רם

רָם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	ram
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ו־ם
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ רָמָה, ר׳ רָמִים, נ"ר רָמוֹת

1. לשון המקרא גדול, נישא לגובה

   • ”אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת-לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם; וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים, רָאִינוּ שָׁם.“ (דברים א, פסוק כח)
   • ”וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה.“ (שמואל א׳ ב, פסוק א)
   • ”כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת, עַל כָּל-גֵּאֶה--וָרָם; וְעַל, כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל.“ (ישעיהו ב, פסוק יב)
   • ”לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן, אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה; וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל-בֵּין עֲבוֹתִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק י)

2. שם פרטי לזכר.

   • ”וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם; וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב.“ (רות ד, פסוק יט)
   • ”וַיִּהְיוּ בְנֵי-רָם בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל מַעַץ וְיָמִין וָעֵקֶר.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק כז)

גיזרון

• משורש ר־ו־ם המקראי בהוראת: גובה. קיים בפשות שמיות נוספות, אוגריתית: 𐎗𐎎 (רם), ארמית: רם. השוו גם מצרית: wrm‏‏‏‏ - לגדול, לגבוה.

צירופים

• רם דרג
• רמקול

נגזרות

• יורם (שם פרטי)
• רום
• רמה

מילים נרדפות

• גבוה
• תמיר

ניגודים

• שפל
• נמוך

תרגום

• אנגלית: high‏‏‏‏

ראו גם

• גדול
• עצום

השורש רום

השורש ר־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ר־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל רָם רָם יָרוּם רוּם לָרוּם נִפְעַל נָרוֹם נָרוֹם יֵרוֹם הֵרוֹם לְהֵרוֹם הִפְעִיל הֵרִים מֵרִים יָרִים הָרֵם לְהָרִים הֻפְעַל הוּרַם מוּרָם יוּרַם -אין- -אין- פִּעֵל רוֹמֵם מְרוֹמֵם יְרוֹמֵם רוֹמֵם לְרוֹמֵם פֻּעַל רוֹמַם מְרוֹמָם יְרוֹמַם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְרוֹמֵם מִתְרוֹמֵם יִתְרוֹמֵם הִתְרוֹמֵם לְהִתְרוֹמֵם ראו גם ת־ר־ם (שורש תנייני)