אביונים
חברי כת יהודית-נוצרית שפעלה במאות הראשונות לספירה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האביונים (ביוונית: Ἐβιωναῖοι, נקראים גם אביוניטים Ebionites) היו חברי כת יהודית-נוצרית קדומה שפעלה בארץ ישראל ובארצות השכנות מן המאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה[1]. לפי המדווח אודותם, ראו בישו משיח בלבד ולא את בן האלוהים ודרשו לשמור את חוקי תורת משה.
ערך זה עוסק בכת יהודית-נוצרית. אם התכוונתם לאחת מהמצוות הנוהגות בפורים, ראו מתנות לאביונים.
המידע על האביונים אינו רב ונובע ברובו מביקורת חריפה שמתחו עליהם אבות הכנסייה שראו בהם כופרים ממש[2]. חלק מן החוקרים סבורים שכת זו התפצלה מתוך הזרם המרכזי של הנצרות ונטתה לשוב אל המקורות היהודיים[3], בעוד שאחרים סבורים כי הקבוצה הייתה המשך ישיר לכנסייה הקדומה אך נדחקה והוצאה מחוץ לתחום על ידי ממשיכי פאולוס, שדגלו בביטול תוקפה של התורה[4].