שירות כוללות צורכי התנדבות, פעילות באזורי עדיפות לאומית, פיתוח יוזמות, מעורבות ומנהיגות והתמודדות אישית עם חיים בקבוצה משותפת.[4]

שנת שירות מתמקדת בהתנדבות, זאת בשונה ממכינה קדם-צבאית המתמקדת בדרך־כלל בלמידה וגיבוש זהות ומנהיגות.[5]

Remove ads

מסגרות

  • שנת שירות רגילה - מתבצעת לפני השירות לצבא ולאחריה מתגייסים לצה"ל כרגיל. צה"ל מאפשר למספר מוגבל של מתנדבים ומתנדבות, מדי שנה, לדחות את גיוסם בשנה כדי לבצע שנת-שירות (ש"ש). אם שינשין אותר לתפקיד מסוים במהלך כיתה י"ב, השיבוץ יישמר לו עד סיום שנת השירות. היוצאים מן הכלל הם מיונים שהצורך שלהם משתנה כל שנה (כמו להקה צבאית, גלי צה"ל ועוד). חלק מהמיונים לחיל המודיעין דורשים מיון חוזר.[6][7]
  • שנת שירות במסגרת הנח"ל - חברי הגרעין דוחים את שירותם ומבצעים משימות חינוכיות לפני השירות הצבאי בנח"ל[8][3]
  • שנת שירות לבני 50+ - בעקבות מתקפת הפתע של ה־7 באוקטובר הוקמה מסגרת שנת שירות לבני 50 ומעלה המסייעים בשיקום יישובי עוטף עזה. המסגרת מבוססת על שנת השירות הרגילה.[9]
Remove ads

מפעילים

סכם
פרספקטיבה

קיימים כ־30 מפעילים או גופים משלחים של שנת שירות בישראל.[3] על המפעילים להיות תאגיד רשום העוסק בהתנדבות בעל לפחות 10 סניפים כולל בפריפריה.[4] על הגופים המפעילים לבטח את השינשינים ולדאוג להם לדמי קיום, הכשרה וליווי. על כל שינשין להתנדב לפחות 52 שעות בשבוע.[4]

התנועה הקיבוצית

שנת השירות של התנועה הקיבוצית מיועדת לבני ובנות קיבוצים ולתלמידים בבתי הספר הקיבוציים.[18] בשל הפופולריות של המסלול נרשמים אליו גם מועמדים אחרים. מועמדים אלה נרשמים כחריגים.[18] מועמדים הרוצים לשרת במסגרת התנועה הקיבוצית נרשמים בתחילת כיתת י"ב ועוברים מיונים מקיפים, כולל מיון במכון אדם מילא.[18] כשבוע לאחר מכן מתבקשים המועמדים לבחור את המסגרות בהם ירצו לפעול, ואז הם מתמיינים למסגרות הללו.[19] בשל הביקוש הגבוה ומספר המכסות הקטן, רק 1 מכל 4 מועמדים מתקבל לשנת השירות בתנועה הקיבוצית.[20]

בשנת תשפ"ד פעלו במסגרת התנועה הקיבוצית כ־1,200 שינשינים ב־120 מסגרות התנדבות.[21]

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

הרעיון הראשוני של שנת שירות עלה בשנות ה־50, כאשר מסלול הנח"ל שונה והוחלט להוסיף לו מחנה הכנה לפני השירות הצבאי.[22]

בשנות ה־60 הקימה התנועה הקיבוצית מסגרת התנדבות של שנת שירות נוספת לאחר השיעור הצבאי בנח"ל. בשנת 1964 הוקם גרעין רעים בשיתוף בני המשקים המושבים ותנוכות הנוער העירוניות.[22]

בשנת 1967 הוקם גרעין עודד, גרעין בן 13 חברים שפעל בשכונת קטמון בירושלים. הגרעין נקרא על שם עודד שחר שוורץ, בן קיבוץ ניר עם שנהרג באותה השנה בהתפוצצות מוקש, 30 יום לאחר נפילת אחיו במלחמת ששת הימים.[22] בשנות ה־70 הורחבה פעילות גרעיני עודד לעיירות הפיתוח דימונה, אופקים, שדרות, בית שאן, חצור, קריית שמונה, מעלות ושלומי. הפעילות הייתה חינוכית וקהילתית והשתתפו בה בעיקר בני מושבים וקיבוצים, ומעט חברי קינים עירוניים.[22] בשנת 1977 החלק גרעין עודד לפעול במסגרת חטיבת בני המושבים של הנוער העובד והלומד. באותה תקופה מעבר לפעילותם של גרעיני רעים ועודד החלו לפעול גם גרעיני עומרי ושל"ף.[22]

בשנות ה־90 קיימת פריחה של שנות השירות, והם כבר לא נתפסים כהשלמה לנח"ל, כפי שהיו במקור. ישנם גרעינים פעילים של תנועת הצופים, גרעיני עודד וחוות הכשרה של הנוער העובד והלומד.[22]

בסוף שנות ה־80 מופיעה אלטרנטיבה חדשה לשנת השירות בדמות המכינות הקדם־צבאיות. אלה כללו מכינות דתיות תורניות ומכינות כלליות. אלטרנטיבה זו מקטינה את כמות המתנדבים המגיעים לשנת שירות.[22]

בעקבות מתקפת הפתע של השבעה באוקטובר, חלה עלייה ניכרת בביקוש להתנדב בשנת שירות. עמותת איילים דיווחה על עלייה מ־600 מועמדים לפני המלחמה ל־1,000 מועמדים אחריה.[23] לאחר המתקפה החלה לפעול גם יוזמה חדשה של שנת שירות לבני 50 ומעלה הפועלת לשיקום יישובי עוטף עזה.[9]

בשנת 2024 קוצץ תקציב שנת השירות ב־25% וירד ל־50 מיליון ש"ח,[24] מהלך אשר הוביל לתגובות מחאה.[25][26][27]

שנת שירות לבני 50 ומעלה

בשנת 2018 הוקמה שנת שירות לגמלאים בניצנה על־ידי התנועה הקיבוצית והסוכנות היהודית. המתנדבים נקראו גש"שים: גמלאי שנת שירות.[28]

מתקפת הפתע של השבעה באוקטובר הובילה להקמתן של מספר מסגרות לבני 50 ומעלה.

עכשיו הזמן - שנת שירות 50+ היא יוזמה של עמותת אלול בשיתוף ג'וינט-אשל.[29] בין היזמים המקימים היו ערן ברוך[30] רינה כהן[31] בועז שליט ותמר אוגד וגיא גרדי.[32] עמותת אלול סייעו בגיוס הכספים לפרויקט.[30] תחילה קמו שלוש קבוצות במערב הנגב שכללו 60 מתנדבים ומתנדבות. קבוצה אחת במועצה האזורית אשכול, השנייה במועצה האזורית מרחבים, בכפר השיקומי עדי נגב ובאופקים והקבוצה השלישית במועצה האזורית שער הנגב. בספטמבר 2025 מתחיל מחזור שני בדרום הארץ ומחזור ראשון יצא לצפון.[33]

התנועה הקיבוצית גייסה גש"שים לתוכנית חיבוק עוטף, על מנת לסייע לחברי הקיבוצים בצפון ובנגב להתאקלם מחדש בבתיהם.[34] תנועת אמונה מפעילה את פרויקט אנובנו.[35][29]

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads