שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

תהילים צ"ב

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

עובדות מהירות תהילים צ"במִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת ...
Remove ads

חיבורו

לפי חז"ל אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה על חטאו בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו[1]. כותרתו של המזמור נדרשת בברכת יוצר של יום השבת כאילו "יום השבת" עצמו הוא מחברו של המזמור[2].

תוכן המזמור

תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלוויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

זמן אמירתו

המזמור נאמר בפסוקי דזמרא של חג ושבת[3], והוא מנהג ארץ ישראלי קדום[4].

מזמור זה הוא הגרעין הראשון של טקס קבלת שבת שהתפתח על ידי מקובלי צפת במאה השש עשרה[5]. מנהג ייחודי קיים בבית הכנסת אלטנוישול בפראג, שם אומרים עד היום את המזמור בקבלת שבת שתי פעמים.

מזמור זה הוא גם שיר של יום שבת.

בקהילות הספרדים וקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם אחרי קריאת התורה של מנחה בשבת.

בתרבות

Remove ads

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים צ"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads