שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תוכנית וואזן
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תוכנית וואזן (בצרפתית: Plan Voisin) היה רעיון לבנייה מחדש של מרכז פריז, שתוכננה על ידי האדריכל הצרפתי-שווייצרי לה קורבוזיה בשנת 1925. הפיתוח מחדש תוכנן להחליף אזור גדול במרכז פריז, על הגדה הימנית של נהר הסן. אף על פי שהרעיון מעולם לא יושם, הפרויקט הוא אחד מהידועים ביותר של לה קורבוזיה, ועקרונותיו היוו השראה לתוכניות רבות אחרות ברחבי העולם[1][2].
Remove ads
רקע
העיר בת זמננו
ב-1922 הציג לה קורבוזיה את "העיר בת זמננו" (אנ') בסלון הסתיו; התוכנית הציגה קונספט אורבני אוטופי שנועד לאכלס שלושה מיליון תושבים בסדרה של גורדי שחקים. בעקבות התערוכה, לה קורבוזיה המשיך לעבוד על הפרויקט, ופיתח את התוכנית מקונספט לא ספציפי לאתר להצעה קונקרטית[1]. הצעה זו ניתנה בחסות ידידו, בונה המטוסים והמכוניות האוונגרד גבריאל וואזן[3], שהאסתטיקה העיצובית המתקדמת שלו זכתה להערצה על ידי לה קורבוזיה.
מוטיבציה
המוטיבציה של לה קורבוזיה לפתח את תוכנית וואזן נוסדה מתוך תסכולים מהעיצוב העירוני של פריז[4].
בעוד שאנשי המעמד הגבוה באזורים עירוניים רבים עברו לפרברים, התושבים הבורגנים של פריז בסוף המאה ה-19 נשארו ברובם במרכז העיר. נדחפים על ידי עליית מחירי הקרקע, עזבו הפריזאים העניים יותר לערי פחונים בפאתי העיר. ההפרדה הכלכלית החריפה בעקבות שיפוץ העיר של ז'ורז'-אז'ן אוסמן, שהפריד בין שכונות עשירות ועניות עם שדרות רחבות.
בתוך השכונות העניות של פריז, התפרצו מחלות קשות - שהוחמרו על ידי תנאי תברואה לקויים[5]. שחפת, במיוחד, הייתה מרוכזת מאוד בשכונות העוני של העיר[1].
Remove ads
מאפייני התוכנית
תוכנית וואזן כללה 18 גורדי שחקים זהים, שהיו פרוסים באופן שווה על פני מישור פתוח של כבישים, מדרכות ופארקים. גורדי שחקים אלה היו נצמדים ל"מודל לה קורבוזיאן" של יחידת מגורים, מרחב מחיה ועבודה מקיף והשראה מוקדמת לברוטליזם. הפיתוח העירוני הכיל 78,000 תושבים על פני שטח של 260 דונם. בניגוד גמור לשטח העירוני הצפוף שהתכוונה התוכנית להחליף, רק 12% משטחה של תוכנית וואזן אמור היה להיבנות. מתוך השטח הבנוי, 49% חולקו למגורים, בעוד שהשאר 51% היוו את כל יתר השימושים בשטח. כשליש מהשטח הפתוח היה שמור לשימוש כלי רכב, והשאר היה להולכי רגל בלבד[6].
לה קורבוזייה פיתח את הצעתו לתוכנית וואזן בניגוד מפורש לאזורים עירוניים צפופים כמו מרכז העיר ניו יורק, שאותו תיאר כ"סיוט". ההצעה הכילה כבישים רחבים יותר כדי להתאים לתנועת מכוניות וצמצום מספר הכרכרות הרתומות לסוסים. כבישים אלה ישולבו עם שבילים להולכי רגל עטורי עצים, שיהיו מוקפים בגורדי השחקים באוויר הפתוח מעל קו העצים. שבילים אלה יובילו בהדרגה אל הבניינים, שהכילו בתי קפה, חנויות ומשרדים בקומת הקרקע. חללי המגורים בקומות הנ"ל תוארו כ"מעונות"[7].
Remove ads
דחייה והשפעתה
סכם
פרספקטיבה
דחיית תוכנית וואזן
בסופו של דבר, תוכנית וואזן נדחתה על ידי עיריית פריז, מכיוון שהיא נראתה קיצונית מדי. אף על פי שלא ברור אם הציבור הרחב תמך בתוכנית, לה קורבוזיה כן קידם את רעיונותיו באמצעות מניפסטים וכתבי עת, שנקראו בהרחבה על ידי תעשיינים והאוונגרד של אותה תקופה. בנוסף, לה קורבוזיה הציג את תוכניותיו בתערוכות בינלאומיות, והפיץ את השפעת עקרונות התוכנית ברחבי העולם.
השפעה
תוכנית וואזן הייתה הראשונה מבין ההצעות של לה קורבוזיה, ועקרונותיה היו עיקריים בהפצת האורבניזם המודרניסטי ברחבי העולם. במיוחד, הפתיחות והדלילות היחסית של השטח הבנוי המוצעים בתוכנית והשימוש במגדלי מגורים היו נוהגים שהועתקו במקומות רבים. מחנה הריכוז דראנסי שנבנה בדראנסי - פרוור של פריז - מחקה מקרוב את טכניקות התכנון של תוכנית וואזן. בנוסף, רובע העסקים לה דפאנס של פריז שאב השראה מתוכנית וואזן, עם הבסיס של לוח הבטון שלו מאפיין דומה במיוחד לתוכנית של לה קורבוזיה[8].
תוכניות אלה התעוררו בהקשר של תנופת הבנייה בתקופה שלאחר המלחמה באירופה, שנמשכה בערך בין 1945–1980. במהלך תקופה זו, הפיתוח העירוני הואץ במהירות על ידי הגירה כפרית והגירה ממושבות לשעבר אל תוך העיר. הפשטות והקיבולת הגבוהה של מגדלי מגורים מודרניסטיים הפכו אותם למתאימים להתפתחות המהירה הזו, וכתוצאה מכך הם נפוצים בפרברי פריז הרבים[8]. עקרונות אלה סוכמו באמנת אתונה (אנ') משנת 1947, אשר פעלה כמסכת לתכנון עירוני פונקציונלי ומודרניסטי.
מבחינה בינלאומית, תוכניות רבות הושפעו מתוכנית וואזן ומאמנת אתונה. לתוכנית הייתה השפעה משמעותית בבירה ברזיליה שנבנתה בצורה ייעודית ומתוכננת מראש, כמו גם בשיכון Lekkumerend בלייוורדן, הולנד, ששאב השראה מעקרונות אמנת אתונה[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads