אוניות המערכה מסדרת איווה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איווה היא סדרת אוניות מערכה, האחרונות שנבנו עבור צי ארצות הברית. ארבע האוניות, שהיו הגדולות ביותר והחזקות ביותר בצי ובעולם, נבנו בתחילת שנות ה-40 ונטלו חלק במלחמת העולם השנייה. כולן הוצאו משירות פעיל לאחר מלחמת קוריאה, אך אונייה אחת הוחזרה לשירות והשתתפה במלחמת וייטנאם. כל האוניות חודשו והופעלו שוב במהלך שנות ה-80, הודות לתוכנית צי 600 הספינות של ממשל רייגן, והן הוצאו סופית מהשרות לאחר מלחמת המפרץ. בנייתן של שתי אוניות נוספות מהסדרה נפסקה לפני השלמתן, והן נגררו ופורקו לחלקי חילוף לארבע האוניות הפעילות.
אוניית צי ארצות הברית ויסקונסין, הרביעית בסדרה | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מערכה |
צי | צי ארצות הברית |
סדרה קודמת | אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית |
סדרה עוקבת | אוניות המערכה מסדרת מונטנה |
אוניות בסדרה |
"איווה" (BB-61) "ניו ג'רזי" (BB-62) "מיזורי" (BB-63) "ויסקונסין" (BB-64) לא הושלמו: "אילינוי" (BB-65) "קנטקי" (BB-66) |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה |
מספנת חיל הים ניו יורק מספנת חיל הים פילדלפיה מספנת חיל הים נורפוק |
הוזמנה | 1 ביולי 1939 |
הושקה | 27 באוגוסט 1942 |
תקופת הפעילות | 22 בפברואר 1943 – 1992 (כ־48 שנים) |
אחריתה | הוצאו משירות |
נתונים כלליים | |
הֶדְחֶק |
45,000 טון (סטנדרטי); 52,000 טון (ממוצע בזמן מלחמה); 58,000 טון (מקסימלי) |
אורך |
בין הניצבים: 262.5 מטרים; כללי: 271.27 מטרים |
רוחב | 32.92 מטר |
שוקע | 10.97 מטר |
מהירות |
מהירות נקובה: 33 קשרים (61 קמ"ש); מהירות מקסימלית: 35 קשרים |
גודל הצוות | 2,700 קצינים ומלחים |
טווח שיוט |
8,100 מיילים ימיים (15,000 ק"מ) במהירות של 25 קשרים; 14,600 מיילים ימיים (27,000 ק"מ) במהירות של 15 קשרים |
הנעה | 8 דודי קיטור, 4 טורבינות קיטור של ג'נרל אלקטריק בהספק 212,000 כוחות סוס בתנועה קדימה, 44,000 כוחות סוס בתנועה אחורה. 10 מגה-וואט חשמל המיוצרים בגנרטורים מונעי קיטור. גנרטורים קטנים מדיזל לשעת חירום |
צורת הנעה | 4 מדחפים |
כמות הדלק | 9,033 טון מזוט |
מתקני התפלה | מתקנים להתפלת מי ים המייצרים 225,000 ליטר מים מתוקים ביום |
שריון |
גוף האונייה: 307 מ"מ, המחיצות: 287 מ"מ, בתי הצריח: בין 295 ל-439 מ"מ הצריחים: 500 מ"מ, הסיפון:191 מ"מ |
חימוש | ראו חימוש |
מסוקים | ראו מטוסים וכלי טיס |
מטוסים | ראו מטוסים וכלי טיס |
האוניות נבנו בתקציב נדיב, ונחשבות על ידי מומחים לפסגת ההתפתחות של אוניית המערכה[1]. אוניות המערכה היחידות בעלות יכולות דומות היו אה"מ ואנגארד מהצי הבריטי, וסדרת אוניות המערכה יאמטו מהצי הקיסרי היפני. ברם, יריבתן האמיתית הייתה נושאת המטוסים, אשר הוכיחה את עליונותה בקרבות הימיים באוקיינוס השקט.
אוניות המערכה מסדרת איווה היו שיפור ניכר לעומת קודמותיהן מסדרת דקוטה הדרומית, בכך שהיו בהן תוספת של 60 מטר באורך, מנועים חזקים יותר, וכן תותחים ימיים בעלי קליבר מוגדל המסוגלים לירות למרחקים גדולים יותר. עיצוב האוניות מסדרת איווה נחשב לאחד היפים ביותר של אוניית קרב שנבנו אי פעם, ומתאפיין בחרטום צר וארוך ובשלושה צריחי תותחים רבי עוצמה. אף שהן נחשבות אוניות ים פתוח מצוינות, לעיתים קרובות החרטום נשטף במי ים בגלל צורתו הצרה ובשל המרחק הרב ממרכז הכובד של האונייה. צורתו הצרה של החרטום הקשתה גם על מיגון הצריח הקדמי של האוניות, הקרוי "צריח מספר אחד". כמו כל אוניות המערכה של אמריקה בתקופת בנייתן, החימוש כלל שני צריחים עיקריים לפני מבנה העל, וצריח נוסף מאחור. תותחי חמישה אינץ' משניים דו-תכליתיים נוספים (נגד מטוסים ונגד אוניות) הקיפו את מבנה העל של האונייה.
אוניות המערכה מסדרת איווה היו ייחודיות בשל מספר סיבות. ראשית, אוניות אלו תוכננו כאוניות קרב מהירות, הנשענות על שילוב של מהירות וכוח אש, ומסוגלות לשייט במהירות שווה למהירותן של קבוצות קרב בראשות נושאות המטוסים. שנית, הן תוכננו כך שיוכלו לעבור דרך תעלת פנמה. המרווח בין קירות תאי השיט בתעלה (תאים מבטון שבהם ניתן להעלות או להוריד אונייה בעזרת שינוי מפלס המים בתאים - והם הקובעים את הרוחב המרבי של האונייה המסוגלת לעבור בתעלה) לבין גוף האונייה הוא של שלושים ס"מ בלבד בכל צד - אלו הן האוניות הרחבות ביותר המסוגלות לעבור בתעלה. שלישית, כל האוניות בסדרה חודשו והוחזרו לשירות פעיל במהלך נשיאותו של רונלד רייגן וכחלק מתוכניתו ל-"צי 600 הספינות", ובמיוחד כתגובה לסיירות החדשות מסדרת קירוב של הצי הסובייטי. רביעית, כל האוניות היו פעילות, אם כי לסירוגין, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. לבסוף, כל ארבע האוניות עדיין קיימות כאוניית מוזיאון, דבר יוצא דופן מכיוון שצי ארצות הברית בדרך כלל נפטר מאוניותיו הישנות על ידי טיבוען כאוניות מטרה או מכירתן למפעלי מיחזור מתכות.