שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שקע מריאנה
שקע אוקיאני, הנקודה העמוקה בקרום כדור הארץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שקע מריאנה (באנגלית: Mariana Trench) הוא שקע אוקייני, הנקודה העמוקה ביותר הידועה והנגישה בקרום כדור הארץ. השקע ממוקם במערב האוקיינוס השקט ממזרח לאיי מריאנה וכ-350 קילומטרים דרום מערבית לגואם. אורכו כ-2,550 קילומטר, ורוחבו הממוצע כ-69 ק"מ בלבד. העומק המקסימלי של השקע הוא 10,925 מטרים מתחת לפני הים, בנקודה המכונה "תהום צ'לנג'ר", בחלקו הדרומי של השקע[ב]. בעומק זה יוצר עמוד המים לחץ של 1,086 בר, שהם כ-1,071.8 אטמוספירות.

Remove ads
היווצרות השקע
שקע מריאנה נמצא בגבול שבין שני לוחות טקטוניים, ולאורכו מתרחשת הפחתה של הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח מריאנה הקטן ממנו והפחות צפוף, הגם ששניהם בעלי קרום אוקייני. מכיוון שהלוח הפסיפי הוא הגדול והעתיק מבין הלוחות הטקטונים המרכיבים את קרום כדור הארץ, הרי שהחומר ממנו הוא עשוי הוא גם הצפוף ביותר והכבד ביותר, ולכן בתנועתו בכיוון מטה מתחת ללוח מריאנה, הוא יוצר לחץ חזק יותר על קרום כדור הארץ, ובכך יוצר שקע עמוק במיוחד. מכיוון שהלוח הפסיפי מופחת בסופו של תהליך ההפחתה אל תוך המעטפת, המגמה שנוצרת מתהליך התכת הקרום האוקייני של הלוח הפסיפי, עולה מעלה, ויוצרת את האיים הגעשיים של איי מריאנה[1].
Remove ads
מחקר
סכם
פרספקטיבה
מדידות
שקע מריאנה מופה ונמדד לראשונה בשנים 1872–1876 על ידי משלחת המחקר של הספינה צ'לנג'ר[2]. המדידות הראשונות שבוצעו בעזרת כבלים ומשקולות הראו עומק מקסימלי של 9,636 מטר מתחת לפני הים. מדידה מודרנית יותר, שהתבססה על סריקת סונאר בשנת 1951, גילתה כי "תהום צ'לנג'ר" הוא המקום העמוק ביותר בשקע, בעומק 10,900 מטר. בשנת 1957 פורסם כי ספינת מחקר סובייטית מדדה עומק מקסימלי של 11,034 מטר. בשנים הבאות נעשו מספר מדידות עומק נוספות באמצעות ציוד משוכלל ומדויק יותר. כולן מורות על עומק מקסימלי של כ-11,000 מטר מתחת לפני הים ובסטיית מדידה של עשרות מטרים בודדים. בשנת 2003 פורסם כי קבוצת מחקר מהוואי איתרה נקודה נוספת, עמוקה אף יותר מאשר תהום צ'לנג'ר, אך לא נמסר מידע אודות מיקומה ועומקה. העומק המקסימלי של השקע, כפי שדווח בשנת 2011, היה 10,994±40 מטרים מתחת לגובה פני הים[3]. מדידה זו, שבוצעה על ידי משלחת אמריקנית, הייתה אז האחרונה מני רבות שבוצעו מאז המדידה הראשונה שבוצעה על ידי משלחת צ'לנג'ר בשנים 1872–1876[2]. כאמור, בעומק זה יוצר עמוד המים לחץ של 1,086 בר, שהם כ-1,071.8 אטמוספירות. מאז פורסמו בפרסומים שונים עומקים השונים במעט מעומק זה. במאמר הסוקר את כל המחקרים אודות העומקים של כלל חמשת השקעים העמוקים בעולם[ג], בחתך איזה מחקר הצביע על איזה עומק, פורסם עומק מקסימלי של ל־11,034±50 מטרים[4], כשמחקרים אחרים הצביעו על עומק קטן יותר. בסופו של הפרסום, ולאחר דיון בממצאים השונים, קבעו Stewart & Jamieson את עומקו של תהום צ'לנג'ר ל-10,925 מטרים[5].

צלילות
הצלילה המאוישת הראשונה אל שקע מריאנה בוצעה באמצעות הבתיסקף "טריאסטה" (אנ') של צי ארצות הברית ב-23 בינואר 1960. הצוללנים היו הקצין דון וולש וחוקר המעמקים ז'אק פיקאר. להפתעתם, גם בעומק העצום התגלו להם יצורים חיים ובהם דגים וחסילונים וכן אצות פולטות אור. צלילות בלתי מאוישות בוצעו ב-1995 וב-2009, אך לא פורסמו ממצאים נוספים מהן. ב-26 במרץ 2012 ביצע הבמאי ג'יימס קמרון צלילה באמצעות צוללת אנכית במשקל 12 טון ובאורך שבעה מטרים[6]. צלילה זו היא חלק מהפקתו של סרט דוקומנטרי מדעי על המקום. בצלילה זו אספה הצוללת דגימות מן הקרקעית וכן תמונות.
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תהום צ'לנג'ר (באנגלית)
- אתר חדשות ערוץ 2, היכונו ל"אווטאר 2": יצולם מתחת למים בנקודה העמוקה בעולם, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2010
- חדשות 2, הכי עמוק שאפשר: חברת וירג'ין תשיק צוללת-סילון, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2010
- על מין חדש של מדוזה שהתגלה במקום (באנגלית, כולל וידאו), סיינטיפיק אמריקן, 28 באפריל 2016
ביאורים
- צפיפות החומר בלוחות בתרשים מבוטאת באמצעות מהירות הגלים הסייסמיים בלוחות (מהירות גלי P ביחידות של קילומטר בשנייה). ככל שהמהירות גדולה יותר, כך המדיום (הלוח) צפוף וכבד יותר. מהמהירויות המסומנות בתרשים ניתן להבין מדוע הלוח הפסיספי הכבד יותר, נוחת אל מתחת ללוח מריאנה, אף על פי שגם הוא בעל קרום אוקייאני, אך צפוף פחות.
- ישנם מספר פרסומים אודות העומק עם שונות מסוימת ביניהם. ראו על כך בפרק "מדידות" להלן.
- יש לסייג, שמדובר בשקע העמוק ביותר בכל אחד מחמשת האוקיינוסים, כך שיש שקעים עמוקים יותר באוקיינוסים השונים, מאלה שהמאמר מתייחס אליהם.
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads