Dulce Et Decorum Est

Dulce Et Decorum Est (בלטינית: "מתוק וראוי הוא") הוא שיר שנכתב על ידי המשורר והחייל האנגלי וילפרד אוון. השיר נכתב ב-1917 אך פורסם ב-1921, שלוש שנים לאחר מות המחבר. הציוריות המחרידה של יצירה זו הפכה אותה לאחת מיצירות האנטי מלחמתיות הידועות בשירה ובספרות הפציפיסטית שנוצרו במלחמת העולם הראשונה.

השיר בן 27 שורות ונכתב בפנטמטר יאמבי. הוא מתאר חיילים צועדים מן החזית בחזרה אל המחנה, "שיכורים מתשישות", כשפורצת מתקפת גז (לפי תיאור התסמינים מדובר כנראה בגז כלור) ואחד החיילים לא מספיק לעטות את מסכת הגז שלו. המספר צופה בו "מגרגר, נחנק, טובע".

בבית האחרון כותב אוון כי אם הקורא יכול היה לראות את פני האיש ולשמוע את חרחוריו, לא עוד יוכל לספר לצעירים, שראשם שיכור מחזיונות תהילה, את השקר הישן המצוטט מפי המשורר הרומי הורטיוס – "Dulce et decorum est Pro patria mori" (מתוק וראוי הוא למות למען מולדתך).

חנה ניר פרסמה תרגום לשיר זה בעיתון מאזניים^[1].

ראו גם

• טוב למות בעד ארצנו
• אל תיתנו להם רובים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: Dulce Et Decorum Est

• הטקסט המלא של השיר (באנגלית)