ממלכה (טקסונומיה)

מיון ליניאוס

המיון המדעי-הראשון שנקט גישה מדעית ושיטתית למיון היצורים החיים נעשה על ידי לינאוס, מדען שוודי בן המאה ה-18.

בהצעתו הראשונית (במאה ה-18) של המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) למיון עולם הטבע נכללו שתי ממלכות:

צמחים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים.
בעלי חיים. ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה.

עם הזמן התגלו יצורים^{[דרושה הבהרה]} שאותם לא ניתן היה לשייך לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

Remove ads

מיון אמצע המאה ה-20

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש ממלכות:

מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
פרוטיסטה (Protista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה.
פטריות (Fungi).
צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
בעלי חיים (Animalia).

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שונה המיון ומרבית האצות הועברו לממלכת הפרוטיסטה. המיון לחמש ממלכות נותר כקודם.

מיון עדכני

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות עקביות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות מחלקות את היצורים לשלוש על־ממלכות:

חיידקים (Bacteria). יצורים חסרי גרעין-תא. שייכים לממלכת הפרוקריוטה
ארכאונים (Archaea). יצורים חסרי גרעין-תא, שייכים לממלכת הפרוקריוטה
איקריוטיים (Eukaryota). יצורים בעלי גרעין-תא.

האיקריוטיים ממוינים לחמש ממלכות:

ממלכת חד-תאיים (Protozoa)
ממלכת בעלי חיים (Metazoa)
ממלכת הצומח (Viridiplantae)
ממלכת הפטריות (Fungi)
ממלכת האצות (Chromista)

עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה למלא את המקום של שיטת המיון של ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.