שערי תשובה (אורח חיים)

שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.

שערי תשובה

מידע כללי
מאת	חיים מרדכי מרגליות
סוגה	ספרות הלכתית
נושא	אורח חיים

מהות הספר

הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי השו"תים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לשולחן ערוך אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא בבאר היטב. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי קבלה ותלמידי האר"י, וכן כולל מחידושי המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי, והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.

בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך^[1]. הרב חיים מרדכי מרגליות נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחייו, יש אומרים בשל שרפה שפרצה בבית הדפוס.

הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט, שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, בחיבור בשם "פתחי תשובה". בדור שאחר מכן חיבר רבי ישראל איסרלין מווילנא "פתחי תשובה" גם על חלק אורח חיים, ובו ליקט תשובות ופסקים שלא הובאו ב"שערי תשובה".^[2]

דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר משנה ברורה שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.

זהות המחבר

הרב אפרים זלמן מרגליות כותב בהקדמתו לספר כי הוא חובר בידי אחיו, הרב חיים מרדכי מרגליות. אולם, הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט בהקדמתו לחיבורו פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב אפרים זלמן מרגליות, ובהקדמה לפתחי תשובה על חושן משפט שיצא מאוחר יותר, הוא כותב שהחיבור נכתב על ידי שני האחים. גם הרב אפרים זלמן עצמו, כאשר הוא מפנה לשערי תשובה בחיבוריו כותב לעיתים "כמו שכתבתי". רבי חיים חזקיהו מדיני דן בזהות המחבר, ובסופו של דיון הוא כותב כי יש לומר שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין לדעת אילו סימנים נכתבו בידי כל אחד.^[3]

הוצאות

החיבור יצא לראשונה בהדפסה של שולחן ערוך אורח חיים, עם שערי תשובה, בדובנא בשנת תק"פ^[4]. הספר נדפס ביחד עם היד אפרים, בלי כל מפרשי השולחן ערוך (פרט לבאר היטב). בשנת תרכ"ח (1868), נכלל שערי תשובה במהדורת השולחן ערוך של דפוס ראם^[5]. אחר כך צורף להדפסות השולחן ערוך כפירוש מסביב לשולחן ערוך עצמו ברוב המהדורות^[6][7].

החיבור זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם המשנה ברורה.

לקריאה נוספת

• א"ב שפירא, תולדות השערי תשובה, ירושלים תשס"א.
• הרב אליעזר יהודה בראדט, ישורון, מג, עמ' תרנב-תרנה.

קישורים חיצוניים

• שערי תשובה על שולחן ערוך, אורח חיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא