שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הבינום של ניוטון

נוסחה מתמטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבינום של ניוטון
Remove ads

במתמטיקה, הבינום של ניוטון היא נוסחה לפיתוח חזקות של סכום של שני איברים (בינום): .

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

Thumb
המחשה גרפית לארבעת המקרים הראשונים של נוסחת הבינום של ניוטון

על פי נוסחת הבינום, ניתן לפתח את החזקה לסכום הכולל ביטויים מהצורה , כאשר החזקות ו־ הן מספרים טבעיים המקיימים , והמקדם של כל ביטוי הוא מספר שלם חיובי ספציפי התלוי ב־ וב־. לדוגמה:

המקדם בביטוי מכונה מקדם בינומי: או (לשניהם יש אותו הערך).

Remove ads

נוסחת הבינום עבור חזקה שלמה

סכם
פרספקטיבה

על פי הבינום של ניוטון ניתן לפתח כל חזקה שלמה של לסכום בצורה הזו:

נוח להגדיר חזקת אפס כשווה ל־1 תמיד, משום ש: .

בנוסף, המספר 1 הוא איבר יחידה ביחס לכפל כך ש: . כלומר, כל מספר כפול אחד שווה למספר עצמו ולכן גם מכפלה במספר כלשהו בחזקת אפס שווה למספר עצמו, כך ש: .

בהתאם לכך, נהוג לעיתים לכתוב בנוסחת הבינום גם במקום , תוך השמטת הביטוי – שהרי כל מספר שיוכפל בו יהיה שווה לעצמו.

מכאן שניתן לכתוב את נוסחת הבינום גם בדרך זו:

בעזרת סימן הסכום סיגמא גדולה (Σ), ניתן לסמן את נוסחת הבינום בדרך מקוצרת. כך שאם n מספר שלם, אז לכל ו־ מתקיים:

,

כאשר הביטוי האחרון נובע מקודמו, עקב הסימטריה בין ל־ בביטוי הראשון.

מקדם בינומי

ערך מורחב – מקדם בינומי
Thumb
כל מספר במשולש פסקל מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו

המקדמים של המופיעים בביטויים של נוסחת הבינום הם מספרים שלמים חיוביים המכונה מקדמי הבינום.

לכל נגדיר:

הסימן "!" מציין עצרת, שהיא מכפלת כל המספרים הטבעיים מ-1 ועד למספר נתון.

  • כלומר:
  • ובאופן דומה: ,
  • כמו כן, .

ניתן לכתוב את הנוסחה של מקדם הבינום גם כך:

אף על פי שנוסחת הבינום מורכבת משבר, הערכים של המקדמים הבינומיים הם תמיד מספרים שלמים.

ניתן לסדר את המקדמים הבינומיים כך שירכיבו יחדיו את משולש פסקל. זהו סידור של מספרים בצורת משולש, שקודקודו העליון מכיל את המספר 1 וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו, כאשר המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1.

Thumb Thumb
ניתן להרכיב את משולש פסקל ממקדמי הבינום של ניוטון, כך שכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו.

למקדמי הבינום שימושים רבים בקומבינטוריקה והסתברות. זאת משום שהמקדם הבינומי הוא מספר תת-הקבוצות בגודל k שניתן לבחור מתוך קבוצה בגודל n. כלומר, זהו מספר האפשרויות לבחור איברים מתוך , ללא חזרות וללא חשיבות לסדר.

תכונה מעניינת של מקדמי הבינום מתקבלת על ידי הצבה של בנוסחת הבינום:

במקרה זה כל החזקות של X ושל Y בבינום הופכות ל-1, וכעת הבינום מבטא למעשה את סכום המקדמים בלבד:

ניתן לראות כי סכום המקדמים (כלומר הסכום של כל שורה ושורה במשולש פסקל) יהיה שווה תמיד לחזקה שלמה של 2.

Remove ads

דוגמאות לשימוש בנוסחת הבינום

סכם
פרספקטיבה
Thumb
ייצוג גרפי למקרה השני של נוסחת הבינום של ניוטון:
Thumb
ייצוג גרפי למקרה השלישי של נוסחת הבינום של ניוטון

המקרים הראשונים של הנוסחה הם:

Remove ads

הוכחות

סכם
פרספקטיבה

הוכחה קומבינטורית

Thumb
דוגמה נוספת עבור .

ראשית, נשים לב כי . באגף ימין מופיעים ביטויים המוכפלים זה בזה. התוצאה היא סכום של כל המכפלות האפשריות שבהן נבחר איבר אחד מכל אחד מהסוגריים. למשל, , כשבוחרים את האיבר x מהסוגריים הראשונים ו-x מהשניים, x מהסוגריים הראשונים ו-y מהשניים, וכן הלאה.

מכיוון שהסדר בהכפלת המשתנים אינו חשוב, הביטוי מופיע בכל פעם שבוחרים k פעמים ב-x ו-j פעמים ב-y, ובהכרח k+j=n. לקביעת k המקומות מתוך n שבהם נבחר דווקא x יש אפשרויות, ולכן זהו המקדם של .

הוכחה באינדוקציה

צריך להוכיח:

בדיקה עבור n=1 (ניתן לבדוק גם החל מ-n=0): .

.

הנחת האינדוקציה: נניח נכונות עבור n=i : .

ונוכיח נכונות עבור n=i+1: .

הוכחה: . נשתמש בהנחת האינדוקציה ונחליף את ב- . אזי

כאשר השתמשנו בזהות ממשולש פסקל. בכך הושלמה הוכחת צעד האינדוקציה.

מ.ש.ל.

Remove ads

גרסאות של נוסחת הבינום

סכם
פרספקטיבה

גרסה פשוטה של נוסחת הבינום מתקבלת על ידי הצבת המספר 1 במשתנה y, כך שהיא תכיל רק משתנה יחיד.

בגרסה זו הנוסחה תראה כך:

או כך:

Remove ads

היסטוריה והתפתחות

סכם
פרספקטיבה
Thumb
"משולש פסקל", המשמש להצגת מקדמי הבינום, בספרו של המתמטיקאי הסיני בן המאה ה-13, יאנג חווי

הנוסחה עבור חזקה שלמה הייתה ידועה זמן רב לפני ניוטון. בלז פסקל חקר אותה במהלך המאה ה-17, אך הייתה ידועה גם למתמטיקאים שקדמו לו, ובהם הסיני יאנג חווי בן המאה ה-13, הפרסי עומר ח'יאם בן המאה ה-11, וההודי פינגלה בן המאה ה-3. את הגרסה הכללית, שבה החזקה יכולה להיות מספר כלשהו, פיתח ניוטון בעזרת השיטות של החשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי שהמציא (במקביל לגוטפריד וילהלם לייבניץ).

המקרה הכללי

ניוטון הראה שלכל r ממשי מתקיים , כאשר . זהו טור אינסופי, המתכנס אל הערך הנכון לכל x, ותקף גם כאשר r מרוכב. את המקרה הכללי אפשר לחשב לפי .

אם r טבעי, רק r+1 המקדמים הראשונים שונים מאפס, והטור הוא למעשה סכום סופי.

דוגמאות

עבור r=1/2, מתקבלת הנוסחה השימושית:

עבור r=-1 מתקבל הטור הגאומטרי:

הוכחה

הוכחת הנוסחה נעשית באמצעות פיתוח טור טיילור עבור הפונקציה המרוכבת .

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads