שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שעמום
רגש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שיעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר עניין בגירויים הפיזיים והרגשיים באותו רגע.
זהו רגש לא נעים, אשר מתעורר באדם כאשר אין לו עניין בעולמו הפנימי והחיצוני[1]. בהתאם לכך, השיעמום הוא מצב של אדישות או אפתיה החודר לתודעה כאשר האדם חש כי אין שום דבר מעניין או משמעותי לעשות[2]. הביטוי החיצוני לשיעמום הוא בדרך כלל ירידה בתנועתיות ולעיתים בהייה בעצם מסוים.
השיעמום מלווה לעיתים קרובות בתחושת דיכאון ובחוסר אנרגיה ויוזמה[1].
Remove ads
גורמים
השיעמום פחות מושפע מגורמים חיצוניים כמו מידת ההיכרות עם גירוי מסוים, הוא תלוי יותר באיכות האינטראקציה בין האדם לסביבה[2]. שיעמום מתרחש במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות שבה הוא עוסק[3].
נפילות קשב קצרות יכולות להוביל לשיעמום[4] והוא יכול להיווצר גם מחדגוניות בפעילות ובגירויים.
נראה שקיימים גם הבדלים בין אישיים בנוגע לנטייה לשיעמום. עד גיל ההתבגרות ילדים מסוימים מפתחים מבנים של קשב ופעילות המאפשרים להם להיות נרגשים ומעורבים בפעילויותיהם, בעוד שאחרים מפתחים הרגלים של חוסר מעורבות המובילים לדפוסים של חשיבה והתנהגות המאופיינים על ידי שיעמום ואפתיה[2].
Remove ads
חשיבות
השערה מקובלת היא שתפקידה האבולוציוני של תחושת השיעמום היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות ולמניעת סטגנציה. פסיכולוגים וחוקרים טוענים כי שיעמום מאפשר לאדם לחפש ולגלות מה מעניין אותו ומהנה עבורו, ובכך מתאפשר גם פיתוח של דמיון ויצירתיות, תחושת אוטונומיה, ויכולת להסתמכות עצמית[5].
הנאה יכולה להפוך לשיעמום אם האדם לא יחפש אתגרים חדשים. מכאן שכדי לשמור על ההנאה ולהימנע משיעמום האדם מוכרח להתפתח[3].
Remove ads
סכנות
השיעמום נחשב לאחד המצבים הפחות רצויים עבור חיי היום יום[2]. שיעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פראנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השיעמום. אנשים משועממים נוטים לחוש חוסר סיפוק, פסיביות, בדידות, עצבות והערכה עצמית נמוכה[2].
הימנעות משיעמום
הסבירות להיווצרות של שיעמום פוחתת ככל שלאדם יש יותר אפשרויות לעבד מחשבות, רגשות וזיכרונות באופן פעיל ותכליתי[2]. בהתאם לכך, חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שיעמום במסגרת חייו האישיים.
שרבוט למשל, יכול לשמש להפגת שיעמום.
סוגים של שיעמום
שיעמום מסווג לרוב לאחד מארבעה סוגים, אם כי לאחרונה חוקרים טוענים כי הצליחו להגדיר סוג חמישי של סיווג[6]:
קישורים חיצוניים
- און, ג., מהו שעמום קיומי ומתי הוא מופיע?, באתר פסיכולוגיה עברית, 2021
- יורם שורק, ההיסטוריה והפסיכולוגיה של השעמום, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- יהונתן זילבר, סתם עוד כתבה משעממת, באתר ynet, 30 בספטמבר 2011
- הגרדיאן, חוקרים מזהירים: לשעמום השפעה הרסנית על בני האדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012
- הסדנה להיסטוריה חברתית, משעמם - הסדנה להיסטוריה חברתית, באתר הארץ, 30 ביוני 2015
נטע אלכסנדר, מתי ואיך התחיל המין האנושי להשתעמם, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2017
שעמום, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads