שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

עבר

מוויקימילון, המילון החופשי

Remove ads
ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.
לערך העוסק בעֻבָּר במשמעות מְעֻבָּר שקים רק בנקבה; ראו עֻבָּרָה.

עָבַר

מידע נוסף ניתוח דקדוקי – פועל ...
  1. לשון המקרא הלך מצד אחד למשנהו, הלך ממקום למקום. החליף מקום או בעלים.
    • ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
    • ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)
  2. לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.
    • עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
    • וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)
  3. לשון המקרא חלף על פני־
    • ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
    • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)
  4. לשון המקרא היה ואיננו עוד.
  5. לשון המקרא [חוק ומשפט] פעל בניגוד לצו או בניגוד לחוק.
    • ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
    • ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
    • ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר (אסתר א, פסוק יט)
  6. לשון המקרא סלח, ויתר.
    • ”הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ז, פסוק ח)
  7. [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.
    • איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.

גזרון

  • אכדית בהגיית: אֱבַּרֻ (ebāru) בהוראת הפעלים לעבור,לחצות. בעוד הפועל האכדי אֻבֻּרֻ (ubburu [1]) שימש בהוראות: לקשור,להקיף וגם: להאשים בפשע ,להוקיע, הקרובות בהוראתן להוראה העברית-משפטית המופיעה בסעיף (5).
  • ערבית עָבָּרָ (عَبَرَ) בהוראת "לעבור", לחצות.

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

פעל בניגוד לחוק

מידע נוסף השורש עבר א ...
Remove ads

עִבֵּר

מידע נוסף ניתוח דקדוקי – פועל ...
  1. לשון המקרא הביא להריון.
    • ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)
  2. לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.
    • ”כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים – בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ה, משנה א)
    • ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [וכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת] הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.“ (משנה, מסכת עדיותפרק ז, משנה ז)

גזרון

  • (2:) 'מתעבּר' הוא מי שנפחו גדל, או מתגדל המקביל בתנ"ך לתיבת מתעבר בהוראת מתגאה,משתחצן-אותן תכונות אותן מאמץ הכסיל לחיקו ע"פ הפסוק: ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז). השוו גם לחוטא,או הטועה בהתעברותו מעל כבוד מלך: ”נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ“ (משלי כ, פסוק ב)

נגזרות

תרגום

מידע נוסף השורש עבר ב ...

ראו גם

Remove ads

עֵבֶר

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
  1. לשון המקרא הצד השני.
    • ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.“ (דברים ל, פסוק יג)
    • בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר“ (יהושע כד, פסוק ב)
    • ”חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ “ (יחזקאל א, פסוק ט)
  2. לשון המקרא צד.
    • ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).
  3. לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.
    • ”וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח; וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר.“ (בראשית י, פסוק כד)

גזרון

  • מקראי. מקביל לאכדית אֵבַּר ebar. קיים גם את הביטוי באכדית eber nari "עבר הנהר".
  • באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה הפועל : "אֶבְּאֶרוּ " ebēru , במשמעות - "עֶבְרוֹ" [2].

צירופים

נגזרות

תרגום

מידע נוסף השורש עבר א ...

עָבָר

עֻבָּר

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads