בני ברוך

בני ברוך (מכונה גם "קבלה לעם", על שם כתב העת של התנועה) היא תנועה דתית חדשה העוסקת בתורת הקבלה של המקובל הרב יהודה לייב אשלג, ונקראת על שם בנו, הרב ברוך אשלג.

לוגו בני ברוך המשמש גם את ערוץ הקבלה

התנועה הוקמה בשנת 1991 על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן הנקרא רב על ידי מאמיניו^[1][2], מקים ערוץ הקבלה, ובשנת 1997 נרשמה כעמותה בשם "בני ברוך - קבלה לעם". התנועה מציגה פרשנות משלה לגבי עיקרי היהדות וההיסטוריה היהודית. היא מגדירה קבלה בצורה שונה ממקובלים מהעבר ונושאת מאפיינים של תרבות הניו-אייג'.^[3] על פי המרכז הישראלי לנפגעי כתות לתנועה יש מאפייני כת.^[4][5]

מערך אמוני

רקע

תנועת בני ברוך מציגה את חכמת הקבלה ע"פ דרכו ושיטתו של "בעל הסולם" (הרב יהודה אשלג). הרב אשלג לימד פרשנות לזוהר (פירוש הסולם) על פי כתבי האר"י (הקבלה הלוריאנית), וזאת בשילוב עם רעיונות מרקסיסטים ודגש פסיכולוגי. על פי הרב אשלג גאולת האנושות כרוכה בהפנמה ובישום של ערכי השוויון והערבות ההדדית בין בני אדם, והפיכתו של כל אדם באופן אישי לאלטרואיסט. דבר זה ניתן להגשמה על ידי הפצת "חכמת הקבלה" (על פי פרשנותו של אשלג) ולימודה של זו בקבוצה, דבר שיאפשר טרנספורמציה פנימית אצל כל פרט, וממילא רבולוציה גלובלית לטובת כולם.^[6]

תנועת בני ברוך ממשיכה דרך זו ומפתחת אותה. התנועה מפרשת את קבלת הרב יהודה לייב אשלג בצורה שחורגת מתפיסת הקבלה המסורתית. מושגים מסורתיים כמו ההלכה, האלוהות, ואף היהדות עצמה עוברים שינוי קיצוני.

תפיסתו העצמית של לייטמן

על פי "יד לאחים" לייטמן מתיימר להציג את עצמו בשיעוריו כייצוג של האדם הראשון השלם מאז גירושו של אדם הראשון מגן עדן. הוא מחשיב עצמו כגואל האנושות היודע ומבין הכל. הוא מתייחס לכך שבידיו מצויה לא רק כל חכמתה של הקבלה, כביכול, אלא גם כל ייעודו של עם ישראל, ומציין שהוא התלמיד האחרון בשושלת הגדולה של המקובלים שהתחילה באברהם אבינו.^[7]

קבלה

הקבלה מפורשת על ידי הקבוצה כדרך רוחנית אוניברסלית, כזו שמתמקדת בתודעתו של הפרט. הקבלה היא "שיטה להתפתחות רוחנית", "השיטה לחיבור עם הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה", או "השיטה להגיע אל השלמות".^[8] בקבלה של בני ברוך המבנים המטאפיזיים של קבלת האר"י (עולמות, ספירות, פרצופים וכו') עברו תהליך של הפנמה ומבטאים לא את כוחות היקום אלא את הדינמיקה התוך-נפשית. תהליך הפסיכולוגיזציה מרחיק לכת עד כדי כך שעל פי ד"ר לייטמן גם המקרא אינו אלא אלגוריה לפנימיות נפשנו ("כל מה שכתוב בתורה מדבר על העולם הרוחני בלבד, ולא על זוטות של יום יום או הסיפור ההיסטורי של העם היהודי"),^[9] והמשיח הוא כוח רוחני חסר צורה.^[10] בני ברוך שואפים למציאות פוליטית "על־מערכתית" שבה המקובלים שולטים, מאחר הם מאמינים שדרכם היא היחידה שלא מובילה לקטסטרופה.^[11] את הדמוקרטיה הישראלית רואה לייטמן כ"גיהוק היסטורי" שיוחלף בידי משטר של מקובלים".^[12]

בנוסף, הקבלה על פי בני ברוך היא מדע: "הקבלה היא מדע על הנהגת המציאות"; "הקבלה היא מדע שמלמד איך לקבל נשמה ועל ידיה לרכוש חיים נצחיים".^[13][14] הקבלה משלימה אזורים שנסתרים למדע המודרני, אבל פועלת באופן שיטתי ומגלה עובדות על המציאות, ולכן מכונה "מדע". תלמיד הקבלה לומד אפוא כיצד פועלת המציאות. בסופו של דבר, אם יבין את המציאות נכונה וינהג על פי חוקיה, האדם יהפוך לדומה לאלוהים, וככזה לאלטרואיסט.^[15] רק כך גם יהיה מאושר.^[3]

הלכה

התנועה אינה רואה את ההלכה כמחייבת. אין חובה לקיים מצוות ("קיום מצוות לא שייך לעניין"), מפני ש"מהותן של המצוות היא ברוחניות ולא בעולם הזה".^[16] קיום מצוות פירושו לחיות חיים בהתאם לחוקי הקבלה, שהם חוקי הטבע: "הבורא עבורנו הוא חוקי הטבע הרוחניים ("אלה-ים" בגימטריה = "הטבע" = 86), שאליהם אנו רוצים להידמות, ואותם לקיים. וזה נקרא "קיום תורה ומצוות". אדם שמקיים את חוקי הטבע הרוחני, נקרא מקיים מצוות".^[17] מכיוון שכך, בני ברוך מבדילים את עצמם מהמגזר הדתי בישראל. הם תופסים את עצמם כמקובלים שמבינים את המשמעות הפנימית של התורה, ואילו שומרי מצוות מוגבלים לחיצוניות: "מקובל שחוקר את העולם העליון, ומגיע להכרת האלוקות, מזדהה עימה, ומתקרב לבורא לפי התכונות הרוחניות שרוכש, וכל זה לחלוטין לא שייך לקיום תורה ומצוות, כדרכו של המגזר הדתי בעם ישראל".^[18]

אלוהים

אלוהים בתפיסת התנועה הוא כוח א-פרסונלי, שפעמים רבות מקביל על פי התנועה לטבע עצמו. האל, הנקרא בדרך כלל "הבורא", הוא המציאות כולה, והכוח המפעיל את המציאות.^[19] על פי תפיסת בני ברוך הכוח הזה נמצא בנתינה מתמדת, ומטרת חיי האדם היא להידמות לו, ולהפוך מאגואיסטים לאלטרואיסטים. זאת ניתן לעשות על ידי לימוד הקבלה.

יהדות

יהדות על פי תפיסת בני ברוך היא דרך רוחנית. "יהודי" - מהביטוי "ייחוד עם הבורא" הוא כל מי שמבקש להידמות לאלוהות.^[20] ממילא גם לא-יהודים על פי ההלכה יכולים בעצם להיות "יהודים", ומוזמנים ללמוד קבלה.

הקבוצה

הקבוצה בבני ברוך היא בעלת חשיבות עליונה, מכיוון שהרוחניות מתגלה בקשר בין בני האדם שרוצים לגלותה. לכן, על פי התנועה לימוד הקבלה חייב להתרחש בקבוצה. התלמיד הנכנס לקבוצה נדרש לבטל את דעתו ולעבוד על החיבור הלבבי בין החברים, כי האגו שלו מתנגד לעבודה זו. "עליו להבין שאין לו שכל, שהוא עצמו טועה במאות האחוזים, ועליו לקבל את דעת החברה, מה שנקרא ללכת למעלה מדעת".^[21][22] על האדם "להצטרף לחברה, ולדרוש ממנה שתעשה לו שטיפת מוח."^[23] הציות המוחלט לדברי הקבוצה כלפי ההתקדמות הרוחנית, שמקבלת את הוראותיה מהמקובל, הוא הכרחי כדי להגיע לקשר הטוב בין כל בני האדם בעולם, על מנת שהעולם כולו יינצל משואה עולמית: "מוטב שנשמע בקול הנביאים והמקובלים עד לדורנו זה, ונקיים את המלצותיהם כלפינו, אחרת בהחלט נביא על עצמנו שואה עולמית".^[24]

חזון

החזון של בני ברוך הוא יצירתה של חברה בה כל בני האדם יודעים את תורת הקבלה, ועל כן כולם בתהליך של טרנספורמציה פנימית לטובה. באופן אינדיבידואלי בתהליך הלימוד של הקבוצה אמור האדם לעבור 125 מדרגות של תיקום הדרגתי, במסגרתן הוא עולה מאי־ידיעה מוחלטת לידיעה שלמה. בסופו של המסע הרוחני האדם, שהפך למקובל, מקבל אל תוכו את האור האלוהי במלואו ומסוגל לעבור ממצב של "קבלה לשם קבלה" למצב של "קבלה לשם נתינה", דהיינו ממצב אגואיסטי למצב אלטרואיסטי.^[25]

מבחינה קולקטיבית, מדובר בחברה שמתאפיינת בערבות הדדית ואחווה. חברה כזאת תונהג בידי המקובלים שאי אפשר יהיה לערער על החלטותיהם:

"מקובלים בעלי השגה יימצאו בראש כל הוועדות ובכל ערוצי הכוח בחברה, והם יקבעו מיהם ממשיכי הדרך. לא תהיה אפשרות לערער על החלטותיהם או להחליפם. המושג 'דעת הרוב' לא יהיה רלוונטי בחברה זו במובנו הפשוט. אדם המבין את חשיבות ההכנעה כלפי הנהגת המקובלים והמוכן להיכנע לה כמו אל הכוח העליון, הוא הראוי להתקבל לחברת הדור האחרון."

— מיכאל לייטמן, הדור האחרון, המכון למחקר ע"ש הרב אשלג, 2006, עמ' 229

על פי התנועה, על כל היהודים, ועל כל האנושות בכלל, ללמוד את תורת הקבלה על פי פרשנותו של לייטמן, ולא יתרחש אסון גדול. בשנת 2000 התראיין הרב לייטמן לעיתון 'וסטי' ברוסית וקבע כי

"כיום כבר לא נותר לנו זמן. המדינה על סף השמדה. בעידן הנאור של המאה העשרים ואחת, מסרבים שוב יהודים, בכל העולם, לראות ולשמוע, גם כאשר אסון חדש עומד בפתח: "המזרח התיכון החדש". [...] אפילו עכשיו, לאחר השואה, לאחר מה שהבורא עשה לנו, ולאחר שהוא החזיר אותנו לאדמתנו, במקום בו נותנים לנו הזדמנות אחרונה לבנות את בית-המקדש השלישי, אנחנו מנסים לסטות מהמשימות שלנו […] היום, כבר לא תהיינה יותר "גלויות", אבל הלחץ ילך ויגבר, עד שנקבל על עצמנו את משימתנו. [...] כדי להציל היום את עם ישראל לא מספיקים כוחות המקובלים והסבל שלנו. יש הכרח לתמיכת כולם. […] אם לא ירצו לקבל את הידע הזה, המשמעות היא, שלא יוכלו לתמוך בנו המקובלים, וזה אומר שנפספס את האפשרות להציל את ישראל."

— מיכאל לייטמן, הדור האחרון, המכון למחקר ע"ש הרב אשלג, 2006, עמ' 229

כדי לגרום לכך שכמה שיותר אנשים ילמדו קבלה עוסקת תנועת בני ברוך בפעילות הפצה מקיפה. בעבר חילקה חינמון ("קבלה לעם"), ואילו כיום היא מפרסמת את דבריה באתרי אינטרנט, ספרים שמוגשים להורדה בחינם, ערוץ טלוויזיה (ערוץ 96), ואף פעילים פוליטית (לתנועה מפלגה במועצה המקומית פתח תקווה, ואנשיה התפקדו לליכוד).

ההיסטוריה שמספרת תנועת בני ברוך שונה מזו שמספרים ההיסטוריונים. על פי בני ברוך ההיסטוריה היא מרוץ שליחים בין מקובלים גדולים, שהראשון שבהם הוא אברהם אבינו, והאחרון הוא מיכאל לייטמן. לאורך ההיסטוריה התגלות חלקים גדולים יותר ויותר של הקבלה, וזאת בהתאם לרמתם הרוחנית של הדורות בכל עידן. בעידן שלנו הקבלה מתגלה בשלמותה:

חוכמת הקבלה היא שיטה המלמדת את האדם כיצד לחיות במציאות הפרושה לפניו. זוהי שיטת חיים שהתפתחה משך אלפי שנים על ידי אנשים מיוחדים בכל דור ודור-שזו הייתה משימתם. משך כל אותה העת, היא הוסתרה מעיני הציבור (שעדיין לא היה בשל לעסוק בה), עד לדור שלנו - הדור שבעבורו פותחה השיטה. לכן נכתב עליה בספר "הזוהר", בכתבי האר"י ובעל-הסולם, שממנו והלאה תהפוך שיטת הקבלה לשיטת חיים פשוטה ואמיתית שתתגלה לכולם ללא שום הגבלות. התהליך הזה החל בשנת 1995 ואנו שרויים כבר בעיצומו.

— מיכאל לייטמן, חוויה ושמה קבלה, המכון למחקר על שם הרב אשלג, 2003, בהקדמה

על פי התנועה אנחנו נמצאים ב"דור האחרון", שהוא דור הגאולה. בדור הזה יגזר גורלה של האנושות, והיא תגיע להשתלמותה, אם בדרך קשה, כלומר אחרי אסונות רבים, ואם בדרך המלך, על ידי לימוד הקבלה.

מבנה ופעילות

תנועת בני ברוך מונה כמה עשרות אלפי אנשים בישראל, ועוד עשרות אלפים במרכזים שונים בעולם. היא מונהגת על ידי ד"ר מיכאל לייטמן, כאשר תחתיו ממונים סגנים שאחראיים על תחומים שונים. מוקד התנועה ממוקם בפתח תקווה, אולם בבעלותה מרכזים רבים בישראל ומחוץ לה. לייטמן נקרא רב על ידי מאמיניו אף כי לא הוסמך לרבנות.^[1][2] התנועה שולטת בנדל"ן במרכז הארץ ובמערך מדיה נרחב הכולל ערוץ טלוויזיה והוצאת ספרים.^[26] בעבר התנועה חילקה חינמון בשם "קבלה לעם", וכיום בבעלותה ערוץ טלוויזיה (ערוץ 66). פעילים של התנועה נבחרו בבחירות 2013 למועצת העיר פתח תקווה, שם זכתה סיעתם "ביחד" ל-4 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה במועצה ולהפתעת הבחירות.^[27] אנשיה התפקדו באלפיהם לליכוד, מה שהניב להם בסיס כוח פוליטי משמעותי^[26].^[28] חבר הכנסת חנוך מיליביצקי היה בכיר בתנועה ושימש כיועץ המשפטי שלה.^[29][30] על פי תחקירים של שקוף ושל העין השביעית, לתנועה יש תוכנית אסטרטגית להשתלטות מבפנים על מוסדות השלטון, תוך שימוש במאות "שגרירים" בתפקידים ציבוריים. מטרת התוכנית לצבור השפעה ציבורית ולהגן על התנועה באמצעות דחיית ביקורת, סיכול חקיקה שמאיימת עליה והכחשת טענות לפגיעות מיניות, תוך שימוש ברטוריקה של אחדות ופיוס.^[31][29] עיקר פעילות הלימוד והפצת הקבלה של התנועה מתבצע דרך רשת האינטרנט. לתנועה אתרים רבים עבור קהלים שונים והשיעורים של לייטמן מתורגמים ליותר משלושים שפות. התנועה מפעילה טוקבקיסטים אשר מודרכים על ידה שלא להסגיר זאת.^[32] יוצאי "בני ברוך" סיפרו שאנשיה גם מבקשים להפיץ את משנתו של לייטמן דרך מערכת החינוך הממלכתית.^[33]

הפעילות המרכזית של הקבוצה היא לימוד קבלה. הלימוד מתבצע בעיקר באמצעות שיעור יומי, המתחיל בשלוש וחצי לפנות בוקר, ומועבר על ידי לייטמן.^[34] בנוסף, התנועה עוסקת בפעילות חברתית מגוונת בתנועת בת, כגון 'הערבות', במסגרתה היא מטיפה לערכים כאלטרואיזם וערבות הדדית. בכל חודש פברואר מקיימת התנועה כנס גדול, "הקונגרס העולמי", שבו משתתפים אלפי אנשים.

על פי חסידים לשעבר קיים תקנון פנימי שקובע לחברי המעגל הפנימי של התנועה מה מותר ומה אסור להם לעשות, תוך יצירת אווירה של ניתוק יחסי מהעולם הכללי ולימוד אינטנסיבי של חומרי התנועה. בתקנון מ-2006 לדוגמה, נאסר על חברי התנועה "לקרוא שום חומר חוץ ממה שמקובל בקבוצה".^[33] בידוד וניתוק מהסביבה החיצונית עולה גם על פי תחקיר משנת 2017. כן עולה ממנו כי התנועה פועלת כקבוצה סגורה עם תקנון נוקשה, ועדת משמעת, בית דין ו"משטרה פנימית" וחריגה מהתקנון עלולה להוביל לעונשים וסנקציות. על פי עדויות כאשר אחד החברים בוחר לעזוב או 'מועזב', שאר החברים מקבלים הוראה לא ליצור עמו קשר ומי שניתק כל קשר ממשפחתו המורחבת ומחבריו, לא יהיה לו קל לעזוב. החוקים הפנימיים" של הכת כוללים תשלומים חודשיים לקבוצה, שהגיעו עד לכדי 20 אחוזים מהמשכורת החודשית והשקעת שעות עבודה יומיות למען הקבוצה.^[7] גם החוקר תומר פרסיקו, חוקר בתחומי דתות העולם מציין כי על פי פרסומים עיתונאיים, עדויות שהוצגו בבתי-המשפט ועדויות ששמע, לתנועה יש מאפיינים כיתתיים שליליים, לרבות שליטה רודנית של ההנהגה בחיי החברים, ניצול מיני ודמי שתיקה.^{[33][26][35][36]}

הפולמוס סביב לייטמן ובני ברוך

ללייטמן ולקבוצתו קמה התנגדות מצד חוקרים, מומחים לענייני כתות, רבנים ומקובלים. הביקורת עוסקת בכך שלתנועה מאפייני כת, בדרך הלימוד ובעומקו ובהתאמת הלימוד לקהל היעד שאותו מלמד לייטמן.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות התריע מפני התנועה וציין את מאפייניה הכיתתיים. על פי פרסום המרכז משנת 2025, הגיעו אליו עדויות רבות של יוצאים ויוצאות מהקבוצה שתיארו פגיעות שכללו ניצול כלכלי, לחץ להתנדב בקבוצה, השפלות ואיומים על מי שמעביר ביקורת או חושב על עזיבה ושליטה מנטלית של ההנהגה בחברי הקבוצה. צוין בפרסום כי ב"קבלה לעם" קיימת שליטה בחיי החברים ודרישה למחויבות קיצונית הכוללת ניתוק ממשפחותיהם מחבריהם ומסביבתם הטבעית. עוד נכתב כי חברי הקבוצה נדרשו באופן שוטף להעביר אחוזים מהכנסותיהם לטובת הארגון, דבר שהוביל בחלק מהמקרים לתלות כלכלית וללחצים נפשיים.^[5]

חוקר הקבלה וחתן פרס ישראל למחשבת ישראל פרופ' משה אידל אמר שהוא "לא יודע מה הוא [= לייטמן] עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין. באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין". בתשובה לשאלה "עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?" ענה אידל: "קירבה מינימלית... ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו".^[37]

הרב שלמה אבינר כתב כי אין ללמוד קבלה ב"קבלה לעם" וכי התנועה מאורגנת ככת.^[38]

הרב ארז משה דורון כתב על בני ציון: "חובה לפרסם שצריך להתרחק מהם בכל צורה. אין בדבריהם כי אם סילוף בוטה וחמור של דברי התורה ופנימיותה".^[39]

הרב אורי שרקי כתב על בני ברוך: "הם מלמדים בצורה שטחית דברים שמקורם בסתרי תורה, כך שיש בזה גם רמאות כלפי הציבור שסובר שהוא למד קבלה, וקיבל רק מיסטיקה בגרוש. גם צורת התנהגותם של חסידי לייטמן כוללת מאפיינים מובהקים של כת. רחמנות עליהם", " זה ללא קדושה וללא קיום מצוות. מסירת אורות לחיצונים שיכולה רק להביא נזק." כן ציין שאת העיתונים שלהם יש לגנוז.^[40]

הרב יובל שרלו כתב "אני מציע לברוח מזה כמה שיותר מהר. מה שעולה בין השורות הוא שמדובר במקום בו יש השתעבדות לאדם, חיפוש אחר הרבה כסף, וכדו´. זה סימן מובהק למשהו שצריך לברוח ממנו".^[41]

הרב יעקב אריאל. כתב כי לייטמן עומד בראש כת בעייתית וכי "קיימים בספרו רעיונות מסולפים ביחס ללימוד התורה בימינו".^[42]

מספר מקובלים, חלקם תלמידי הרב ברוך שלום הלוי אשלג, יצאו, במפורש או ברמז, נגד לייטמן וקבוצתו. חלקם כללו את הביקורת נגד לייטמן עם הביקורת על שרגא ברג, ותקפו את פעולתם של השניים להפצת תורת הקבלה תוך ביטול האזוטריות (מובנות לקהל אליטיסטי מצומצם בלבד) שלה.

תומר פרסיקו, חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, כתב כי תפיסת "קבלה לעם" היא "רדוקציה מאוד קיצונית של הדת היהודית מחד, וההיסטוריה האנושית מאידך, והעמדתם על עיקרון אחד ויחיד: קבלת הרב אשלג". בשנת 2008 כתב כי "מדובר בחצאי אמיתות ויומרות ללא כיסוי ...לאמתו של דבר השקפתו (של לייטמן) מלאה סתירות כרימון.."^[7] בשנת 2010 הניח פרסיקו בהתבסס על טענותיו של בן-טל, שהמאפיינים הכיתתיים של התנועה מתרככים ככל שהיא צוברת אוהדים, ושהיא חווה מעבר מקבוצה מסורה בעלת היררכיה נוקשה לזרם, "וכפי הנראה זרם חשוב", שמטבעו יש לו קהל רחב שאינו בהכרח אדוק וכתב כי יש לעקוב ולבדוק אם הנחתו תתגלה כנכונה.^[43] הדבר התבטא בהקלה ובהגמשה של התקנות הקפדניות, והתאפשרה קליטה של בעלי מחויבות מעטה לדרך 'בני ברוך'. במקביל, יש גורמים המעוניינים לשמור על המבנה הישן אשר "עלול למנוע במידה רבה אפשרות להתנגדות להחלטות שבאות מלמעלה למטה". פרסיקו העריך בשנת 2011 כי התנועה מצויה ב"צומת דרכים" בעניין זה, ולמרות התגמשותה "יש עוד דרך לעשות כדי שהתנועה תיפטר מכמה מאפיינים כיתתיים".^[44] בשנת 2012 כתב כי קבלה לעם "מונעים על ידי חזון משיחי טוטאליטרי, שבמסגרתו יוקם, בעתיד הלא רחוק, שלטון מקובלים שעל דבריהם אסור יהיה לערער".^[32] בשנת 2024 כתב פרסיקו על מאפיינים כיתתיים שליליים שיוחסו לתנועה, לרבות שליטה רודנית של ההנהגה בחיי החברים, ניצול מיני ודמי שתיקה. כן כתב על ביקורת נוקבת הקיימת בנוגע ליחס בלתי שוויוני לנשים בתוך התנועה. עוד כתב: "הכיוון הפופוליסטי שאליו צועד כיום הליכוד, שכולל ניסיון לרסק את הפרדת הרשויות ולרכז את רוב הכוח בידי הרשות המבצעת, תואם כנראה את העתיד שאליו כמהים לייטמן ותלמידיו".^[26]

ב-15 בנובמבר 2017, שידרה התוכנית 'שטח הפקר' בערוץ התאגיד תחקיר על אודות בני ברוך. בתחקיר הובאו עדויות שלפיהן ראשי הקהילה שולטים בחיי חסידיהם שליטה חסרת מצרים בכל תחומי החיים. עוד עלה כי התנועה פועלת כקבוצה סגורה עם תקנון נוקשה, ועדת משמעת, בית דין ואף "משטרה פנימית" וחריגה מהתקנון עלולה להוביל לעונשים וסנקציות. בתחקיר נמצא גם שחברי "קבלה לעם" מחזיקים בעמדות שוביניסטיות ויחסם לנשים משפיל. נמצא גם שנרשמו מספר מקרי התאבדות אותם חברי "קבלה לעם" מדחיקים ומכחישים ואף מסלקים חברים שמדברים עליהם או שמדווחים עליהם. קיים על פי התחקיר בידוד וניתוק מהסביבה החיצונית - לא מעט מחברי הארגון ניתקו קשר עם משפחותיהם, תואר ניכור ושינוי אישיותי של חברים, וילדים של חברים עוזבים סבלו מנידוי מצד חברי הקהילה.^[35][36] בתגובה לפרומו לתוכנית, פרסמו בני ברוך בערוץ היוטיוב שלהם תגובה של יועצם המשפטי, חבר הכנסת חנוך מילביצקי.^[45]

תביעות דיבה

תנועת "בני ברוך" נוהגת לתבוע גופי תקשורת, אזרחים וחברים לשעבר שמתחו ביקורת וחשפו טענות על תנועת "קבלה לעם" ומנהיגה, במטרה להרתיע את המבקרים^[46][47].^[48][49]

התנועה הגישה תביעת דיבה נגד גלי צה"ל כיוון ששודרו בה לדברי נציגי "קבלה לעם" תחקירים את העמותה כ"כת מסוכנת ונצלנית" וייחסו לה "שטיפת מוח", "יחס בלתי הולם לנשים" ו"ניצול כספי של אנשים במצוקה". מגלי-צה"ל נטען כי לא נפל פגם בדיווחים, וכי העמותה מנסה לנצל את ההליך המשפטי לשם "פגיעה בחופש הביטוי וחופש העיתונות והשתקת העיתונות מניהול שיח ציבורי חשוב ולגיטימי סביב התנהלותה הבלתי תקינה". לאחר תהליך גישור נסוגה העמותה מהתביעה.^[50][51] בתביעה נגד תאגיד השידור הישראלי ויתרה בני ברוך על פיצויים בסך פיצויים שדרשה תחילה בסך 670 אלף שקל בתמורה למחיקת שתי כתבות מהרשת.^[52]

המרכז הישראלי לנפגעי כתות והארגון החרדי "יד לאחים" ייחסו ל"בני ברוך" מאפיינים כיתתיים. במאי 2010 הגישה בני ברוך תביעה בסך 700 אלף ש"ח נגד המרכז לנפגעי כתות ונגד מנכ"לית הארגון, דנית קרן, בעקבות ראיון שבו עסקה קרן בגואל רצון ובבני ברוך. התביעה הסתיימה בגישור שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו פרסמו קרן והמרכז לנפגעי כתות הבהרה בעיתון ישראל היום, ובה התנצלו וכתבו כי לא הייתה להם כוונה לייחס לבני ברוך מעשים פליליים או להשוותם לגורמים עברייניים.^[53] בנוסף, המרכז הישראלי לנפגעי כתות התחייב להסיר את שמה של עמותת בני ברוך מכל פרסומיו.^[54] באוגוסט 2017 פרסם המרכז שוב באתרו כי לבני ברוך מאפייני כת וציין כי צבר מידע נוסף לגביה.^[55] בשנת 2025 הדגיש המרכז כי התריע שנים רבות לגבי מאפייני הכת של התנועה.^[5]

התנועה הגישה כמה תביעות דיבה נגד אהרן אפלבאום, פעיל במרכז לנפגעי כתות שבנו היה חבר בתנועה, ונגד המרכז לנפגעי כתות. בתביעה נוספת נגד שלושה אנשים שלטענת "בני ברוך" קשורים לאתר של אפלבאום (דידי רמז, גיא בכר ודליה אלוני) נדחתה באוגוסט 2019 בבית משפט השלום בירושלים, תוך חיובה של עמותת בני ברוך בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 130 אלף ש"ח. השופטת קבעה שההתעקשות של "בני ברוך" לנהל הליך כנגד אלוני ששמה השתרבב עליו בטעות נעשתה "שלא בתום לב". בנוגע לרמז ובכר נקבע כי אינם קשורים כלל לפרסומים שבגינם הוגשה התביעה. השופטת קבעה שמדובר ב"אמירה תמוהה שאין לה כל אחיזה בראיות". שלושה ימים לפני מתן פסק הדין, עורכי הדין של "בני ברוך" פנו לבית המשפט בבקשה למחוק את התביעה, אך השופטת לא התייחסה לבקשתם וקבעה כי דינה של התביעה להידחות.^[56][57]

תנועת "בני ברוך" הגישה ארבע תביעות דיבה נגד העיתונאי גור מגידו והפסידה בהם. השופט שדן בתיק קבע בהחלטתו כי לתביעה של "בני ברוך" יש "סממנים של 'תביעת השתקה'".^[47][48] אחת מתביעות אלה נמחקה ו"בני ברוך" חויבה לשלם למגידו הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. "בני ברוך" ערערה על חיובה בהוצאות, ערעורה נדחה והיא חויבה לשלם הוצאות משפט נוספות בסך 4,000 ש"ח.^[58] תביעה שלישית נדחתה בבית המשפט, תוך חיוב התובעים, עמותת בני ברוך ועו"ד חנוך מילביצקי, בהוצאות משפט בסך 45,000 ש"ח. ביהמ"ש קבע שמילביצקי והעמותה עשו שימוש לרעה בהליכי משפט והתנהלו בחוסר תום לב.^[59] ערעור של התובעים נדחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.^[60] ב-5 במאי נסוגה התנועה מתביעה נוספת, הרביעית במספר^[61] שעליה כתב השופט: "יש ממש בטענת הנתבע שלפיה מדובר בתביעת השתקה". כן כתב "השתכנעתי כי הנתבע עשה עבודת עיתונאות אחראית ורצינית, וכי ערך תחקיר מקיף ויסודי...הציג את הדברים כהווייתם, כפי שעלו מהתחקיר המקיף שערך".^[46] בנוסף כלל השופט בפסק הדין ציטוטים ארוכים מתוך העדויות, הכוללות קביעות שלפיהן "קבלה לעם" היא כת, וגם טענות על מעשי תקיפה מינית – כולל כאלה המיוחסים למנהיג הרוחני לייטמן.^[46]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בני ברוך
• תחקיר על לייטמן וקבלה לעם, סרטון בערוץ "גור מגידו", באתר יוטיוב, 15 בנובמבר 2017
• בני ברוך - קבלה לעם, באתר "גיידסטאר ישראל"
• איתמר ב"ז, תחקיר: התנועה המשיחית, הח"כ מהליכוד והתוכנית להשתלטות על מסדרונות השלטון, באתר "שקוף", 18 בדצמבר 2024
• השתלטות קהילת קבלה לעם על מוקדי הכוח בליכוד, חדשות 12, 18 בדצמבר 2024
• תומר פרסיקו, המפתח לגאולה: להבין שאין לנו שכל ולוותר על עצמאות מחשבתית, באתר "שקוף", 18 בדצמבר 2024